האם בשלה העת למינוי ח"כים מהתפוצות?
מקור ה"משבר" בין ישראל ליהודי התפוצות קשור גם בכך שזרמים שאינם אורתודוקסיים סבורים שלחילונים יש זהות אינטרסים עמם
עשרות משלחות של מובילי דעת קהל ישראלים יצאו בשנים האחרונות לחו"ל, בעיקר לארה"ב, שבה למדו להכיר מקרוב את הקהילות היהודיות. באחרונה מרבית המשלחות יצאו ממשרד התפוצות, בשיתוף עם ארגון 'גשר, אך גם מטעם גופים נוספים שמקדמים ברובם שיח פלורליסטי או יהדות ליברלית.
הסיבה לכך הגיונית: רוב יהודי ארה"ב הם רפורמים, קונסרבטיבים או שאינם משתייכים לזרם כזה או אחר. רק 10 אחוזים מיהודי אמריקה הם אורתודוקסים. לכן רק טבעי שלגופים שאינם אורתודוקסיים יהיה אינטרס להטיס בכירים ישראלים לארה"ב כדי שיבינו את צורת החיים הייחודית והעושר שיש במרכזים היהודיים שם. אך האם המסר הזה עובר לישראלים שמשתתפים במשלחות אלה, או שמא יש לשנות את צורת השיח השלטת כיום בעולם שאינו אורתודוקסי?
אולי מצאתי את התשובה. מכוני מחקר וגופים רבים מנסים בתקופה האחרונה למצוא את פתרון הקסם למה שמכונה ה"משבר" בין ישראל ויהודי התפוצות. אגב, בהערת שוליים אציין שבעיניי אין משבר של ממש, מכיוון שהקשר בין ישראל לתפוצות כל כך רופף, עד שאולי בכלל צריך להגדיר מחדש את היחסים הללו.
ההפגנה נגד מתווה הכותל. אולי יש לשנות את צורת השיח השלטת כיום בעולם שאינו אורתודוקסי?
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
כך למשל, ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה' כינסו השבוע פורום מצומצם של בכירים מהאקדמיה והפוליטיקה כדי שיעסקו במשבר עם יהודי העולם, וגם אנשי ה'ליגה נגד השמצה' קיימו דיון בנושא השבוע במהלך הכנס שערכו בתל-אביב. גופים נוספים כותבים ניירות עמדה בעניין במרץ, אך דווקא מחקר חדש שפרסם באחרונה מכון מחקר נוסף, 'ראות', מביא קול ייחודי ושונה.
המסקנה של 'ראות' שונה מאוד מזו של אחרים. בשיחה עמי סיפר מנכ"ל המכון, ערן שישון, כי "רוב הארגונים שעוסקים בנושא מגיעים מהעולם היהודי שאינו אורתודוקסי בניסיון 'למכור' לשווא לחילונים הישראלים את היהדות הפלורליסטית". לדבריו, מדובר בטעות של ההנהגה היהודית בתפוצות, שכן היא "מסתכלת על חילוניות ישראלית כזרם נוסף ביהדות פלורליסטית" – בעוד שרוב הישראלים החילונים אדישים לניסיונות אלו וליהדות בכלל.
אכן, במכון צודקים: הארגונים העוסקים בנושא התפוצות קשורים לרוב לזרם יהודי פלורליסטי כזה או אחר, ואינם מדברים בשפה של החילוני הישראלי - ובטח שאינם משוחחים בשפתו של האדם הדתי, החרדי והמסורתי בישראל.
מקור הטעות הזאת, כנראה, היא בבלבול שנובע מכך שישראלים חילונים מרבים לבקר את הממסד הרבני הרשמי. אך מנגד, האם מעניין אותם מתווה הכותל או סוגיית הגיור? נראה שהתשובה שלילית, ולכן לא מדובר בסוגיה מהותית שעל סדר יומם של מובילי דעת הקהל בארץ, של הפוליטיקאים או של התקשורת. יתרה מכך, מי שעומדים בראש החנית של הדרישה להקים רחבה שוויונית בכותל הם ראשי הזרמים שאינם אורתודוקסיים – מה שמעורר אנטגוניזם רב בקרב מרבית הישראלים.
במאמר שכתב שישון יחד עם נשיא 'הלל' העולמי לשעבר אברהם אינפלד טענו השניים כי "עיקר רעיון הציונות מוחלש כשישראל מסרבת למלא את ייעודה כמדינת הלאום של כל העם היהודי". ב'ראות' ציינו עוד כי "לרוע המזל, התפיסה השלטת בישראל (בסוגיית יהדות התפוצות – צ"ק) היא שילוב של בורות ויהירות כלפי החיים בתפוצות, ומתייחסת לתמיכה הכלכלית והפוליטית של יהדות העולם בישראל כמובנת מאליה, תוך התעלמות מצרכיה וחששותיה".
במחקר של 'ראות' המליצו, בין השאר, שהקשר בין יהדות התפוצות לישראל יטופל כסוגיה של ביטחון לאומי. "במשרד התפוצות, בשיתוף פעולה עם המטה לביטחון לאומי, יהיו אחראים לניטור המגמות והמידע הרלוונטיים ולהזנתם לכלל המערכות המשילותיות", נאמר במאמר. המלצה נוספת ומעניינת היא "חובת היוועצות לפני חקיקה" - דהיינו: הממשלה והכנסת יהיו חייבים להתייחס לכך שחקיקה בתחומים נקודתיים יכולה להשפיע על יהודי התפוצות, ועל כן להתייחס לממד זה במהלך כתיבת חוקים חדשים.
ההמלצה האחרונה היא בעיניי אולי החשובה והמשמעותית ביותר: לעצב מנגנוני ייצוג ליהודי התפוצות בישראל כדי להשמיע את קולם בסוגיות בוערות. על פי הצעה של 'ראות', ייצוג זה יעבוד עם נשיא המדינה, הכנסת וממשלת ישראל.
בנוסף, יש גם גורמים אחרים שמקדמים בימים אלה ממש יוזמה דומה, אך נועזת בהרבה – מינוי עשרה חברי כנסת שייצגו את יהודי העולם. הרעיון קיים כבר שנים, אך אולי דווקא עכשיו אנחנו בשלים למימושו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם