בדרום ת"א רוצים אזורי מגורי ייעודיים למסתננים
בדרום תל־אביב מתוסכלים מפסיקת בג"ץ השבוע בעניין המסתננים, וממשיכים ללחוץ על הממשלה למצוא פתרונות, כמו למשל הגדרת אזורי מגורים ייעודיים
פסיקת בג"ץ השבוע, שבה נקבע כי מסתננים שיתנגדו ל"גירוש מרצון" יהיו חופשיים לאחר חודשיים, תפסה את חיים גורן, תושב דרום תל־אביב, בעיצומם של ימי ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים. בשנה הקרובה הוא ילמד בתיכון 'ראשית' שבשכונת התקווה ובישיבה התיכונית בר־אילן, אבל חוץ מלהיות מורה במשרה מלאה הוא כבר ארבע שנים יו"ר רשימת 'דרום העיר' שמייצגת את שכונות דרום תל־אביב. במשך שלוש שנים וחצי כיהן גורן גם כחבר מועצת עיריית תל־אביב מטעם 'דרום העיר', עד שבחודש מרץ האחרון התחלף עם חברתו לסיעה סוזי כהן־צמח, במסגרת הסכם רוטציה שנחתם ביניהם.
גורן חווה את סוגיית המסתננים מקרוב. רבים מהם מסתובבים בשכונה שבה הוא מתגורר עם אשתו וארבעת ילדיהם. כשאשתו אפרת חוזרת הביתה בערב בתחבורה ציבורית, הוא מגיע לתחנת האוטובוס כדי ללוות אותה לביתם. לגינות הציבוריות בשכונה הם נמנעים מלהגיע בימים מסוימים, בגלל הנוכחות המוגברת של המסתננים.
הוא מספר על תסכול גדול בקרב תושבי דרום העיר בעקבות פסיקת בג"ץ. מצד שני, הוא לא ממש הופתע שהשופטים לא אישרו את מתווה 'המדינה השלישית' כפי שהוא, והתנו אותו בהסכמת המסתננים. "כבר שנים אנחנו נוכחים לדעת שיש הרבה זכויות שמעניינות את כבודם, אבל יש גם זכויות שלא, כמו זכות הממשלה הנבחרת לקדם מדיניות הגירה נורמלית, וזכותם של תושבי השכונות לחיים בטוחים ושקטים", הוא אומר.
אחד הדברים שמתסכלים את גורן וחבריו הוא הזמן הרב שנדרש לבג"ץ לתת תשובות בסוגיית המסתננים. כבר יותר משנתיים שהסוגיה מונחת על שולחן השופטים. לפני כחצי שנה, עוד בהיותו חבר מועצת העיר, שלח גורן מכתב זועם בנושא לנשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור. "רציתי לספר לך, גברתי השופטת, כי סוף השבוע האחרון היה מהקשים שידענו בשנים האחרונות בדרום תל־אביב", כתב גורן. "זה החל בכמה קטטות מקומיות, המשיך לפנות בוקר בניסיון אונס של אישה בת שישים על ידי צעיר אריתראי... והסתיים בקטטת רחוב המונית שכמוה לא ראינו זמן רב, שכללה גם זריקות אבנים על ניידות משטרה ועל אמבולנסים, קללות ואיומים כלפי השוטרים". גורן קבל על העיכוב הרב במתן הכרעת בג"ץ בנושא, והפציר בשופטת להגיע להחלטה ולפרסם אותה בהקדם. הוא כמובן לא קיבל תשובה מנאור, אבל הנשיאה טרחה ליידע את כל הצדדים במכתב ולציין כי ״לא היה מקום לפנייה זו״. "אמרו לי שלא מקובל לשלוח מכתב לשופטת", הוא אומר השבוע, "אבל גם לא מקובל שבג"ץ מורח במשך שנתיים הכרעה של פסק דין בנושא קריטי כל כך לתושבים".
