הבירוקרטיה הורסת את משפחות האומנה
משפחות אומנה זכאיות לדמי אחזקה, אך בירוקרטיה בלתי נגמרת - כולל התכתבות בדואר במקום באימייל - מביאה אותן לגירעונות ופוגעת בגיוס משפחות נוספות
בירוקרטיה במשרדי ממשלה היא תמיד דבר מעצבן, אבל כשהיא פוגעת באנשים שעושים את מעשי החסד הגדולים ביותר - זה מקומם שבעתיים. משפחת כהן (שם בדוי), הכניסה לביתה לפני כשנה וחצי אח ואחות באומנה, שנוספו לארבעת ילדיהם הביולוגיים. ככל משפחת אומנה, הם זכאים לדמי אחזקה חודשיים מטעם משרד הרווחה. בשנה שעברה היה עיכוב של יותר מחצי שנה בקבלת התשלומים מהמשרד, בגלל שגיאה במחשבי המשרד. התשלומים, שהצטברו לכ־30 אלף שקל, הגיעו למשפחה רק לאחר התערבות כלי תקשורת.בכל מקרה של אומנה מתכנסת לפחות פעם בשנה 'ועדת תכנון־טיפול' ברשות המקומית שבה שוכן ביתם המקורי של ילדי האומנה, כדי לאשר את המשך האומנה. אישור המשך האומנה מכונה 'הוֹעדה'. לאחר שוועדת התכנון־טיפול מאשרת את המשך האומנה, רשות המוצא של הילד מנפיקה את ה'הועדה' ומעבירה אותה למשרד הרווחה והוא מחדש את דמי האחזקה למשפחת האומנה. האבסורד הוא שבשנת 2017 התכתובת בין הוועדה והרשות המקומית לבין משרד הרווחה מתנהלת עדיין בדואר ישראל ולא חלילה באמצעות האימייל. וכך, כל טעות טכנית קטנה בהנפקת ה'הועדה' מאריכה את ההתכתבות בין הגורמים בחודשים ארוכים, ובינתיים משפחות האומנה אינן מקבלות את דמי האחזקה.
ביוני האחרון התקיימה ועדת תכנון־טיפול בנוגע לשני ילדי האומנה של משפחת כהן. עברו שלושה וחצי חודשים, תהליך העברת ה'הועדה' מהרשות למשרד הרווחה התעכב, ושוב נאלצה המשפחה להמתין לדמי האחזקה. בחודש האחרון אושרה ה'הועדה' לילדת האומנה והמשפחה החלה לקבל בעבורה דמי אחזקה, אך בגלל שגיאה במערכת טרם אושרה ה'הועדה' של אחיה. גם השבוע, ארבעה חודשים וחצי אחרי התכנסות ועדת תכנון־טיפול, המשפחה עדיין לא מקבלת ממשרד הרווחה את דמי האחזקה שהיא אמורה לקבל בעבורו.
משיחה שערכתי עם עובדת סוציאלית בכירה המטפלת במשפחות אומנה עולה שהעיכוב בהעברת דמי האחזקה למשפחות הוא בעיה מוכרת לא מעט שנים, ומשפחות אומנה רבות סובלות ממנה. כל שגיאה במספר תעודת זהות עלולה לגרור אחריה עיכוב בתשלומים למשך חודשים, ומשפחות האומנה צוברות בינתיים גירעונות. ייסורי הבירוקרטיה של משפחות האומנה פוגעים גם בגיוס משפחות אומנה נוספות.
תגובת משרד הרווחה: "אנו מתנצלים על העיכוב בתשלום, מדובר בתקלה טכנית שמקורה במעבר דירה של המשפחה, וקליטת הילדים במקום המגורים החדש. נדגיש כי תשלומים בעבור הילדה התקבלו, והתשלום בעבור הילד יתקבל בימים הקרובים".
כ־3,000 אוסטרלים וניו־זילנדים צפויים להגיע בימים הקרובים לישראל כדי לציין מאה שנה לכיבוש באר־שבע על ידי חיילי מדינותיהם במלחמת העולם הראשונה. מאה מצאצאי לוחמי אנזא"ק (ראשי תיבות של הגיס האוסטרלי והניו־זילנדי), ישחזרו ברכיבה על סוסים את האיגוף שעשו אבות אבותיהם מאזור עזה דרך הנגב המערבי והר הנגב, עד שכבשו עם הכוחות הבריטיים את באר־שבע מידי הטורקים.
זו לא פעם ראשונה שהאוסטרלים והניו־זילנדים מגיעים לישראל כדי לשחזר את הקרבות שעל מורשתם הם עדיין מחנכים את ילדיהם. הם עושים זאת בכל עשור. החידוש הפעם הוא שהחל מהימים הקרובים כל אחד יוכל לשחזר את מסלול פרשי אנז"אק, גם אחרי שהאוסטרלים והניו־זילנדים ישובו לארצם. קק"ל חונכת בימים אלו את 'נתיב אנזא"ק', מסלול טיולים מסומן ומשולט שאורכו כמאה קילומטרים, העובר לאורך כל הדרך שבה רכבו הפרשים לפני מאה שנה.
הרעיון ליצירת הנתיב נולד במוחם של רמי חרובי וחבריו ב'עמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל'. חרובי, בן קיבוץ בארי שבנגב, נחשף לקרבות אנזא"ק ב־1967, בהיותו בן תשע, כאשר בסמוך לקיבוצו נבנתה האנדרטה 'יד אנזא"ק', במלאות חמישים שנה לקרבות. כילד הוא החל לאסוף בבתרונות בארי הסמוכים לביתו פגזים, שרידי כובעים ונעליים שהותירו אחריהם כוחות הצבא הבריטי. כשבגר, חבר לכמה חוקרים ואנשי ידיעת הארץ ויחד הקימו את העמותה שפועלת להחדרת מורשת מלחמת העולם הראשונה לתודעת הציבור בישראל. כבר לפני עשור הם פנו לקק"ל בהצעה ליצור נתיב טיולים על הציר שבו נעו כוחות אנזא"ק. בקק"ל הבינו את הפוטנציאל התיירותי. מתברר שכ־300 אלף תיירים אוסטרלים מבקרים מדי שנה בחצי האי גליפולי בטורקיה, שגם בו לחמו כוחות אנזא"ק במלחמת העולם. אם רק אחוזים בודדים מהם יעצרו בדרך בישראל לסייר בנתיב האנזא"ק, התיירות הישראלית תרוויח לא מעט.
בשבוע שעבר השתתפתי בסיור שערכה קק"ל לאורך נתיב אנזא"ק החדש. התחנה הראשונה הייתה מצפור הבתרונות הסמוך לקיבוץ בארי, שממנו השקפנו על בתי העיר עזה. הבריטים ניסו לכבוש את עזה פעמיים - במרץ ובאפריל 1917 - ונכשלו, אבל אז הגיע לארץ הגנרל אלנבי שהחליט להפתיע את הטורקים ולפרוץ את קו החזית שלהם בבאר־שבע ולא בעזה. את המשימה הוא הטיל על כעשרת אלפים פרשי האנזא"ק, והקרב נכנס להיסטוריה גם כקרב האחרון של מדינות המערב שבו השתמשו בסוסים ובחרבות.
משם המשכנו היישר למצפור המאגרים שעל דרך הבשור. כוחות אנזא"ק הגיעו לכאן כדי להשקות את סוסיהם. שלמה בן־חיים, איש קק"ל שהדריך אותנו, סיפר שחיילים מכוחות אנזא"ק בזזו מנחל הבשור פסיפס שנותר מרצפת כנסייה ביזנטית, וכיום הוא נמצא במוזיאון באוסטרליה.
השבוע ייחנך בבאר־שבע מרכז מבקרים חדש להנצחת חיילי אנזא"ק, ובו תצוגה של צילומים וסרטים מקוריים ופריטים שנמצאו בשדות המערכה, כולל חצוצרה פלוגתית שנתנה את האות להסתערות על באר־שבע. המרכז החדש הוא מקום יפה לסיים בו את הסיור בנתיב אנזא"ק. מהמקום שבו מסתיים הנתיב אפשר לצאת היום לסיור פחות היסטורי בבירת הנגב. כשהיא נכבשה לפני מאה שנה חיו בה כחמישים יהודים בלבד. כיום מתגוררים בה מעל מאתיים אלף.
אקו"ם