הירי לגולן הוא מטח הפתיחה בחזית החדשה של ישראל
אין זה משנה אם נסראללה הוא שהורה על שיגור הרקטות לרמה – בין כה וכה, מאז מלחמת לבנון השנייה הוא אינו מעז להזיז אף חייל ללא אישור מטהרן. מה שברור הוא שאיראן הצליחה ליצור רצף שיעי שמגיע עד לגבול, ושהמצב הולך להחריף
הירי לרמת הגולן מכיוון הצד הסורי, וההתבטאות של שר הביטחון אביגדור ליברמן, לפיה מדובר בהנחיה מפורשת של נסראללה תוך מידור אסד, מחזקת יותר ויותר את ההבנה שכולנו ממזמן צריכים להבין – סוריה לא באמת בשליטת אסד, למרות שהמלחמה שם מתקרבת לסיומה. השאלה מדוע מתבצע הירי ומי מבצע אותו היא משוואה פשוטה עם נעלם אחד.ליברמן: מי שביצע את הירי בצפון זו חוליה בהכוונת חיזבאללה (קרדיט: דף הפייסבוק של ישראל ביתנו)
בטבע אין ואקום. עד לשנת 2012 הייתה מדינה שקראו לה סוריה, ומדינה שכנה לה בשם עיראק. הפלת שלטון הבעת' של סדאם חוסיין, וה"אביב הערבי" שסחף את המדינות האלו וערער את שלטונן, בתוספת הנסיגה המהירה של האמריקאים מהאזור, יצרו ואקום ראשון שאליו נכנס הארגון הקיצוני דאע"ש, שמעשיו הם בגדר פשע נגד האנושות בצורה הבוטה ביותר שהכרנו, בטח ב-70 השנים האחרונות.
דאע"ש הפך להיות הרוע המוחלט שכולם הפנו כלפיו את מגיניהם וחרבותיהם. בתום מספר שנות לחימה, נדמה שהארגון הזה מאבד את הישגיו, וכעת נוצר ואקום אחר, אליו נכנס למעשה הכוח החזק ביותר שהשתתף פיזית במאמץ - מילציות שיעיות המשלבות לוחמי חיזבאללה, ועוד באי כוח של משטר האייתולות האיראני.

כך, הפכה עיראק לשיעית וסוריה נשלטת גם היא, דה פקטו, בידי השיעים. חברו לכך את לבנון, הנשלטת על-ידי חיזבאללה, וקיבלתם רצף שיעי על כל ה"סהר הפורה", מטהרן, דרך בגדד, בואך דמשק.
בדרך זו אנו מקבלים את גדול אויבנו בדור האחרון על סף דלתנו, הן מצפון והן ממזרח. חששנו מפני היכולת הגרעינית המתפתחת - בפועל קיבלנו אותם בשערינו, וכעת מסדרים את השורות מחדש, ומכינים את עצמם לשלב הבא.

האם למישהו יש ספק מה הוא יהיה? הפיתרון לשאלה זו ברור – הכל בידי איראן, ששליטיה כבר אמרו את תפיסתם לגבי מדינת ישראל. הם, בניגוד לכמה מנהיגים אחרים, לא רק מדברים אלא גם פועלים, ברציפות, בנחישות וביתר שאת. האיראנים גם פועלים בחוכמה ובעורמה, פעולות רבות מתבצעות לכאורה ללא טביעת אצבע – משתמשים ב"שליח" התורן בכדי לפגוע בנו, כך שכלפי העולם כביכול אין להם יד ורגל בדבר.
אם למישהו היה ספק, כבר בינואר 2015 קיבלנו הוכחה גלויה וברורה לכוונות האיראניות בגבול סוריה, שעה שהגנרל מוחמד עלי אללה דאדי ושישה אנשי צבא איראנים, בנוסף לששת אנשי חיזבאללה נהרגו בסמוך לגבול מתקיפת חיל האוויר. נאמר לנו כבר אז שהאיראנים מקדמים תשתית בסגנון חזבאללה לעבר הגבול הסורי. חשבתם שבזה זה ייגמר?

הדינאמיקה של השבוע האחרון היא פרק נוסף בתהליך - את הסבב הנוכחי פתח הפעם הנשיא האמריקאי, טראמפ, שהודיע כי הסכם הגרעין אינו קביל עליו. זמן קצר לאחר מכן בוצע ירי לעבר מטוסינו, שהגיבו. ועל התגובה הזו הגיעה תגובה חדשה, הפעם בגולן.
מי הגיב? חיזבאללה כמובן. אך אל תטעו, לא נסראללה הוא שהחליט, שהרי כידוע שמאז מלחמת לבנון השניה נסראללה לא מזיז לוחם בלי פקודות מטהרן.
המליציות השעיות הללו הן כלי בידי איראן לביצוע שלוש משימות אופרטיביות: הראשונה, להפיץ את המהפכה האיסלאמית באותן מדינות. השנייה להפעיל טרור מכוון נגד המערב, בדגש על "השטן הגדול" (אמריקה) ו"השטן הקטן" (ישראל). המשימה השלישית היא להוות הרתעה אל מול תקיפה אפשרית של השלטון האיראני ותשתיותיו מצד המערב, בדגש על ישראל. כך מצליחה איראן לקדם את יכולותיה תוך השתלטות מסודרת על כל המזרח התיכון.

האיראנים כאמור, מתוחכמים. הם משתלטים, אך לא "לוקחים פיקוד". באופן זה השליטים באותן מדינות מנהלים את סדר היום, אך בפועל הם כולם בובות על חוטים של חמינאי היושב באיראן. עד לא מזמן הייתה זו ממשלת לבנון, כעת גם סוריה בתאטרון הבובות הזה. כאשר השליט הופך להיות בובת חוטים אל תצפו שמי שמפעיל את התיאטרון יפעיל את בובת החוטים הסורית, בכל פעם שתהיה הצגה.
מה ניתן לעשות אל מול המגמה המטרידה הזו? ראשית, חשוב להבין, התהליך הזה הוא הרבה יותר גדול והרבה יותר משמעותי מאירוע טקטי-אופרטיבי שצה"ל יכול למנוע – זהו תהליך גיאו-אסטרטגי שנובע בעיקר מהזעזוע שפוקד את העולם הערבי – גם שם יש מדינות כגון מצרים, סעודיה וירדן, שמוטרדות אפילו יותר מאיתנו.
שנית, חייבת לחלחל ההבנה שהאיום בצפון הולך וצובר תאוצה, והופך לרציני הרבה יותר משהיה, בטח ב-20 השנים האחרונות. המצב הזה דורש היערכות משמעתית של כוחות צה"ל, הן לשם הרתעה, הן לקראת התפתחות גדולה וכמענה למצבים מבצעיים עיתיים ומתגלגלים. בפרקטיקה, בעתיד הקרוב תידרש הערכות גדולה יותר מצד כוחות היבשה של צה"ל, אין מנוס מכך.

שלישית, נהיה ברור יותר מרגע לרגע, שהשאלה הקונקרטית איננה "האם" אלא "מתי". במבט גלובלי, עומד כאן למבחן הנשיא טראמפ, שכן אמריקה, כביכול, היא זו שאמורה לעמוד בראש קואליציית "המתונים", ומכאן שעליה לפעול לעצירת המגמה השלילית. הכוונות עליהן הצהיר טראמפ בהקשר האיראני הן חשובות, אך לצידן מתחייבת פעולה אופרטיבית, בשטח ומהר. כל עוד במערב מדברים, האיראנים כאמור, הם היחידים שתכל'ס שעושים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg