הסתה היא רק מצד אחד: הפסקתי להאמין לשמאל
הסתה תפתח מהדורות - רק כשהיא מגיעה מימין. הטרדות מיניות זה דבר נורא - אבל אם מדובר במני נפתלי, בואו נדבר על משהו אחר. אלשיך משיחיסט מסוכן - עד שהוא ממונה על החקירות של ראש הממשלה. אנשי שמאל יקרים, כבר אי אפשר להאמין לכם
לא רצחתי את רבין. גם ההורים שלי או האחים שלי לא רצחו אותו. למעשה, גם השכנים שלי, ובאופן כללי, כל הרחוב שלי חף מפשע. בדקתי עם יישובים סמוכים, זה גם לא הם. מאה אחוז. אני אגיד לכם יותר מזה - גם המחנה הפוליטי שלי לא רצח את רבין.יגאל עמיר לא מייצג אותי, או את המחנה שלי. אני צריך להתנצל, כמו שתושבי הרצליה צריכים להתנצל כי הוא גר שם. אני צריך להרגיש אשמה, כמו שסטודנטים בבר אילן צריכים לחוש אשמה כי הוא למד שם. אני צריך לגנות, כמו שהתימנים צריכים לגנות כי הוא בן העדה שלהם. אני צריך להתבייש, כמו שחטיבת גולני צריכה להתבייש כי הוא שירת כלוחם בגדוד 13.
לפני שאתם קופצים, תנו לי להרגיע אתכם. אתם צודקים. יגאל עמיר לא היה כתם בודד על בגד צחור. היו קריאות ואמירות שלא היו צריכות להישמע והיו אנשים קיצוניים שיצרו בסביבתם אווירה מסיתה והיו צריכים למצוא את עצמם מאחורי סורג ובריח, אבל וזה אבל גדול- קצת אירוני בעיניי שדווקא מי שקורא לעשות הבחנה בין הטרוריסטים הערביים לרוב האוכלוסייה המתונה, נוטה להאשים את הימין כולו ברצח רבין.
מאז הרצח בכלל, ובשנים האחרונות ביתר שאת, יש ניסיון של גורמים רבים לצייר תמונת מצב בה האווירה הפוליטית היום זהה לאווירה הפוליטית של נובמבר 95' וזה רק עניין של זמן עד שהימין ירצח פה מישהו שוב ולכן צריך לעשות הפגנות ולזכור את הדמוקרטיה. "אתם לא תרגעו עד שריבלין ירצח?" במשפט הזה, למשל, בחר אלדד יניב לפתוח לפני שנתיים פוסט נגד ערוץ 20, בעקבות הביקורת שהוטחה בנשיא.
ויניב לא לבד. לפני פחות משנה, חברת הכנסת סתיו שפיר שלחה מכתב לשר החינוך בו דרשה "לתקן טעויות בוטות שנפלו בספר האזרחות" בטח לא תופתעו לגלות ששפיר ביקשה לציין כי "רצח ראש הממשלה יצחק רבין נבע מהסתה ועל הספר לעמוד על התנאים ההיסטוריים והפוליטיים שהובילו להסתה זו ואפשרו אותה, לרבות הובלתה במישרין ובעקיפין על ידי ראשי מחנה הימין, ובהם ראש האופוזיציה דאז, וראש הממשלה כיום, בנימין נתניהו". ואם זה לא היה מספיק ברור, הבהירה שפיר כי "עניין זה דחוף בעיקר בתקופה זו, שבה ההסתה משתוללת..". הסתה משתוללת? מי מסית? היכן? ובבקשה אל תראו לי קולאז' תגובות מהדף של הצל. כן, יש שם אנשים פרטיים גזענים ושונאי ערבים וגם אני נגעל מהרבה תגובות שם. אבל זו לא הסתה, רבותיי. הסתה היא ניסיון לשכנע קבוצה של אנשים לפגוע במישהו אחר. איזה גורם ימני התקרב לאחרונה למשהו שאפשר להגדיר אותו כהסתה לפגוע באדם אחר על רקע פוליטי?
אחד השיאים נרשמו לאחרונה, כאשר יקיר השמאל החדש, הלא הוא הנשיא ראובן ריבלין שהוזכר לעיל, נאם בפתיחת מושב החורף ודיבר על הצורך להגן על בית המשפט העליון ועל מקומה של הרשות השופטת. עוד להיט מבית היוצר של "בני עמי בחרו בטרור". מי שאמור להיות סמל הממלכתיות הולך על אבני המדרכת של קודמו בתפקיד וטומן שוב ושוב את ראשו בקלחת הפוליטית. והזירה הפוליטית מגיבה בהתאם ומעבירה ביקורת על דבריו והתערבותו. מכל התגובות שראיתי, לא מצאתי אפילו ביקורת אחת שנמצאת מחוץ לשיח הלגיטימי. בוודאי שלא מסיתה. אבל בתקשורת כמו בתקשורת, האווירה שניסו לשדר למחרת היא שוב הסתה. ביבי נגד ריבלין. אותו ביבי ש"הוביל במישרין ועקיפין" על פי שפיר לרצח רבין יחד עם כל אנשי הימין.
יומיים לאחר מכן, צצו לפתע דיווחים על גרפיטי נגד ריבלין בבני ברק כדי להוכיח שההסתה של ביבי עובדת. לא חשוב שחלקם היו שם כבר חודשיים קודם. לא חשוב שמדובר באנשים שכנראה לא ראו בכלל את הנאום של ביבי. לא חשוב שדיוקנו של ביבי מתנוסס כבר חודש עם צלב קרס למצחו וזה לא פותח שום שער או מהדורה. כי הסתה היא רק נגד צד אחד.
ארגון דרכנו, המוכר גם בשמו הקודם V-15 עט על המציאה וכבר הוציא פוסט ממומן בו הוא משווה באבחת מקלדת בין הגרפיטי בבני ברק לתמונתו של רבין בכאפייה, כאילו מדובר באותה תופעה בדיוק.
נוצר כאן מצב אבסורדי, שהעברת ביקורת יכולה להיות מצד אחד "דברים אמיצים" או מצד שני "הסתה" ו"שיסוי". תלוי כמובן מי אומר אותה וכלפי מי היא מכוונת. כשאורנה בנאי מתארת יחסי מין שנעשו בהסכמה כדי לרצות את בן הזוג שלה כאונס, התקשורת מתייצבת לצידה ואומרת שאונס זה גם הרגשה. אבל כשמדובר במישהי שמתלוננת על גיבור ההמונים מני נפתלי, הסיפור מושתק. לא פותח מהדורות ולא נדון. להיפך. גלית דיסטל אטבריאן, העיתונאית היחידה שלקחה על עצמה את הסיפור ועימתה את מני נפתלי עם הנושא ברדיו, הותקפה על ידי שי גולדשטיין ולאה לב על כך שכינתה אותו אנס, כי הוא מואשם "רק בהטרדה". זה לא הפריע להם לתקוף את הצל כמה ימים לאחר מכן כי הוא זלזל באונס שעברה אורנה בנאי. שם, אין צורך להזכיר, לא הייתה כפייה או הטרדה אלא תחושה.
הגענו למצב שבו אין שום יחס לתוכן אלא רק למי שאומר אותו ואת מי זה משרת. הסתה היא מסוכנת והיא תפתח מהדורות - רק כשהיא מגיעה מימין. הטרדות מיניות זה דבר נורא - אבל אם מדובר בלוחם הצדק מני נפתלי, בוא נדבר על משהו אחר. אלשיך דתי משיחיסט מסוכן שצריך לפעול נגד מינויו - עד שהוא ממונה על החקירות של ראש הממשלה וצריך לעודד ולתמוך בו כדי שיסיר כבר את המטרד רב השנים הזה שמכונה ביבי. אז אנשי שמאל יקרים, תפסיקו להטיף לי נגד הסתה. אני כבר לא מאמין לכם שזה באמת מה שמפריע לכם.
אקו"ם