 |
/images/archive/gallery/146/494.jpg עידו אמין
ארכיון  |
|
|
|
|
|
|
| נכון, עידו אמין הסכים לקבל מנטוויז'ן ומגלובס אימייל אחד, פעם מזמן, אבל זה לא מצדיק את הפצצת התיבה שלו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בכל יום אני מקבל כמות לא מבוטלת של דואר זבל. כלומר, לדעתי זה דואר זבל. מדובר בדואר מסחרי שלא ביקשתי ואינני חפץ בו. דוגמאות שהתקבלו במהלך יומיים: שני ניוזלטרים זהים מכלל פיננסים, מסר תמוה מ-www.about.com, עוד אחד מבארנס אנד נובל, שהציע בפעם המי-יודע-כמה מדפסת של אוקי, שני מיילים שונים מגלובס, משהו מנטאקשן של נטוויז'ן, ניוזלטר של nfc והשם ירחם - מסר יומי מרשימת תפילות נוצרית. כמה מאלה נחשבים דואר זבל?
לדעתי, כמעט כולם. לפני שנים הייתי לקוח של חברת כלל פיננסים, ואף שלא זכור לי שעד השבוע קיבלתי איזה ניוזלטר - יש להם בהחלט הצדקה לשלוח לי אחד. אבל לא שניים! אני גם השתמשתי בשירותים של אתר גלובס - כלומר, גלשתי בו - ומסרתי לשם כך כתובת אימייל. נכון, הסכמתי לקבל מגלובס דואר מסחרי, אבל מכאן ועד להפצצות של 3 מיילים ביום הדרך ארוכה. לזכות גלובס יש לומר שהם מציינים למי נשלח הדואר ומאפשרים לי לגלות, אגב כך, שמישהו צירף את כתובת האימייל שלי לרשימה שלהם סתם כך, ולרדת ממנה. במקרה של כלל, הם לא זוכרים למי הם שלחו את האימייל, אבל דורשים ממני לזכור. להסיר את עצמי מהמאגר שלהם? זה אפשרי, אבל רק אם אני גולש באקספלורר, לא בפיירפוקס. הניוזלטר שלהם, לעומת זאת, נקרא היטב גם בפיירפוקס. nfc מגדילים לעשות - הם שולחים דואר ללא ציון כתובת, ועלי לנחש לאיזו מבין 10 כתובות האימייל שלי נשלח הניוזלטר. ממש משחק זיכרון.
נכון, יש הבדל בין זבל אחד לאחר. במקרה של נטוויז'ן, למשל, אני (פעם, בעבר) הסכמתי לקבל מהם אימייל, כי קניתי מהם כיסא ורציתי שיוכלו לשלוח לי אישור על הרכישה. את שר אלקטרוניקה, לעומת זאת,שמפיצים את מדפסות אוקי, אני בכלל לא מכיר, למרות שהם מציינים שהמאגר שלהם רשום כדין. אבל האם כל זה משנה? לא בעיניי. בשני המקרים נשלח אליי דואר שלא הסכמתי לקבל מרצוני החופשי.
בימים אלה קמה עמותה למלחמה בדואר הזבל - "האיגוד הישראלי למאבק בדואר זבל". בעמותה , שברשימת התומכים שלה תמצאו את נטוויז'ן, MSN ואחרים, מגדירים דואר זבל רק כדואר אלקטרוני מסחרי שנשלח באופן המוני ללא הסכמה. כלומר, הדואר הפרסומי שנטוויז'ן שולחת לי אינו נחשב זבל על-פי ההגדרה הצרה של העמותה. כך גם לגבי גלובס. וכלל? גם היא לא שולחת באופן "המוני", כי היא שולחת ניוזלטר רק ללקוחות שלה - שניים לכל לקוח זה לא המוני, נכון? אבל מעיון ברשימת דוגמאות הזבל שגולשים שלחו לעמותה מסתבר שיש גולשים שחושבים אחרת, וכוללים במושג "דואר זבל" גם דואר שנשלח כתוצאה מקשר לגיטימי לכאורה. שתי דוגמאות מפתיעות: האתר תפוז והוצאת אנשים ומחשבים, שניהם מופיעים באתר העמותה כתומכים בפעילותה. למיטב ידיעתי, שני הגופים לא שולחים דואר זבל על-פי הגדרת העמותה - אבל הנה כי כן, גם דואר פרסומי לגיטימי יכול לעצבן גולשים.
יוזמת העמותה ברוכה בהחלט, אבל אם היא לא תתאים את הגדרת דואר הזבל שלה להגדרה האינטואיטיבית של הגולשים, היא עלולה למצוא עצמה עושה איפה ואיפה בטיפול בדואר זבל. וזה חבל. כי לטעמי מגיע לי לדעת מי שולח לי מה, ולהיות מסוגל לרדת מרשימתו - בין אם השולח הוא אמיר גנסובין אם השולח הוא חברת אינטרנט גדולה, בין אם יש לי כתובת דואר אלקטרוני אחת ובין אם יש לי 3 דומיינים. מה אתם חושבים?
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
|
| |
|
|
|
|
 | |  | | עיתונאי, עורך ויועץ לנושאי תוכן ומוצר באינטרנט. מראשוני המסקרים והפועלים באינטרנט הישראלי | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