אף שבג"ץ אמר את דברו השבוע, גורן וחבריו מתכוונים להמשיך להפגין מול בית השופטת נאור. בו בזמן הם ימשיכו ללחוץ על הממשלה למצוא פתרונות. פתרון אפשרי אחד הוא תיקון ההסכם עם 'המדינה השלישית' כך שיאפשר הוצאה בכפייה, פתרון אחר הוא תיקון החקיקה בתחום הכליאה, ויש גם עוד פתרונות. בדרום תל־אביב חיים כיום בין 20 ל־30 אלף מסתננים, וגורן מזכיר שבמקביל לפתרונות הגירוש אפשר, בהסכמת בג"ץ, לתחום אזורי מגורים ייעודיים למסתננים, וכך להגביל את מספרם הרב בדרום העיר ולהכווין אותם לאזורים אחרים בארץ שנדרשים בהם עובדים. אוכלוסיית המסתננים הטרוגנית מאוד, אומר גורן, אבל כפי שבהתנתקות דיברו על 'פתרון לכל מתיישב', אז גם במקרה הזה אפשר ליצור מערך שייתן "פתרון לכל מסתנן".
הפוסט שפרסם לפני כמה ימים ראש מועצת רמת נגב ערן דורון בדף הפייסבוק שלו, הוא לא פוסט שמצופה מראש מועצה לפרסם, בטח שלא ערב פתיחת שנת הלימודים. דורון סיפר שרבים התקשרו לברך אותו על שהמועצה שלו, רמת נגב, מככבת במקום השלישי ברשימת הרשויות המקומיות המובילות בזכאות לבגרות, שפרסם משרד החינוך.
"זה יהיה לא פופולרי להגיד, אבל אני לא חושב שיש סיבה לחגיגה הזאת" כתב דורון. "אני מעדיף להגיד את הדברים כמו שהם מלעשות סיבוב תקשורתי חסר משמעות". דורון הזכיר שהתיכון שבזכותו הגיעה רמת הנגב למקום המכובד בטבלה הוא התיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן גוריון, שהוא כיום התיכון היחיד במועצה. הוא הזכיר שמדובר בתיכון שמקבל לשורותיו רק תלמידים בעלי הישגים לימודיים גבוהים ולכן, לדבריו, כל תלמידיו אמורים להיות זכאים לבגרות. בנוסף, הזכיר דורון, מדינת ישראל מעבירה לתיכון תקציבים רבים כל שנה והתיכון גם גובה שכר לימוד גבוה. "אין פה בשורה או ביטוי של מאמץ יוצא דופן בתנאים שווים", הוא סיכם.
בשיחה איתו השבוע דורון מספר שבתיכון הזה לומדים רק חצי מבני הנוער שברמת הנגב. שאר התלמידים נאלצים לנסוע מדי בוקר לבית הספר האזורי 'נופי הבשור' של מועצת אשכול. לחלק מהתלמידים מדובר בנסיעה של שעה וחצי לכל כיוון ביום. גם בתפקידו הקודם כמנהל אגף החינוך במועצה פעל דורון לפתור את בעיית התיכון. הוא ניסה להפוך את התיכון הסביבתי לתיכון אזורי שבו מסלול בלי פנימייה, אך נתקל בהתנגדות מצד ההנהלה וההורים שרצו לשמור על אופיו האליטיסטי של התיכון. דורון מספר על עשרה וחצי מיליון שקלים שהתיכון מקבל מדי שנה מתאגיד מדרשת שדה בוקר שאותו המדינה מממנת, ועל שכר לימוד של 25 אלף שקלים לתלמיד פנימייה לשנה. מנהלי התיכון אמנם הסכימו לקבל, לאחר לחצים מצד המועצה, גם תלמידים ללא תנאי פנימייה אך מערכת השעות של התיכון אינה מותאמת אליהם. בנוסף, שכר הלימוד ללא תנאי פנימייה יעמוד השנה על כ־9,000 שקלים, בעוד בתיכון ממלכתי רגיל שכר הלימוד הוא כ־2,000 שקלים בלבד.
"הבת שלי למדה בתיכון הסביבתי ואני לימדתי שם", מספר דורון. "זו פנינה חינוכית, אבל היא גובה מחיר כבד ולא מוצדק מהסביבה, והמצב הזה לא יימשך. בעוד שנה ייפתח במועצת רמת נגב תיכון חדש שיכיל את כל תלמידי המועצה, בלי סינון ובלי שכר לימוד מופקע". כשהתיכון החדש יככב בטבלאות הזכאות לבגרות, ישמח דורון להתגאות בו.
אקו"ם