"הקרבת" שגרירת ישראל בירדן: מחיר קטן עבור חידוש היחסים
בדיוק כמו בפרשת חיסולו של חאלד משעל, לפני 20 שנה, זקוקים הירדנים להישג כדי להרגיע את עלבונם. במזרח התיכון הכאוטי, נתק בין ירושלים לעמאן הוא לוקסוס ששתי המדינות לא יכולות להרשות לעצמן
שתי דרישות העלתה ירדן כדי לסיים את המשבר הדיפלומטי החריף בין המדינות, שפרץ לאחר הרג שני האזרחים בידי מאבטח ישראלי בחודש יולי השנה. הדרישה הראשונה היתה להסגיר, ולחלופין להעמיד לדין בישראל, את המאבטח היורה; השנייה - להחליף את השגרירה בעמאן.
נתניהו נפגש עם המאבטח, זיו, ועם שגרירת ישראל בירדן, ועם השגרירה עינת שלאין
צילום: חיים צח, לע''מ
לדרישה הראשונה ישראל לא נענתה. על הסגרה אין מה לדבר, ולא רק כי המאבטח החזיק בחסינות דיפלומטית; אין תקדים להסגרה כזאת של מי שפעל מטעם המדינה ובשליחותה, וממילא - איש לא היה מסתכן בהפקרתו של המאבטח למשפט שיתנהל תחת דעת קהל עוינת, וסופו עלול להיות שנים ארוכות של מאסר בכלא ירדני.
החלק של העמדה אפשרית לדין - פלילי או משמעתי - בישראל, טרם הוכרע. התחקירים בנושא אמנם הסתיימו, אבל חקירת המשטרה מתנהלת בעצלתיים, וגם בסיומה - סביר שטענת ההגנה העצמית תגבר על כל שיקול אחר, גם אם התחקירים המבצעיים יוכיחו כי בהתנהלותו נפלו פגמים.
את הדרישה השנייה עומדת ישראל למלא. אנשי המוסד, שבהיעדר נציגות של משרד החוץ בעמאן מחזיקים בקשר הבלעדי עם ארמון המלוכה וראשי הממשל, הבהירו לירושלים שהירדנים רציניים לגמרי: הם לא יאפשרו לשלאין לחזור לעמאן, ומכאן שהדרך להפשרת היחסים מחייבת את הקרבתה. שלאין היתה שגרירה טובה, וגם מקובלת מאוד בעמאן. הפשע שלה, בעיני הירדנים, היה כפול: העובדה שהשתמשה בפציעתו השנויה במחלוקת של המאבטח - שחייבה לכאורה טיפול בארץ - כדי להצדיק את הוצאתו מירדן, והצילום שלה עם המאבטח אצל ראש הממשלה.
שגרירות ישראל בירדן
צילום: אנצ'ו ג'וש, ג'יני
על החלק הראשון הירדנים היו מוכנים להבליג; "טיפול רפואי" הוא חלק מכללי המשחק כשצריך לסגור מהר תיק בעייתי. אבל החלק השני הטריף אותם; מאבטח שהרג שני אזרחים באירוע שנוי במחלוקת - ומתקבל למחרת כגיבור בלשכת ראש הממשלה - זה לגמרי מנוגד לכללים, להיגיון וליחסים בין המדינות. שוו בנפשכם, הם אמרו לאנשי המוסד, שמאבטח ירדני היה הורג בישראל שני אזרחים שלכם בטענה שהם תקפו אותו, ואז מתקבל בכבוד ובהדר אצל המלך עבדאללה - מה הייתם אומרים אז?
בדיוק כמו בפרשת חיסולו של חאלד משעל, לפני 20 שנה, זקוקים הירדנים להישג כדי להרגיע את עלבונם, וכדי להשקיט את ההמון. בהיבט הזה, סיום תפקידה של השגרירה הוא מחיר קטן יחסית, בוודאי כשעל הפרק עומד עניין חשוב בהרבה - היחסים עם הממלכה, שנמצאים כעת בשפל וחייבים לעלות בהקדם על המסלול. בניית האמון מחדש תיקח אמנם זמן, אבל היא חייבת להתחיל. במזרח התיכון הכאוטי, נתק בין ירושלים לעמאן הוא לוקסוס ששתי המדינות לא יכולות להרשות לעצמן.
אשר לשלאין עצמה - לכאורה, ההחלטה טרם נפלה, אבל הודעת משרד החוץ ולפיה המדינות "עובדות על פתרון שיחזיר את מערכת היחסים למסלולה" מלמדת על מה שלא נאמר בה: שהפתרון אינו כולל את החזרת השגרירה. סביר שמשרד החוץ ימצא לה תפקיד אחר, בכיר יותר, ויצדיק את סיום תפקידה ב"קידום", שיאפשר גם לה מוצא מכובד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם