 |
/images/archive/gallery/106/136.jpg ניסן שור
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| ניסן שור גילה את הלהיט הסלולרי של התקופה: שיגועים בהודעות ה-SMS הקוליות-מתכתיות של בזק |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לפני כחודש
השיקה בזק שירות שמאפשר לקבל הודעות סמס (SMS) סלולריות לטלפונים קוויים. תוכנה מיוחדת, שהאנג'נירים של החברה מכנים TTS (ראשי תיבות של Text to Speech), תוכנתה לתרגם את הודעות הטקסט להודעות קוליות. האתר של בזק גם מספק הוראות שימוש לשירות התקדימי והדי מוזר הזה, כדי שחס וחלילה לא תחטפו את ה-Future Shock של החיים שלכם: "אם מישהו שלח לכם הודעת SMS לקו בזק, תשמעו צלצול טלפון רגיל וכשתרימו את השפופרת יש לפעול לפי הוראות המערכת. בשלב זה, ההודעות נשמעות בקול מעט מתכתי אך ההודעה בהחלט מובנת וגם איכות ההודעה צפויה להשתפר בקרוב".
לכאורה, הכל נשמע יחסית נורמלי – טקסט הופך לקול, סמסים מדברים, קולות מתכתיים. רק חסרים כאן שלושת החוקים של אסימוב ואת ראומה אלדר הופכת לטרמינייטור ואני כבר מרגיש "שיגעון בחלל". ובאמת, אפשר לסמוך על הטמבלים של בזק, שבסך הכל ניסו לרקוח כאן מהלך אסטרטגי שיצרף אותם לדור הסמס המדובר (שמעו שמגניב שם, עפר שכטר מראה ת'תחת), כי הפער בין הכוונות המקוריות לתוצאה המעשית יהווה כר נרחב לסתלבט אינסופי, אינסופי, אינסופי, אינסופי, אינסופי (להקריא בקול של R2D2 אחרי שעליתם על שתי מנות של "חגיגת").
הקול המתכתי, כך מסתבר, הוא עסק די פסיכי: אתם שולחים סמס, נאמר לבית של ההורים, אמא שלכם מרימה את השפופרת ורק אז מגלה שמהעבר השני של הקו מדבר אליה רובוט משוגע עם אינטונציה של נרקומן, דיקציה של אוטיסט בן 40 ובעיות בהגיית עברית כמו עולה חדש מחבר העמים שדחפו לו שקית ג'ולות לפה. קשה לקבוע את המין של הקול המתכתי – בגלל הדיסטורשן והסאונד הבאסי, הזיהוי שלו יכול ללכת לכאן ולכאן. אני טוען בתוקף שמדובר באישה צעירה. לפחות כך אני רוצה לקוות כשאני שולח לעצמי סמסים ארוטיים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
איור: שרית פלוט
|
|
|
 |
|
 |
|
קללות, ג'יבריש ואינדסטריאל גרמני
|
|
|
 |
|
|
|
לוקח זמן להתאושש ולהבין מה הדבר הזה בכלל רוצה ממך, אבל במהרה מגיעים להכרה שההמצאה הזאת תספק עוד רגעים רבים של תענוג. גופים מגושמים וחלמאיים כמו בזק מנסים להשיג איזושהי הוכחה לתאוצה טכנולוגית מצידם וזה יוצא להם – אלוהי המקרה מכה שוב – כל כך עקום, כל כך נפלא. וזהו אכן סוד הקסם של הסמס הקולי, פטנט חד פעמי באמת המתקיים באזור דמדומים קסום של תחושה עתידנית מדומה, קקמייקית, שפועלת על עולם אסוציאטיבי מגוון: מ"תוכנית 9 מהחלל החיצון" ועד הווֹקודרים של הפרנץ' האוס. אפשר גם לדמיין שהטלפון האנלוגי הישן שלכם הוא גלגול טרנס-יומניסטי של נינט טייב, מה שבא: השירות הזה הוא עבד, רובוטניק, במחיר של כמה עשרות אגורות הוא יעשה כל מה שתורו לו לעשות.
האופציות הן באמת מגוונות. אפשר לדחוף לביץ' הזאת כל טקסט שתרצו (תקליקו ותהנו): קללות גסות במיוחד, דברי כיבושין, מילים לועזיות מסובכות, משחקי מילים קשים, לשון נופל על לצון, שמות של הרכבי אינדסטריאל גרמניים, דשים לחבר'ה. הכי נחמד זה סתם לכתוב ג'יבריש ולתת לרובוטית להשתגע ולדבר שטויות.
כאן צריך לצרף אזהרה: תעבורת הסמסים הקוליים והיכולת של מערכות התרגום הן עדיין מצ'וקמקות. לרובוטית הזאת יש תודעת שירות של לובה. הודעות הנשלחות באזור שעות הערב מגיעות בדרך כלל בשעות הבוקר המאוד מוקדמות, כך שאם אתם לא רוצים להתעורר בשש בבוקר עם קריאת השכמה הלקוחה מהגרסה היוד'ה ברקנית ל"תקלה מופלאה 2", עדיף לא לשחק עם השירות הזה אחרי שמונה בערב.
עכשיו רק נותר לחכות להמצאה הבאה של המוחות הקריאייטיבים בבזק: אולי איזה פיצ'ר שהופך הודעות ICQ לחלווה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | עורך ערוץ התרבות של nrg מעריב, מבקר תרבות המונים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
