בין פיונגיאנג לטהראן: דרושה פעולה נגד איראן

קיימים חמישה הבדלים ניכרים בין צפון קוריאה לאיראן המחייבים פעולה נמרצת יותר מול האחרונה. העמדה שקבע הנשיא בנאומו צריכה להפוך לכלי אסטרטגי אפקטיבי

ד''ר רען לרמן | 30/10/2017 14:33
תגיות: דעות
נאום הנשיא טראמפ בשאלת הגרעין האיראני נתן ביטוי חד למורת רוחו הן מעסקת הגרעין שקודמו הסכים לה, והן ממדיניותו האגרסיבית של המשטר האיראני. שותפות לזעם זה גם כמה מבעלות הברית החשובות של ארצות הברית באזור - ולא רק ישראל. עם זאת, הנשיא הותיר את ההכרעה בפועל באשר להמשך המהלכים - כולל סנקציות מחודשות על איראן - בידי הקונגרס.

הדיונים הקריטיים בנושא זה צפויים להתנהל בעת שארצות הברית נתונה בעימות מתוח ומסוכן הן עם צפון קוריאה והן עם איראן. חשוב איפוא להדגיש את חמשת ההבדלים המהותיים בין שני מוקדי משבר אלה.

ראוי להתייחס תחילה לתווי הדימיון בין שתי הסוגיות: שתי המדינות מובלות על ידי משטרים סוררים - מדכאים, תוקפניים ואכולי שנאה ופחד. שני המשטרים שמים ללעג את הסדר הבינלאומי הקיים, ומתעבים את ארה"ב וכל מה שהיא מייצגת.

 
קטעים נוספים


בכל זאת, יש גם הבדלים ניכרים במצב העניינים באשר לתכנית הגרעין הצבאית של כל אחד מהם, על כל המשתמע מכך. בעוד שייתכן והשד הצפון-קוריאני כבר יצא מן הבקבוק ללא שוב, כלפי איראן עוד ניתן לנקוט בפעולה נוספת - במהירות ובאפקטיביות - להביא לבלימתה, לפני שיהיה מאוחר מדי.

ראשית, מניעה עדיפה מריפוי. צפון קוריאה כבר הינה בעלת יכולת גרעינית צבאית, וערכה ניסויים במספר ראשי נפץ או התקנים. לעומת זאת, עצירתה של איראן בטווח בטוח מפיתוח פצצה גרעינית אמורה להיות משימה ריאליסטית הרבה יותר, למרות עוצמת שאיפותיה של איראן וחולשת מסגרת ה-JCPOA.

שנית, שליט איראן, האייתוללה ח'מנאי, כאשר תעמוד הפצצה לרשותו, יהיה מסוכן הרבה יותר מקים ג'ונג און של צפון קוריאה. אין אפילו צורך, בהקשר זה, להעלות לדיון את  ההשלכות האפשריות של אי-הרציונליות הדתית של המשיחיות השיעית, כפי שנעשה על ידי מספר חוקרים בולטים.
 
צילום: EPA
קים ג'ונג און עם אחותו, קים יו ג'ונג. אין לצפון קוראיה כל השפעה מעבר לגבולותיה המוגנים. צילום: EPA

שלא כמו צפון קוריאה, שאין לה כל השפעה מעבר לגבולותיה המוגנים היטב, לאיראן יש רשת רחבה של "פרוקסים" (באי כוח), שליחים, סוכנים ובעלי ברית בכל העולם. הם כבר רשמו הישגים וצברו תנופה בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן. הם שולחים ידיהם בסתר במקומות אחרים באיזור, ומפעילים תאי טרור רדומים ברחבי העולם. לא קשה לדמיין כיצד יפעלו בגיבוי של מטרייה גרעינית איראנית.

שלישית, אם איראן תתגרען, הסכר ייפרץ. כמעט בדרך פלא, הניסויים הגרעיניים הראשונים שביצעה צפון קוריאה לא מוטטו את משטר אי-תפוצת הנשק הגרעיני. לא דרום קוריאה ולא יפן חשו בזמנו כי בעקבות זאת עליהן אוטומטית להפר את מחוייבותם (לאמנה) ולפעול להשיג יכולת הרתעה באופן עצמאי. זאת כנראה משום שהתרגלו ממילא לחסוֹת במשך שנים רבות בצל ההגנה האמריקנית מפני הארסנל הצבאי של סין, המשמעותי הרבה יותר.

אך אין הדבר כן במדינות המפרץ הפרסי ומזרח הים התיכון (מה שמכונה "המזרח התיכון"), שעבורם פריצה איראנית לעבר נשק גרעיני תצית בוודאות מרוץ חימוש כלל-אזורי. סעודיה, שבהחלט ייתכן שתוכל לבוא בדרישה לנשק גרעיני פקיסטני (בשל התפקיד שמילאה בשעתו במימון הפרוייקט) לא תעמוד בחוסר מעש אם יסתמן שאיראן מתקרבת לקו המטרה; גם לא תורכיה, ואולי אף לא מצרים. האפקט המתגלגל הזה יחסל במהרה מה שנותר מאמנת ה- NPT, עם כל ההשלכות על היציבות העולמית וירידה לטמיון של כל מה שהושג מאז 1970.
 
צילום: AP
הטיל הבליסטי החדש 'חורמשהאר'. פריצה איראנית לעבר נשק גרעיני תצית בוודאות מרוץ חימוש כלל-אזורי. צילום: AP

רביעית, סנקציות עשויות להצליח. צפון קוריאה לא מושפעת במיוחד מסנקציות מפני שהיא ממילא בין המקומות העלובים ביותר עלי אדמות. מדיניות מושחתת יצרה חברה מקופחת. איראן, לעומת זאת, הראתה כי היא מושפעת מאוד מלחץ כלכלי. מה שהפך את הסנקציות ליעילות כל כך הוא קודם כל זהותה הגאה של איראן, מבחינה היסטורית, כאומת סחר הפתוחה לעולם; התלות העמוקה שלה ביצוא אנרגיה ובמחיר הנפט; וחשוב לא פחות, המודל הפוליטי ההיברידי שנותן לעם האיראני ביטוי (אמנם מוגבל ביותר) בבחירת הרובד השני של הממשל, כולל הנשיא - גם אם  הרובד העליון, המנהיג עצמו וסביבתו, פטורים מכל מבחן דמוקרטי. ולבסוף, מלחמה עם איראן היא אופציה, בעוד שהיתכנות כזו היא כמעט בלתי אפשרית לגבי צפון קוריאה.

לסיכום, העמדה שקבע הנשיא בנאומו צריכה להפוך לכלי אסטרטגי אפקטיבי, תוך שיתוף פעולה הדוק בין הממשל, הקונגרס, ובעלי-ברית קריטיים בזירה הבינלאומ שעזרתם נחוצה לוודא שהלחץ הכלכלי יהיה אפקטיבי.
לחץ מחודש, יחד עם איום צבאי אמין, עשוי (ואכן, חייב) להניב תוצאה טובה יותר מזו המובאת ב- JCPOA. אחרת כולנו נמצא עצמנו בסכנה חמורה ביותר בעתיד הלא-רחוק.

אל"מ (מיל') ד"ר ערן לרמן הוא סגן נשיא של מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים (JISS)
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך