
יותר קל לדברר פלסטינים באו"ם מאשר חרדים
"דוברי היקר, אני מאחל לך את כל ההצלחה שבעולם, רק תזכור: אם זה לא הולך, לך תייצג את הפלסטינים באו"ם. לא משנה כמה הם גונבים, זה יהיה לך הרבה יותר קל". יאיר טיילור, אברך בני ברקי, עם מספר עצות ל"דובר" החדש של המגזר החרדי
אולי פספסתם, אך אמש נערך בירושלים הגמר לתוכנית הריאליטי הראשונה של המגזר החרדי, אשר סיננה אלפי מתמודדים, עד שהגיעו ל"דובר הבא" של המגזר.

שימו לב לאבסורד האמיתי: לאחר שזכה הדובר הבא, ושיהיה לו כמובן המון בהצלחה, הגיע הזמן לברר למה, למען השם יתברך, יש כאלו שחושבים שצריך דובר למגזר. ממתי ציבור שלם הוא מוצר שצריך לשווק אותו ולדברר אותו? ואל תענו לי, אני יודע לבד. נכון, המגזר החרדי הפך בעל כרחו למוצר, והוא הפך בעל כורחו למוצר הכי שנוא. בזמן שסלב חילוני מפוקסל לא הצליח להטיל כתם על הציבור החילוני כולו, ובקושי על משפחת גולן, מקרה של יריקה בבית שמש שלא היה ולא נברא הצמיד לי, כחרדי, תווית על גבי: "זהירות יורק לפנייך!" פתק שמצא את מקומו בעדינות רבה לצד תוויות נוספות כמו "משתמט" "פרזיט" "עלוקה" ואיך לא "טפיל" כה אמר סגן שר האוצר. (הוא התנצל? אז מה, גם אני תכף אתנצל על היריקה ההיא) תקנו אותי אם אני טועה, אבל נדמה שאין לזה עוד אח ורע בעולם: מדינה מתוקנת שבה יש שני מגזרים: אדוני הארץ, ומיעוט שהם תוקפים.
אז ניסיתי לתהות, מה בעצם ההבדל ביני ליאיר מרמת אביב או ריקי כהן מהבוכרים? איך חוליגן (שהיה או לא היה) בבית שמש הפך אותי ליורק, בעוד שעבריינים אחרים לא הפכו את המגזר החילוני למפוצץ מכוניות, אונס קטינות ומחשש בשעות הפנאי?

אני מנסה לדמיין את עבודתו האומללה של הדובר החדש: מתרוצץ מעונב מאולפן לאולפן, מתמודד עם דיאגרמות, נתונים, סטטיסטיקות וסקרים שהוא הכין מול עלבונות, השמצות וסיסמאות לעוסות שיטיחו בו מנחים חמורי סבר בטון אותו לא שמע מאז שכח להכין שיעורים בכיתה ו'.
הרי הא-סימטריה במשוואה הזו זועקת. כשהוא יישאל, למשל "אז איך זה שלאחר שאתם בוגדים במדינה וסוחטים ממנה תקציבים, אתם לא מתביישים לגור על חשבון המדינה בערים חילוניות ולירוק על ילדות", במה הוא ינסה להתמקד ב-16 השניות שיש לו לתגובה? האם בפרט השולי שהוא מפרנס את עצמו, האם בגזענות של לקרוא לעיר "חילונית" תוך הדרת החרדים מלשהות במרחב הציבורי שלה, או בכך שמיליון חרדים רואים ילדות חילוניות מידי יום במשך 60 שנה אבל לא מריירים עליהן?

קשה עבודתו של דובר בעת ניהול משבר, קשה שבעתיים עבודתו של זה שצריך לנהל משברים כמעט מידי יום. הוא לא יידע מהיכן זה נופל לו. הוא פותח עיתון, ולפתע הוא מגלה שהוא פרימיטיבי בכך שהוא מעריץ איש רוח כמו הרב עובדיה. למחרת יתברר לו שהוא בכלל גנב כי איזה רב נחשד בפלילים. למחרת יתברר לו שאשתו אומללה כי הוא מתאכזר לנשים (ובכלל המין הנשי במגזר החרדי הוא סוג של שפחה, את זה גם לאשתו הוא לא יצליח להסביר...)
האם יש בכלל סיכוי לאדם כזה, האם יש מי שיטה אוזן ויקשיב לו כאשר הוא יוכיח לו שחור על גבי לבן כי המגזר החרדי משלם יותר מאשר מקבל? האם נולד החילוני המוכן לאתגר את הליברליות של עצמו ולנתץ תפיסת יסוד אקסיומטית שהחרדים מקבלים דיור חינם מהמדינה?
דוברי היקר, אני מאחל לך את כל ההצלחה שבעולם, רק תזכור: אם זה לא הולך, לך תייצג את הפלסטינים באו"ם. לא משנה כמה הם גונבים, זה יהיה לך הרבה יותר קל.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg