פרשת הצוללות תפגע קשות בתעשייה הביטחונית
בלהט המאבק נגד השחיתות צריך להיזהר שלא לפגוע בקשר הייחודי בין מערכת הביטחון לחברות הביטחון והטכנולוגיה. החיבור ביניהן חשוב למדינת ישראל
מתברר שבפרשת הצוללות ואוניות חיל הים, הסערה הגדולה עוד לפנינו. גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי לפרשה יהיו השפעות מרחיקות לכת על מכירות התעשיות הביטחוניות של ישראל בעולם. ככל שמעמיקה החקירה ועולים עוד ועוד חשדות לשחיתות, כך גדל הסיכוי שיוטל פיקוח משמעותי על העיסוק של פורשי מערכת הביטחון בשוק הביטחוני.
״צפויה תקופת הסתגלות קשה לתעשיות הביטחוניות״, העריך השבוע גורם בכיר בתעשיות. כדי להבין את הסיבה להערכה זו אפשר לקחת כמקרה בוחן את ה״כוכב השבועי״ של פרשת 3000, הלא הוא תא״ל (מיל׳) שייקה ברוש. לשמו של ברוש הוצמד השבוע בתקשורת התואר ״מפקד הקומנדו הימי לשעבר״, אבל אחרי התפקיד הזה הוא המשיך להתקדם עד שהקריירה שלו נתקעה בפרשיית אסון השייטת באנצרייה (מבצע ״שירת הצפצפה״), בדיוק לפני 20 שנה.
בזמן האסון שימש ברוש ראש מספן מודיעין, ונאלץ לסיים את תפקידו זמן קצר אחר כך. נסיבות האסון נחשבות שנויות במחלוקת עד היום, רק משום שלגורמים רבים היה עניין לטעון לאורך השנים כי כוח השייטת עלה על מארב "מקרי״ של חיזבאללה.
האמת, שידועה כבר זמן רב (אך איש לא לוקח אחריות), היא שהיה זה מחדל מודיעיני ומבצעי מהדהד. חיזבאללה הציב מארב מטענים במקום שבו שיער כי יעבור כוח צה״ל על סמך ניתוח צילומי מזל״ט, שסרק את השטח לפני האסון. המזל"ט שידר תמונות בלתי מוצפנות, בזמן שלסיירת מטכ״ל כבר היה באותו זמן מזל״ט אחר עם משדר מוצפן.
כך או כך, נסיבות הפרישה לא העיבו על תא״ל ברוש בעסקים, והוא עסק בלי היסוס ובלי פקפוק בייעוץ שהכנסה קורצת לצדו. בין היתר הוא השכיר את ניסיונו הצבאי לטובת איש העסקים היהודי־גרמני מייקל הרצוג, והסביר לוועדת צמח מדוע ישראל צריכה להקים מתקן הנזלת גז מול חופי הארץ, בדיוק כמו זה שהרצוג רצה למכור.
בפתרון הזה תמכו גם חבריו לשעבר מחיל הים, מיקי גנור ואבריאל בר־יוסף, שמסובכים איתו כעת באותה פרשה. כפי שכבר נכתב בטור זה בחודשים האחרונים, העסקה שבה רכש חיל הים אוניות מגרמניה מעוררת יותר צחנה וחשדות מאשר ״עסקת הצוללות״ שבפועל גורפת את רוב תשומת הלב.
לגופו של עניין, הממשק בין גורמי ביטחון ודרג מדיני, בעבר ובהווה, ייכנס לפיקוח. אלא שהסערה הציבורית עלולה להביא לכך שבניסיון לתקן את המצב יתקבלו החלטות שישפכו את התינוק עם המים.
חשוב להבין שלחיבור הייחודי המקובל בישראל בין מערכת הביטחון וחברות הביטחון והטכנולוגיה, יש תרומה עצומה לכלכלה ואף לביטחון עצמו. אנשי יחידות טכנולוגיות מקימים סטארט־אפים שמביאים לצמיחת המשק, ותורמים רעיונות ופתרונות טכנולוגיים שמשמשים את מערכת הביטחון גם מהאזרחות. מעבר לכך, מהנדסים ומנהלים בתעשיות הביטחוניות מוצאים פתרונות מהפכניים לבעיות שבהן הם נתקלים בשירות מילואים.
למשל, מערכת 'עין בשמיים' של אלביט מערכות, שנחשפה רק לאחרונה, נולדה כרעיון של מילואימניק בחברה. המערכת יכולה להביא לסיכול פיגועים רבים בזכות הקלטת שטח רחב וניתוח כל מה שקרה בו גם לאחור. על רעיונות אדירים אחרים אפשר היה ללמוד השבוע מתדרוך נדיר של המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון. תא״ל (מיל׳) דני גולד, שעומד בראשות המפא"ת, ויתר על הרבה ביזנס באזרחות כדי למלא את התפקיד כעובד מדינה.
מצד שני, היקף השחיתות בפרשיות חיל הים מזכיר את פרשת רמי דותן, שהיה ראש להק ציוד בחיל האוויר וקיבל שוחד בעסקת מנועים גדולה לפני שנים רבות. בעקבות ״פרשת דותן״ הוקמה משלחת הרכש של משרד הביטחון בארה״ב ונקבעו תהליכי רכש בין ישראל לארה"ב, שנועדו למנוע אירועים כאלה בעתיד. השפעתם מרחיקת לכת עד היום, אך הם אינם חלים על סחר ביטחוני עם מדינות אחרות.
האם הליכים קפדניים כמו שנקבעו ב״משלחת ארה״ב״ צפויים כעת לגבי עסקאות בכל העולם? שר הביטחון אביגדור ליברמן כבר מינה ועדה שתבחן את ניגודי העניינים ותגבש המלצות לנהלים חדשים. בראש הוועדה מונתה לעמוד השופטת הילה גרסטל, ולצדה מנכ״ל משרד הביטחון לשעבר תא״ל (מיל׳) פנחס בוכריס, נציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר, וסגן הרמטכ״ל לשעבר האלוף (מיל׳) משה קפלינסקי. היועץ המשפטי לממשלה הורה להקפיא את עבודת הוועדה עד שתסתיים חקירת המשטרה בפרשה. בכל מקרה, בתוך כמה חודשים יגובשו כללים חדשים שישנו את כללי המשחק בתעשיות הביטחון, והשפעתם על המכירות תהיה קשה.
וגם זה היה השבוע בכותרות: דיווח על תרגיל צה״לי ענק שהחל בפיקוד הצפון, ודימה השתלטות והכרעה בלבנון ולא רק יצירת הרתעה. אכן מדובר בתרגיל ענק, אבל עד לפני כ־15 שנה נהג צה״ל לערוך תרגיל כזה גדול לפחות פעם בשנה. בשנים האחרונות נערכו לא מעט תרגילים גדולים, אך שונים באופיים. מה שיוצא דופן בפרסומים השבוע הוא עצם הפרסום.
שתי סיבות עיקריות יכולות להיות לפרטים הרבים שנודבו על ידי צה״ל, ולא נאסרו לפרסום על ידי הצנזורה כמקובל בדיווחים על תרגילים בעבר: סיבה אחת היא לוחמת מידע. הדיווח על כך שצה״ל נערך להכרעה שמשמעותה כיבוש שטחים נרחבים בלבנון נועד להגביר את ההרתעה.
סיבה שנייה היא מניעת ״אי־הבנות״: בתקופה האחרונה שוררת מתיחות רבה בצפון על רקע ניסיונות ישראל למנוע התבססות של איראן וחיזבאללה בשטחים סוריים. בין ראש הממשלה ומנהיגים איראנים אף חלה הסלמה מילולית, שכללה איומים הדדיים.
אי־הבנה שהחלה מניתוח לקוי של תרגילים כבר הביאה להסלמה לא פעם בעבר, גם כאשר האוויר היה רווי בהרבה פחות אדי דלק. הפעם, כדי למנוע כל סוג של אי־הבנה, הבהירו הפרסומים לכל הצדדים מעבר לגבול הצפוני: ״זה רק תרגיל״.
אקו"ם