חילוני יקר, חשוב שתדע למה אני מפגין עכשיו
"מעטים הם לומדי התורה, עלינו להיות אסירי תודה אליהם, ולאפשר להם להמשיך ולקדם את לימודי הרוח למעננו, ולמען הדורות הבאים, מתוך אהבה למדינה" חרדי מסביר לשם מה העצרת
מאז ומתמיד הקדיש עם ישראל את טובי בניו ללימוד התורה, כשהם מהווים עתודה אינטלקטואלית ורוחנית למען העתיד וההווה של העם. בדרך זו הצליח עם ישראל ליצור ארון ספרים מרשים בהיקפו, עומקו ורבגוניותו.
בראשית המאה הקודמת עמד גודלו של העם על כ-17 מיליון איש. השואה הכחידה מעמנו לא רק את כל מרכזי התורה באירופה, אלא גם שישה מיליון יהודים. ששה מיליונים שהגידול הדמוגרפי אמור היה להשלים אותם בשבעת העשורים שחלפו מאז, אולם ההתבוללות נגסה בריבוי הטבעי של העם, וכיום מספרנו עומד על כ-12 מיליון יהודים בלבד.
ההיסטוריה לימדה אותנו כי ככל שהשקענו יותר בנכסי הרוח שלנו, כך חזק חוסננו הפנימי. מאידך, במקומות בהם לא היו מרכזים רוחניים, דעך העם כולו. על כך תעדנה יהדות ארה"ב במאה ה-19 ויהדות ברית המועצות במאה ה-20.
מתוך אותם 12 מיליון היהודים החיים כיום בעולם, פחות מאחוז נושאים על עצמם את עול לימוד ושימור התורה. זכתה מדינת ישראל להוות את המקום העליון ללימודים אלו, כאשר המרכזים הרוחניים שהוקמו בה מהווים אבן שואבת לשוחרי תורה ברחבי העולם. 73 אלף מלומדי התורה בחרו לעשות זאת בארץ, לא כולם בגילאי גיוס. כשליש מתוכם בני יהדות התפוצות, ורבים אחרים שבחרו להשתקע כאן בעקבות כך.
אותם לומדי תורה עושים זאת מתוך הכרה בגודל המשימה הלאומית וחשיבותו של לימוד התורה. אין להם כל רווח אישי, הם עושים זאת מתוך הקרבה קשה ולעיתים מתוך דוחק כלכלי וחברתי. אותם אנשים מכירים בצורך של העם לכלכלה חופשית ומתפתחת, לרפואה ומדע מתקדמים, לצבא איתן ולסדרי חוק וממשל. הם מנהלים סדר יום ארוך ומאמץ המורכב כולו מלימוד אינטנסיבי, יוצר וחוקר, והם מהווים את מילוי חובתו של העם כלפי ילדיו וכלפי עצמו. עמנו תמיד נשא אל על את לומדי התורה, ומדינת ישראל אשר המהווה את מקומו הטבעי של כל יהודי, הינה חלק ממפעל לאומי זה.
ארון הספרים היהודי מהווה מקור להערצה ומודל לחיקוי עבור עמים אחרים, וללא ספק מקור השראה ומקום לשימור חשוב עבורנו אנו. אין חכמה אם אין חכמים, ואין לה קיום אם אין מי שילמד ויפתח אותה. גם בדורות שעברו ניהל עמנו צבא, אולם גם בעידן של מלחמות הוא דאג לשמר את אנשי הספר בבתי המדרש. בחלק מהמלחמות ניצחנו ובאחרות הובסנו, אולם את הספר מעולם לא ניתן היה לנתק מאתנו. לו היה עמנו מוותר בעת קרב על לומדי התורה, לא הייתה לנו היום יהדות.
מתוך כך חשוב לנו לומר: מעטים הם לומדי התורה, עלינו להיות אסירי תודה אליהם, ולאפשר להם להמשיך ולקדם את לימודי הרוח למעננו, ולמען הדורות הבאים.
מתוך אהבה למדינה, לאזרחיה ולעתידה.
הכותב שותף בפרויקט 'דוסים'
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
