אחת מתוך שבע: חקירות שרה נתניהו הניבו אישום חלש

המשאבים הרבים, בתקופת הזמן הרבה ובליווי תקשורתי נרחב, הולידו כתב אישום חלש יחסית ולתביעה יהיה קשה לנעוץ את מסמרי ההרשעה בנאשמת. אך עם זאת, גם עתידה של נתניהו אינו ורוד והסיכויים שתצא מהמשפט נקיה נמוכים

נטעאל בנדל | 8/9/2017 14:50
תגיות: פרשנות, שרה נתניהו, מני נפתלי,אביחי מנדלבליט
שבע פרשיות שונות חקרה משטרת ישראל, בהנחיית היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, בעניינה של אשת ראש הממשלה שרה נתניהו וסמנכ"ל משרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף - הזמנת הארוחות, גיוס המלצרים, פרשת החשמלאי, פרשת המטפל הסיעודי, הזמנת נרות הנשמה, פרשת הבקבוקים ופרשת ריהוט הגן.
 
צילום: שוקה כהן
ההר הוליד עכבר. שרה נתניהו צילום: שוקה כהן

היום (שישי) הודיע היועמ"ש לנתניהו כי בכוונתו להגיש נגדה כתב אישום, בכפוף לשימוע, בפרשייה אחת בלבד - "פרשיית הזמנת הארוחות". מדובר בפרשה לגבי שפים וארוחות שהוזמנו למעון בניגוד לנהלים, בשווי של כ-359,000 שקל. פרשייה זו נחלקת לשניים מבחינת סעיפי אישום - הצגת מצג שווא של היעדר טבחים וזיוף חשבוניות. שני סעיפים? מהודעתו של היועמ"ש מתברר כי נתניהו תואשם רק במחצית הפרשה - בהצגת מצג שווא בלבד.

מעבר לכך, היועמ"ש ופרקליט המדינה קבעו כי אשת ראש הממשלה לא ידעה על מרבית מעשי המרמה לכאורה, שהתבצעו במעון. מהעבר השני נמצא עזרא סיידוף נגדו יוגש כתב אישום בשלוש פרשיות - הזמנת ארוחות, גיוס מלצרים, פרשת החשמלאי.

למעשה, החל מ-2009 התפרסמו בתקשורת הישראלית שבעה פרשיות שנקשרו בנתניהו על בסיס שבועי, בתקופות זמן רבות ועל בסיס יומי. מרביתן לווה בחקירות משטרה שהתפרסמו כבר בשנת 2015, לאחר דו"ח מבקר המדינה על הוצאות המעון.
 
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עזרא סיידוף בבית משפט צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בנוסף, המשטרה הפרקליטות גייסו את עד המדינה מני נפתלי, והעניקו לו חסינות מפני עבירות שגם הוא לכאורה היה שותף להן במעון. בסופה של הסאגה, אשת ראש הממשלה תואשם רק במחצית "פרשת הארוחות". קמצוץ מתוך רשימת מכולת. היועמ"ש הגיע למסקנה שבחלק מהפרשות לא נעברו כלל עבירות, ובחלקן שרה נתניהו כלל לא ידעה על העבירות שנעשו.

האם הר הפרסומים החקירות והחשדות הוליד עכבר? ננתח את סעיפי כתב האישום העתידי בעניינה של נתניהו בכל הנוגע ל"פרשת הזמנת הארוחות".

לגבי הטענות על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - מתחם הענישה הוא עד שלוש שנות מאסר ואילו בנסיבות מחמירות, כפי שתואשם נתניהו, הוא עד חמש שנות מאסר. כיצד תוכל נתניהו להתגונן מפני האישום? עורכי דינה ינסו לתקוף את הראיות ולטעון שאמנם היא קיבלה את הארוחות אולם היא לא רימתה.

עוד יטענו עורכי דינה כי סיידוף הוא היחיד ששיקר, וכי נתניהו לא הייתה שותפה או לא הייתה מודעת לעניין, שהרי כדי לבצע עבירה של קבלת דבר במרמה על אדם לטעון טענה כוזבת ביודעין. על פי התבטאויות של נתניהו, נראה כי ההגנה תנסה להצמיד למני נפתלי את האחריות למעשי המרמה, ולא אליה.
 

צילום: אורן בן חקון
מסעיף אישום שכזה לא יהיה פשוט לצאת בשלום. אביחי מנדלבליט, היועמ''ש צילום: אורן בן חקון

מסעיף אישום שכזה לא יהיה פשוט לצאת בשלום, אולם ישנם סיכויים מאוד גבוהים לשכנע את השופט כי העבירה אינה בנסיבות מחמירות, ולהטיל ספק בנוגע ליסוד הנפשי של נתניהו - כלומר ששיקרה ביודעין.   

לגבי עבירות מרמה והפרת אמונים, סעיף אישום שכזה הוא סיכון שהיועמ"ש והפרקליטות לוקחים על עצמם, מכיוון שעבירות הפרת אמונים יכולות להתבצע רק על ידי עובדי ציבור. כלומר, היועמ"ש מגדיר בכך לראשונה את אשת ראש הממשלה כעובדת ציבור, הגדרה שתותקף בבית המשפט על ידי ההגנה עוד טרם התמודדה עם התשתית הראייתית.

לכן, זהו סעיף חלש יחסית. הפרת אמונים בכללה היא אישום שקשה להוכיח אותו בבית המשפט מאחר, והוא מופיע בחוק בצורה מעורפלת. העבירה קיבלה פירוט רב רק בפסיקות בית המשפט, ועדיין לוטה בערפל מסוים. במשפט הפלילי, מדובר על אחד מסעיפי האישום מהקשים ביותר להוכחה בבית המשפט - וזוהי הסיבה, בין השאר, שחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו נמשכות זמן רב.
 
צילום: אוליבייה פיטוסי
ראש הממשלה ורעייתו שרה צילום: אוליבייה פיטוסי

מתחם הענישה בסעיף זה הוא עד שלוש שנים - אלא שככל שיוטל דופי בעוצמת האישום והראיות, כך ילך ויפחת מתחם הענישה.

אם נסכם, המשאבים הרבים בתקופת הזמן הרבה ובליווי תקשורתי נרחב הולידו כתב אישום חלש יחסית, שיקשה על התביעה לנעוץ את מסמרי ההרשעה בנאשמת נתניהו. עם זאת, יש להבהיר, עתידה של נתניהו אינו ורוד והסיכויים שהיא תצא ממשפט הזה כתלית שכולה תכלת נמוכים.

אם מתנתקים לרגע מהעיסוק בנושא הפלילי, בהודעת היועמ"ש נכתב כי למרות סגירת התיק בפרשת "המטפל הסיעודי", הפרשה תצוין בתיק על מנת לחזק את הראיות באישום על פרשת "הזמנת הארוחות".
 

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מני נפתלי בבית משפט צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כמו לכן, לאורך הודעתו חוזר ומדגיש היועמ"ש כי התיקים נסגרו מאחר שלא נמצאה תשתית ראייתית, הנדרשת לקיום משפט הפלילי. המסקנה שעולה מכך היא שמשרד המשפטים סבור שמרבית התיקים נסגרו בשל הרף הפלילי, אולם הרף המוסרי הציבורי עודנו פתוח. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

נטעאל בנדל

אריק סולטן

כתב משפט וענייני ירושלים ב-nrg ו'מקור ראשון' netaelbandel@gmail.com

לכל הטורים של נטעאל בנדל

המומלצים

פייסבוק