 |
/images/archive/gallery/146/494.jpg עידו אמין
ארכיון  |
|
|
|
|
|
|
| עידו אמין לא מבואס מדי מהחוזה של מיקרוסופט עם משרד החינוך |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לפני כמה ימים ערך מנכ"ל מיקרוסופט אירופה ביקור נדיר בישראל. כנראה שהוא בא לוודא שאכן ייחתם ההסכם המתוכנן בין ממשלת ישראל לבין מיקרוסופט, בעניין אספקת תוכנה למשרד החינוך - הסכם שהיקפו 45 מיליון שקל על פני 5 שנים. הזמנת תוכנה בהיקף 45 מיליון שקל אינה דבר של מה בכך. ההסכם אכן נחתם.
זה מעניין, כי כמה מאיתנו כבר החלו לחלום על היום שבו ממשלת ישראל תנטוש את מיקרוסופט. לפני שנה-שנתיים, כפי שהזכיר לי השבוע גורם המצוי בקלחת, היו דיבורים אחרים. אז נשמעו במשרד האוצר, האחראי למערך המחשוב הציבורי, זמירות מעניינות בקשר לנטישת תוכנות מיקרוסופט ומעבר לתוכנות קוד פתוח - "לינוקס", " אופן-אופיס" וכדומה. הרעיון שמשרדי הממשלה יעברו לשימוש בתוכנות אופן-אופיס נשמע אז חדשני ומסעיר, כמעט רעידת אדמה.
זה מעניין במיוחד, כי הרגלי מחשוב נוצרים בבתי-הספר. בשנות ה-70, לדוגמה, השתמשה אפל במערכת החינוך כמקפצה, ולאחר שתרמה 10,000 עמדות מחשב למערכת החינוך, הצליחה לחדור לעולם המחשבים האישיים שנשלט אז על-ידי IBM. כיום המשמעות של לינוקס במערכת החינוך יכולה להיות הרת גורל עבור שיווק מערכות אופיס של מיקרוסופט לשוק הפרטי בישראל. אם בכל בית-ספר יהיו מערכות לינוקס, תלמידים יתחילו להשתמש בלינוקס אף הם.
מכיוונה של מיקרוסופט לא נשמעו תגובות רמות מדי. מאחורי דלתות בניין הכנסת (עיינו בפרוטוקולים באתר הכנסת, זה מעניין), נשמע אריה סקופ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, בישיבה של ועדת האינטרנט של הכנסת באוקטובר 2002, כשהוא מתחנן על פרנסתו. התשלום למיקרוסופט הוא "אחוז מאוד זניח מהוצאות הממשלה", מחה סקופ בפני מי שרצה לקחת ממנו את סיר הבשר. חוץ מזה, למה שחברות אחרות לא יתחילו לעשות הנחות לממשלת ישראל? כך נידב אז סקופ ברוחב לב את הקולגות שלו, לפני שהממשלה תאיים על מיקרוסופט בקוד הפתוח.
אחר כך ביקר בארץ סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט העולמית, כעת ביקר מנכ"ל מיקרוסופט אירופה, והסכמים בסך 45 מיליון שקל החליפו ידיים. אומרים לנו שהממשלה השיגה מחיר מצוין. "אבל מה קרה לקוד הפתוח? ", שאל אותי השבוע אחד מאלה שהוזמנו לאותה ישיבה של ועדת הכנסת באוקטובר 2002. למרות כל הדיבורים ששמענו,כך טען בן-שיחי, אין בממשלת ישראל כוונה אמיתית ללכת על לינוקס. כל מה שרוצים במשרד האוצר לעשות, בעזרת הדיבורים על לינוקס, הוא לאיים קצת על מיקרוסופט, כדי להוריד את המחיר שמדינת ישראל משלמת עבור תוכנות. ובשורה התחתונה - בסיבוב הזה ניצחה מיקרוסופט.
עניתי לבן-שיחי: ומה רע בכך? לו אני מנכ"ל לינוקס, הייתי מעודד את ממשלת ישראל להשתמש בלינוקס כמקל לאיים בו על מיקרוסופט, כבלון למסיבות יום הולדת או כמעצור לדלת. מי שרוצה לחדור לשוק שחסום הרמטית על-ידי מונופול דורסני שאינו בוחל באמצעים, מוטב לו שיסכים לכל דרך לחדור פנימה. ואולי במשך הזמן, מתוך שלא לשמה יגיע לשמה, כפי שאמרו חז"ל. והנה, לפני כמה חודשים החל צה"ל בניסוי של תוכנות קוד פתוח.
ועד אז, טוב שיש עיתונות, ואני שמח שבימים האחרונים נדרשו "גורמים המקורבים לפרויקט המחשוב של הממשלה" לדבר עם עיתונאים ולהסביר מדוע לא לינוקס. ייתכן שהם צודקים. ייתכן שמוצרי אופן-אופיס אינם תומכים בעברית כפי שתומכת תוכנת מיקרוסופט בעברית. ייתכן גם שהתוכנות עדיין לא בשלות, וכן הלאה וכן הלאה. וייתכן שהממשלה חוששת, ובצדק, ממצב שבו יוטלו מערכות ציבוריות לתוך תוהו ובוהו. ייתכן שכל החששות במקומם, מקורבים יקרים, אבל רק רציתי להגיד לכם שאנו ממשיכים לעקוב, כי הנושא מעניין מאוד.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
|
| |
|
|
|
|
 | |  | | עיתונאי, עורך ויועץ לנושאי תוכן ומוצר באינטרנט. מראשוני המסקרים והפועלים באינטרנט הישראלי | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
