דיון לגיטימי: חייבים לדון במחירי ההפלה

האקסיומה שעמדה בבסיס הדיון הסוער על הפלות גורסת שהיריון בגיל צעיר דופק את החיים. מי שעוד בעשור השני לחייה זכתה לחבוק ילד תוכל להעיד שגם זו מתנה של ממש

מקור ראשון
אורלי גולדקלנג | 25/11/2017 19:30
תגיות: הפלה, דעות
בין רמת־החייל התל־אביבית לשכונת צהלה הסמוכה חיכתה השבוע הפתעה לנהגים. צומת מרובה משתתפים קידם את הנוסעים באספלט טרי ובוהק, חף מפגיעות ומנזקי הזמן. טרי־טרי ישר מהקטלוג האחרון של המטה ללוחמה בתאונות הדרכים. אלא שרגע אחרי שהגלגלים מתחילים לשעוט בכיף בדרך החדשה ונטולת המהמורות, מוצא עצמו הנהג הנבוך מציץ בדאגה אל הצדדים. משהו חסר פה. צומת יש, רמזור יש, אבל איפה למען השם אמורים לעצור את המכונית? בשעות שחלפו בין החלקת מסלול הנסיעה לבין סימון הדרך עמד הכביש המבוקש כשהוא נקי מפסים לבנים. אין חלוקת נתיבים, אין פס רחב שמורה היכן להמתין לאור הירוק, אפילו מעבר חצייה לא סומן לרפואת הולכי הרגל. שלושה טורי נהגים נוסעים במקביל, לא לגמרי סגורים על עצמם איפה הנתיב שלהם מתחיל ואיפה הוא נגמר.

כמה רחובות משם התנהל פאנל תקשורתי שעסק, בין השאר, בתחקיר ידיעות אחרונות נגד ארגון הידברות. בין שלל הפעולות של הארגון – המתפאר במעשי חסד וקירוב ליהדות, וגם בערוץ טלוויזיה משלו – יש מוקד טלפוני שעוסק בשכנוע נשים שנקלעו להיריון לא רצוי, שלא להפיל את העובר. בסרטון שהועלה באתר ynet נשמעת נציגה של "הידברות" כשהיא משכנעת תחקירנית של העיתון לשמור על פרי בטנה הבדוי. שלל מילים נאמרו ונכתבו מאז באולפנים ובקהילת הטוקבקיסטים בעד ונגד הארגון. סרטון בן דקות ספורות העלה לרגע את נושא ההפלות על ראש שמחתנו, כשהוא מצליח לקחת את השיח התוקפני והמביך של קמב"צית הידברות ולהדביק אותו לכל מי שכיסוי מונח על ראשו.
 
צילום: שאטרסטוק
אישה בהריון. הכרעות קלות אין פה, אבל השתקת הדילמה היא קשה לא פחות. צילום: שאטרסטוק

כרגיל במקרים כאלה, לדוכן הנאשמים הועלו שומרי המצוות והשמרנים כולם. אלא שלמען האמת, לא מדובר בהכרח בנושא תורני או אמוני השמור ליהדות הדתית בלבד. ארצות הברית הגדולה מתגלגלת פעם אחר פעם בקמפיינים בעד ונגד הפלות, סוגיה שמצליחה להכריע אפילו בחירות לנשיאות. לא נושאים כלכליים, לא מדיניות חוץ. המחלוקת סביב ההפלות שומרת על רלוונטיות מזה מאות בשנים כקו שבר בין הדמוקרטים לרפובליקנים, כמו לא הייתה איראן מעולם.

נושא ההפלות הוא לא מאבק על הדמוגרפיה אלא מלחמה על נפש האדם, מחלוקת אמיתית בשאלה מאיזו שעה לבריאתו הוא חשוב כנפש שיש לשמור על זכויותיה לא פחות מאשר על זכויות אמה. הדוגמאות האהובות על אסכולת "הגוף שלי ברשותי" הן של היריון לאחר אונס או היריון של קטינות שעשוי להרוס את חייהן – מקרי קיצון נדירים בנוף הגינקולוגיה. גם כשלא מדובר במקרים כאלה, הנשים הלוחמות למען זכותן על הרחם מסבירות שילד כזה צפוי ממילא לחיים קשים, וטוב לו שלא נברא משנברא. נכון, יש להן על מי לסמוך, אבל ההכרעה המקובלת בנושא היא שעכשיו שנברא – יפשפש במעשיו. וגם לאמא מותר לפשפש כמותו.

הוויכוח בגלגולו הנוכחי כבר לא עוסק בהפלות עצמן, אלא בשאלה למי מותר להשפיע על אותו אדם שמגיע לצומת לא מסומן ומחפש נתיב. החיים לא תמיד באים עם סימונים ברורים, אבל מתברר שאגף הליברלים מאמין בכל מאודו שמוטב להסתבך בין נתיבים, להסתכן בדריסה או במעבר באור אדום, ובלבד שלא יימצא פתחון פה למי שדעתו שמרנית עליו. השיחה המוקלטת בסרטון המדובר היא ודאי לא מופת של רגישות ולא של שיח מעורר מחשבה, אבל התגובות אליה מלמדות שעצם הטיעון מרגיז את תומכי ההפלות, לא פחות מהסגנון הלא מכובד.

קטונתי מלהכריע בדינם של סיפורי זוועה קורעי לב שמגיעים לפתחה של הוועדה להפסקת היריון. אולם מן ההכרח לתת לנשים שם את התמונה המלאה, שמסמנת גם את החסרונות של פעולה כזו. עם כל הכבוד לשיח המשוכנע כל כך כי יש לסלק מהדרך הפרעה לא צפויה כמו גידול ילדים, כדאי לזכור שלרוב המרחק בין היריון לא רצוי לילד לא רצוי הוא כמעט אינסופי. אם רוצים לקיים שיח כן, ראוי להזכיר את שיעור המתחרטות על המהלך הפולשני הזה בגופן ובנשמתן, ותתפלאו, גם לשאלה המצפונית מותר לעלות לדיון. לא ייתכן שמחיר ההפלה – הנפשי והפיזי – יהיה מחוץ לגבולות הדיון הלגיטימי, כאילו יש רק נתיב אחד להלך בו, אפשרות אחת שהיא האמת כולה.

עידן "האדם במרכז", שהציב את זכויות הפרט כערך עליון, דרס זה מכבר ערכים טובים וחשובים שנוגעים לזולת ולקהילה. שאלת ההפלות דורשת מאיתנו להרחיב את הדעת ולשאול את עצמנו בכנות מה עולה על מה – זכויות האישה הכואבת, או זכויות העובר שעוד לא פיתח מיתרי קול משלו. הכרעות קלות אין פה, אבל השתקת הדילמה היא קשה לא פחות.
על המריר והמתוק

על הדרך, תוך חימום עמדת הזעזוע של הליברלים שבינינו, צפה נקודה כאילו־שולית שהייתה כמעין אקסיומה לדיון כולו: היריון בגיל צעיר דופק לך את החיים. אלא שזה כמובן תלוי בשאלה למה אתם קוראים חיים. מי שערכי המשפחה הם יסוד מרכזי בעולמו – הרבה לפני מימושו העצמי ותרומת החברה להאדרתו ולהצלחתו – יכול לראות בבניית משפחה בגיל צעיר שמחה גדולה מאין כמוה, מימוש מוקדם של אחד היעדים המרכזיים בחייו. זה אולי נשמע מיושן ופרימיטיבי, אבל נראה שרוב האנושות שומרת מזה אלפי שנים על כמיהה אחידה בדרך ליעד הזה, במוקדם או במוקדם יותר.

כמי שעוד לפני סגירת העשור השני לחייה זכתה לחבוק בת בכורה, הרשו לי להעיד שמדובר במתנה של ממש, לך ולסביבתך. הורות מוקדמת מצליחה להביא אותך כבר בשלב בוסרי בחייך להבנה שלא הכול סובב סביבך. היא מלמדת אותך על ויתור ועל לא מעט הקרבה; על התחשבות באחר ואחריות לנכס הכי גדול שיהיה לך אי פעם.

המחקר הסביבתי מלמד שאין קשר אמיתי בין גיל ההורות לכישורים בתחום. היועצים המלומדים שאוהבים לעקוץ את האמהות הצעירות – החל מהדודה מאשדוד ועד למומחית מהעבודה – מדברים מגרונם המריר שמצוי בשלהי משבר גיל כלשהו, מתוסכלים שלא הצליחו להגשים את כל החלומות. הם שוכחים את האנרגיות הצעירות שהיו להם לפני שני עשורים, אותן אנרגיות שהעיפו אותם קדימה, ויוכלו לעשות זאת שוב, אם רק תינתן להן הזדמנות נקייה ממרירות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך