חמשת הדיברות לכתב הדתי המתחיל
מה צריך כדי לפרסם כתבה שקשורה למגזר? כוס הרב סתיו, שתי כפות הרב עובדיה, קורטוב זמר שומר מסורת ואחד א-לוהינו. המדריך המלא (במקומות הנכונים)!

במקרה הכינותי לי מראש אחד הרב סתיו עטוף בניילון נצמד ובעטיפת פצפצים איכותית. כל מה שצריך זה להפשיר (במיקרו או בשמש), ולהשתמש. אז קחו את רצף המילים הבאות, ערבבו טוב טוב בכף פלסטיק, וצרו איתן איזה אייטם שתרצו:
הרב סתיו, הרב אריאל, רבני הקו, מתנגדים, תומכים, ראוי, לא ראוי, יחסי ציבור, ביזוי, מתון, צהר, ש"ס, הבית היהודי, בנט, חוק עמאר, חוק שטרן, בחירה, נשים, שיוויון, הרב עובדיה, הדרשה השבועית.
הפעם זה יותר פשוט. יש שלושה סוגי אומנים שראויים לחיבוק החם והדביק של מגזיני היהדות המקוונים:
א. אומנים דתיים.
ב. אומנים שכבר לא דתיים.
ג. אומנים שמניחים תפילין ומדי פעם אומרים: "ב"ה."

אצל האומנים הדתיים אפשר לחלק לשניים: אומנים מגזריים שגדלו כדתיים (רק אודי דוידי), ואומנים חוזרים בתשובה (אביתר בנאי, אריאל זילבר, בועז מעודה וכו' וכו'). ראוי לראיין אותם לפני הוצאת שיר חדש, אלבום חדש או לרגל הולדת כבשה (רק אודי דוידי).
אצל האומנים שכבר לא דתיים זה אפילו יותר קל: ככה אפשר לעשות עליהם אייטם גם בזמן שהם דתיים, וגם אחרי שהם כבר לא דתיים, והופ, הרווחנו פעמיים. כל מה שצריך זה מתיסיהו אחד, תער והסרת כיפה בלייזר.
אומנים שמניחים-תפילין-מדי-פעם יש לא מעט, במיוחד בז'אנרים מסוימים. רק צריך לשאול את האומן: "ומה יהיה איתך בעתיד?", ולבדוק אם הם עונה: "בעזרת השם יהיה בסדר". אחרי זה מדגישים את כל הציטוטים שמזכירים את אלוהים, מורידים את הציטוטים הפחות ראויים, והנה, יש לכם אומן שרוצה לחזור בתשובה עוד רגע ורק מחכה שיצמחו לו פאות.
(או: למה הבית היהודי עשה משהו או לא עשה משהו)
לא משנה מה תגידו, אנחנו, הדתיים, מעורבים בפוליטיקה מעבר לממוצע. זה מעניין אותנו – מה בנט האח עשה (החליף פנצ'ר לבד, וואו!), מה איילת שקד עשתה (התווכחה עם תמר זנדברג ממרצ, וואו!) או מה קרה לרב שי פירון באמצע הלילה במליאה (מצב כפית, שם שם).

זה בדרך כלל קשור לבית היהודי, אבל אפשר גם לפזול לעבר חברי כנסת דתיים ממפלגות אחרות, ע"ע פירון, חוטובלי, פייגלין, שטרן וכו'.
בדרך כלל אפשר לשמוע הדלפות שונות ממקורבים, ואז לעשות מזה אייטם שלם. איציק או משה מבית הכנסת השכונתי פולטים משהו, אחד מהם הוא העוזר הפרלמנטרי של אורית סטרוק, בודקים את זה, כותבים ו-בינגו! יש לנו אייטם.
אמנם אסור לירוק לבור שאתה מעיד על עיסתו (או משהו כזה), ועדיין, לא אחסוך מעצמי ביקורת עצמית חשובה. טורי דעה נראים ככה:
בלה בלה בלה תופעה במגזר הדתי. בלה בלה בלה מתנגד! בתוקף! מכמה סיבות עיקריות:
הראשונה, בלה בלה בלה. השניה, והחשובה יותר, שבלה בלה בלה. בנט! אי אפשר להעלים מזה עין! בלה בלה, בלה בלה! כן, בלה בלה, היו בטוחים.
הגיע הזמן שבלה בלה בלה, וכבר לא תהיה בלה בלה תופעה במגזר הדתי.
ד"ר שם פרטי שני-שמות-משפחה.
הכותב הוא בעל תואר ראשון בחינוך ממכללה כלשהי לחינוך וכירורג בכיר (לימודים בהתכתבות באוניברסיטת לטביה).
לא עולה לי דוגמה כרגע, אבל ברגע שתהיה אני אעדכן. ועד לפעם הבאה, אל תסתובבו במקומות חשוכים, מסוכנים או במדורי יהדות אחרים.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg