הלקח מכירכוכ: ארה"ב לא תגן על ישראל מאיראן
האמריקאים לא מנעו מאיראן להשתלט על המעוז הכורדי כירכוכ, ובכך להתקרב יותר מאי פעם להשגת מטרתה המוצהרת: רצף שיעי עד הגולן. וכשזה יקרה, על ישראל להיות מוכנה להתמודד בכוחות עצמה
הדיווחים הזורמים מן הקרבות סביב עיר הנפט כירכוכ מייצרים תחושה שאחרי תקופה ארוכה הממשלה בבגדד מדגמנת ריבונות ולוקחת בכוח מן הכורדים את מה ששייך לה. בפועל, מה שבמתרחש אל מול עינינו הוא השלמת תהליך של התמוססות המדינה העיראקית הנבלעת בקרביה של איראן. וכל זה בשעה שהאמריקאים עומדים מנגד.טנקים כורדים בעיר כירכוכ שבעיראק (צילום: רויטרס)
אז נכון, שר ההגנה, ג'יימס מאטיס אמר שהם מנטרים מקרוב את המצב. ומחלקת המדינה במיטב הז'רגון הדיפלומטי קראה לשני הצדדים לנהוג באיפוק. אך אם בוושינגטון חשבו שלא יזיק לאפשר לממשלה בבגדד לקחת את כירכוכ לידיה ותוך כדי כך לכופף את הכורדי העיקש מארביל, שהתעקשותו על משאל עם לעצמאות מאיימת על שלמות עיראק, הרי שמשהו מאד בסיסי התפספס לאמריקאים בדרך.
זאת משום שממשלת בגדד, הצבא העיראקי והמיליציות השיעיות אינם שחקנים עצמאיים, כי אם שחקני פרוקסי של השכנה הגדולה מצפון, איראן. נכון לעתות אלו, איראן השיגה בתוך פחות מ-24 שעות הישג עצום. היא זו שמכתיבה כעת את המהלכים בשטחה הריבוני של עיראק, באזור סופר-אסטרטגי, שלא רק מייצא נפט בסדר גודל של מעצמת נפט כמו ניגריה אלא חולש על מקנים תעשייתיים וצבאיים אסטרטגיים.
אזרחים כורדים נאספים סביב לכוחות העיראקים שמתכנסים סביב כירכוכ
צילום: AFP
והאיראנים אינם מסתירים לרגע את כוונותיהם. מי שהבהיר היטב את הכוונות האיראניות היה המנהיג העליון חמינאי, שבפארפרזה מלעיגה על משפטו הידוע של בנימין נתניהו על רמת הגולן, אמר: "לא ניתן לישראל, שקונה נפט מכורדיסטן, לשבת על גבולה של איראן".
האיראנים היו מתוחכמים מאוד בסדרת המהלכים שקדמה למערכה על כירכוכ. הם אמנם התבטאו נחרצות נגד משאל העם לעצמאות כורדיסטן, והבטיחו לשלב ידיים עם טורקיה במאבק משותף נגד הכורדים, אולם בפועל השאירו את הגבול האיראני-כורדי פתוח ואפשרו לטיסות לארביל ולסולימניה להימשך, והצליחו, לפחות למראית עין, לייצר תחושה של נורמליות – גם אם זמנית. הם אפילו שלחו את שר החוץ, ג'וואד זריף, ללווייתו של ג'לאל טלבני, מי שהיה ידידו ויריבו של מסעוד ברזאני וכיהן כנשיא עיראק הכורדי הראשון אחרי נפילת סדאם חוסיין.
טנק עיראקי מתקדם לעבר כוחות ה''פשמרגה'' באזור כירכוכ
צילום: AFP
גם אם הייתה לאיראנים משנה סדורה בשאלה איך לטפל במצב החדש שנוצר לאחר משאל העם הכורדי, הרי הייתה זו לוויתו של טלבני שסיפקה להם את ההזדמנות לשנות את המצב בשטח מן היסוד במהלך מבריק. בתוך הפוליטיקה הכורדית יש שני זרמי יסוד, שלכל אחד מהם מפלגה משלו. מפלגת השלטון, ה-KDP, בראשותו של מסעוד ברזאני, וה-PUK שבה שולטת משפחו של ג'לאל טלבני, שכאמור הלך לעולמו לפני כעשרה ימים.
בין שתי המשפחות ושתי המפלגות יש יריבות ארוכת שנים. בעוד הנשיא ברזאני משך יותר לכיוון טורקיה, משפחת טלבני יצרה קשרים עמוקים עם איראן. בשנים האחרונות קהתה היריבות בין שתי המשפחות והמפלגות לאחר שהגיעו להבנות לגבי חלוקת הכוח ביניהן. בעוד ברזאני שולט בכורדיסטן, קיבל נציג ה-PUK את נשיאות עיראק. נשיא עיראק הנוכחי, פואד מאסום, הוא כורדי. לתוך המשוואה הזו של חלוקת הכוחות השתחלו בימים האחרונים האיראנים, ובעודם לוחשים על אזנם של אנשי ה-PUK נזרע זרע הפורענות.
קשרים עמוקים עם איראן. ג'לאל טלבני
צילום: אי-אף-פי
הסימן הראשון שמשהו גדול עומד להתרחש היה הגעתו של הגנרל קאסם סולימני לכורדיסטן. הוא ביקר בסולימניה, לכאורה כדי לחלוק כבוד אחרון לג'לאל טלבני המנוח. משם המשיך לארביל. במקביל החלו להיאסף כוחות המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן, להתקדם באיטיות אל מבואות העיר כירכוכ. ואז התברר גודל השבר. כוחות פשמרגה שישבו בסמוך לכירכוכ ליד שני כפרים טורקמנים התפנו מן השטח, ואפשרו להאשד אל שעבי לתפוס שטחים שישמשו ראש חץ להשתלטות על כירכוכ.
את מה שקרה אי אפשר לכנות אלא בגידה. לדברי מקורות כורדיים היו אלו מפקדים בכוחות פשמרגה הנאמנים למפלגת ה-PUK, שעימם הצליחו האיראנים לכרות ברית אינטרסים נגד ברזאני ומפלגתו. מקורות כורדיים בארביל הודו אמש כי האיראנים הצליחו לתקוע טריז בין ברזאני ומפלגתו לבין משפחת טלבני ומפלגתה, אולם העריכו כי מדובר במשהו קטן על רקע מקומי.
שינוי הגישה חשוב, אך הוא אינו ערובה לכלום. טראמפ נואם נגד ההסכם עם איראן
צילום: EPA
24 שעות לאחר מכן, זה נראה אחרת. למרות כמויות הדיסאינפורמציה על קרבות בעיר והשתלטות על שטחים, נראה שכירכוכ כבר אינה בשליטה כורדית. העיר שאמורה הייתה להיות מנוע הצמיחה של המדינה שבדרך כבר אינה כזו. וכל זה בתוך פחות מיממה. סיפור על בגידה וחושך.
אם יש איזה לקח לישראל ממה שמתרחש ביממה האחרונה, הרי הוא שדברים יכולים להשתנות במחי יד. התקיפה בסוריה חשובה. הנאום של טראמפ על שינוי גישה כלפי הסכם הגרעין האיראני חשובה. אבל, נכון לעכשיו, איראן קרובה מאי פעם ליצירת רצף על הקשת השיעית מאיראן דרך עיראק לסוריה ולבנון. ויכול להיות, כמו שההתנהלות האמריקאית העכשווית מוכיחה, שגם אם האיראנים ישבו על הגדר ברמת הגולן, ישראל תצטרך כנראה לסמוך רק על עצמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם