ראשי » חדשות » דעות

סערה בפתח מושב החורף: ריבלין הפך ליו"ר האופוזיציה

הרבה שיאים נשברו במליאת הכנסת, ובראשם הנאום חסר התקדים של הנשיא. ריבלין, שסוחב היסטוריה עכורה עם נתניהו וצופה מהצד בגל חקיקה שבעיניו בא לשנות את אופייה של המדינה, זינק לקלחת והותיר את המשכן בהלם

מושב החורף של הכנסת נפתח בסערה עוד לפני שהחל. המריבות בתוך הקואליציה ובין הקואליציה לאופוזיציה החלו בימים האחרונים סביב שורה של חוקים בעייתיים שנמצאים בקנה בשלב כזה או אחר, אבל כולם נתונים במחלוקת קשה. כך חוק הלאום התקוע, שמאיים על זהותה הדמוקרטית של ישראל (יאיר לפיד רוצה להביא את החוק בגרסה שמציע בני בגין מהליכוד); כך החוק הצרפתי, שמונע את חקירת ראש הממשלה בימי כהונתו. החוק הזה גרר ניסיונות לדילים בתוך הקואליציה, וסחף לתוך המהומה הגדולה גם את היועץ המשפטי לממשלה שכינה אותו אתמול "אבסורד".
 
גם חוק הגיוס החדש עורר ויכוחים גדולים עוד לפני שיו"ר הכנסת דפק בפטיש על הדוכן. נפתלי בנט הכריז בישיבת הסיעה, מול עיניה של שרת המשפטים מסיעתו, כי "השופטים בירושלים שכחו שיש ממשלה בירושלים". בנט הבטיח להביא לחקיקה את פסקת ההתגברות, שמסרסת את בית המשפט העליון ואת בג"ץ. ועוד לא אמרנו מילה על חוק התקציב, חוק ירושלים וחוק העמותות. השר ישראל כ"ץ מביא בקרוב לחקיקה את חוק ירושלים-רבתי שפירושו סיפוח של שטחים גדולים מחוץ לעיר הבירה. את חוק העמותות מנסח בימים אלה השר יריב לוין, אבל כבר מתחוללת מהומה סביב עצם הרעיון למנוע תקציבים מארגונים שיוצאים בחו"ל נגד חיילי צה"ל.

נאום ראש הממשלה בכנסת (צילום: ערוץ הכנסת):
 
אבל לפתע מגיח לתוך הסערה הפוליטית הגדולה הזו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין - והופך אותה להוריקן דרגה חמש. איש לא ציפה לנאום אופוזיציוני כזה אתמול בכנסת. הנשיא ריבלין, שנבחר לתפקיד כמועמד הליכוד, נכנס לאולם המליאה בצעדים מדודים, ישב בשקט במקומו על הבמה ושמע עם כולם את הנאום החיוור והצפוי של היו"ר יולי אדלשטיין. ריבלין יכול היה להמשיך את אותו הקו, כפי שעשו קודמיו בתפקיד, לאחל מושב "נעים ופורה" לחברי הכנסת, ולחזור בשלום למשכן הנשיא השלו בטלביה.
 
ריבלין בחר בדרך הפוכה. הוא נשא נאום חסר תקדים בחריפותו נגד ראש הממשלה נתניהו וטען שהוא בעצם מבצע כאן הפיכה נגד הממלכתיות הישראלית, מנסה לפרק מכוחם את שומרי הסף של הדמוקרטיה - ועכשיו המבול. כמה שיאים נרשמו אתמול בכנסת עם הנאום הזה: מתקפה כזו לא נשמעה מפי נשיא המדינה על ראש הממשלה והממשלה; מתקפת נגד כזו של שרים וחברי כנסת נגד הנשיא המכהן לא נרשמה גם היא; מחיאות כפיים סוערות של כל אנשי האופוזיציה לנאום של הנשיא, שהוא בכלל איש בית"ר שמטיף להחלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון, לא נראתה מעולם בכנסת. 

ראש הממשלה נתניהו הוסיף לדרמה מידה רבה של ציניות. הנאום שלו היה מצוין כרגיל, בנוי היטב, לעגני, סרקסטי, ועמוס בדימויים שכבר הפכו לקאלט ("תעשיית הדכדוך של השמאל וענף החמוצים שהיא פיתחה"). נתניהו התעלם מדברי הנשיא, אולי בחוכמה. היום אנחנו צפויים לשמוע את מקורביו שיטענו כי הנשיא מקנא בראש הממשלה ומנסה לנקום בו אחרי שנתניהו ביקש למנוע את בחירתו. כזכור, בשלב מסוים שקל נתניהו לחסל את מוסד הנשיאות לגמרי, רק כדי שריבלין לא יישב על כיסאם של חיים ויצמן ויצחק בן צבי.

בכנסת ראינו אתמול מחזה מרתק ויוצא דופן בכמה מערכות: הנשיא תקף את הקואליציה, ראש הממשלה תקף את האופוזיציה, והקואליציה תקפה את הנשיא. אולי באמת אנחנו צופים בשינוי סדרי השלטון, עוד לפני חוק פסקת ההתגברות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

שלום ירושלמי

הפרשן הפוליטי של nrg ו"מקור ראשון", תושב ירושלים. בוגר האוניברסיטה העברית במדעי המדינה. אוהד הפועל י-ם בכדורסל

לכל הטורים של שלום ירושלמי