ראשי » חדשות » דעות

המשבר הכורדי: שלב נוסף בהתעצמות האזורית של איראן

לא סתם נצפה גנרל קאסם סולימני, האיש החזק במשמרות המהפכה, באזור כירכוכ במוצאי שבת – הוא לא הגיע לשם לטיול, אלא לתיאום המתקפה שהובילה מיליציות שיעיות על שדות הנפט באזור. כך הרחיבה עוד יותר טהרן את שליטתה בעיראק

המשבר שהתפוצץ בשבועיים האחרונים סביב רצונם של הכורדים להכריז על עצמאות ולהקים מדינה ריבונית משלהם יצר מצב מוזר מעט: לאחר חודשים רבים של שיתוף פעולה מסוים, גם אם בחזיתות שונות ובסיוג משהו, הכורדים והכוחות העיראקיים מצאו את עצמם לאחר משאל העם בתחילת החודש כשהם לוחמים אלו באלו, במקום להתמקד באויב המשותף שכבש את ארצם – ארגון הטרור דאעש.

טנקים כורדים בעיר כירכוכ שבעיראק (רויטרס)

 

בעוד שהיו מי שציפו כי כוחות ה"פשמרגה" הכורדיים ישיבו מלחמה שערה ולא יתנו לחייליה של בגדד להתגרות בהם ללא קרב, הרי שבפועל נראה היה שבתום יום אחד של לחימה, כמעט ללא התנגדות, השתלט הצבא העיראקי על העיר כירכוכ, על נמל התעופה ושדות הנפט יקרי הערך סביבה, ואפילו על מעוז המיעוט היאזידי בסינג'ר. אלפים מתושבי כירכוכ נמלטו למרכזים הכורדיים האחרים בארביל ובסולימאניה.
  
יתרה מכך: בעוד שאתמול נפוצו דיווחים של מפקדי שטח על "לחימה עזה", עדויות על ירי ארטילריה ואף דיבורים על "הרוגים רבים", נראה היה שרוב התמרונים העיראקיים נעשו ללא הפרעה, כשהכורדים נסוגים באופן מסודר. בכיר אמריקאי אמר למגזין "פוריין פוליסי" כי הדיווחים על הלחימה "נופחו" על ידי קיצונים משני הצדדים, וכי לרוב הדברים היו "מתואמים". הפנטגון אפילו ניסה בשלב מסוים, בלי הרבה קשר לנעשה בשטח, לתאר את המשבר כתנועה לקראת לחימה נוספת בדאעש.

אך בין אם הייתה לחימה ובין אם לאו, המצב החדש בשטח משחק בעיקר לטובת כוח אזורי אחד – איראן. הרפובליקה האסלאמית, שעד כה עמדה והשקיפה מהצד על המשבר, שיגרה את מיליציות "ההתגייסות העממית" שחימשה ואימנה לקרבות מול הכורדים, ולפי עדויות לא מועטות חיילים אלה בעיקר עמדו בחזית הקרבות בכירכוכ.
 
לא מפתיע אם כן לגלות כי האיש המרכזי של משמרות המהפכה לפעולות כאלה, גנרל קאסם סולימני, מפקד כוח "אלקודס" שמופקד על פעילותה הצבאית של איראן מחוץ לגבולותיה, נצפה עוד במוצאי שבת באזור כירכוכ. הוא לא הגיע לשם לטיול או סקר של מיזמי נפט, אלא עבר באזור כנראה כחלק ממאמץ מרוכז של טהרן לרכז את כוחותיה אל מול הכורדים. לפי דיווחים במערב, כוחות "ההתגייסות העממית" עומדים בקשר תדיר עם סולימני.

בזמן שבו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד על סף פיצוץ עם איראן סביב הסכם הגרעין, כדאי לו לשים לב גם לפעולות מעין אלה של הרפובליקה האסלאמית, שקטנות יותר ולעתים חומקות מתחת לרדאר. הן עדות גם להתעצמותה האזורית של טהרן, וגם לטקטיקות השקטות שלה להשתלט על מוקדי כוח חדשים.

איראן הרוויחה מהעימות בין הכורדים לעיראקים בכמה מובנים: ראשית כול היא העמיקה את אחיזתה בממשלה השיעית ששולטת בבגדד, לאחר שבמשך חודשים ארוכים היא מנעה ממנה ליפול בפני דאעש וסייעה לה לכבוש מחדש את השטחים שנפלו לידי ארגון הטרור. גם אז וגם עתה, היא לא עשתה זאת מאהבתה את העיראקים, אלא מרצונה להקים "סהר שיעי" בכל רחבי המזרח התיכון, שישתרע מאיראן ועד סוריה.

בנוסף הבהירה טהרן לכורדים כי היא אפיק מרכזי להידברות על הרגעת המצב באזור, וכן נתנה למעשיה להסביר מה תהיה דעתה על אפשרות שהכורדים יבקשו להקים את ארצם על חלקים מאיראן, המולדת ההיסטורית שלהם.

ממד אחר שהדגישה איראן הוא יכולתה להשתמש במיליציות השיעיות שהקימה כדי לפגוע בכורדים בשעת הצורך – רמז ברור למצב בסוריה, שבה יחידות צבא כורדיות משתלטות על חלקים אחדים של המדינה, בעוד שהאיראנים תופסים את השלטון בעצמם או דרך גרורותיהם במקומות אחרים.
 

פרשנים מעירים שיש גם סוגיה חשובה אחרת בסכסוך הנוכחי, אשר כבר שנים רבות מושלת בכיפה בכל הקשור לנעשה במזרח התיכון: השליטה במאגרי הנפט. בכירכוכ ייצרו הכורדים כ-10 אחוזים מכלל הנפט שייצאה עיראק, והעבירו אותו בצינורות לעבר טורקיה. איראן שמה לה למטרה להחזיק בברז של מרבצי הזהב השחור במכוון, ולמעשה לא מאוד חשוב לה אם היא תשלוט בהם או העיראקים – העיקר שלא יהיו בידי הכורדים, הנחשבים לחלק מהציר המערבי יותר באזור.

ד"ר אלן וולד, היסטוריונית המתמחה בגיאופוליטיקה ומאגרי אנרגיה שונים, הסבירה למשל כי דרך השפעתה על בגדד – ובעיקר אם היא מעניקה לה את מאגרי הנפט הכורדיים - יכולה איראן להשיג שתי קולות במועצת אופ"ק. כך באפשרותה לעמוד אל מול יריבותיה האחרות במפרץ הפרסי שמייצרות נפט בכמות רבה, כולל המתחרה האזורית ערב הסעודית.

איראן אפילו לא טרחה להסתיר את כוונותיה אלה: עלי אכבר וליאטי, יועץ בכיר של המנהיג הרוחני העליון במדינה, אייתוללה עלי חמינאי, אמר אתמול כי ההשתלטות על שדות הנפט "סיכלה מזימה גדולה של הכורדים לערעור הביטחון האזורי", והוסיף כי מטרתו של מנהיג הכורדים מסעוד ברזני הייתה להעביר את השליטה בבארות הנפט באזור כירכוכ לידי ישראל.

בדומה לשימוש במשאל העם הכורדי וברצונה של ארביל להשיג עצמאות כתירוץ בלבד לכוונות ההשתלטות העוינות של איראן על חלקים נרחבים במזרח התיכון, כך גם ישראל שיחקה כאן תפקיד ברור - הניסיון להצדיק שימוש נוסף באלימות מצד משמרות המהפכה וגרורותיהן כדי להעצים את יכולותיה של טהרן. לו היושבים בוושינגטון סבורים שמדובר בתמרון נוסף נגד דאשע, כדי שישקלו את המצב פעם נוספת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אלי קלוטשטיין

סגן עורך החדשות ועורך ב-nrg

לכל הטורים של אלי קלוטשטיין