אתם החילונים לא באמת רוצים לגייס חרדים
לא יעלה על הדעת להדיר קבוצות אוכלוסיה מחלקה בכספי המיסים ובוודאי אי אפשר לכרוך את הזכות לקבל בחזרה את כספי המיסים בשירות צבאי. דעה
אולי סופסוף נראה אותם מפשילים שרוולים ומרימים על הכתף טוריה. או אייפון, לא כל כך משנה. העיקר שיפסיקו עם הבידול הזה, ואני מודה – זה מעצבן. לראות אותם בגיל טיפש עשרה הולכים עם הבגדים השחורים, הארוכים, מדברים להם בשפה שלהם, לא משאירים גרפיטי על החברה שלהם, לא סופרים אותך ממטר. מדינה בתוך מדינה בתוך מדינה. אפשר פשוט להתפוצץ. וזה בדיוק מה שעשו השבוע שופטי בג"צ. התפוצצו. החלטה לא שיפוטית, לא מידתית, ובעיקר: לא הענישו את הנאשם.
לשר הביטחון יש סמכות לגייס אותי או שלא. הוא החליט שלא. לבג"צ יש בעיה עם ההחלטה הזאת, הוא רוצה ששר הביטחון ילביש עלי מדים על חשבון משלם המיסים למרות שזה נוגד את החלטתו. במצב כזה על בג"צ להורות לשר הביטחון לבצע את המוטל עליו, ואולי גם להטיל עליו סנקציות או קנס. בג"צ אינו יכול לקנוס אזרחים מן השורה כאשר הנתבעת היא בכלל המדינה ושר הביטחון.
ישיבת תורת אמת של חב״ד, השבוע
צילום: פלאש 90
אגב, כדאי ששופטי בג"צ יפנימו סוף סוף את העיקרון (השיפוטי) שהכסף של המדינה הוא לא הרכוש הפרטי שלהם, ובטח לא יוצא מהכיס של יאיר לפיד. הכסף הזה נגבה מהאזרחים, ומן הדין שיחזור אליהם. כל אזרח במדינה, גם משפחה של מחבל שיושב בכלא מקבלת את חלקה. בשם השוויון כמובן.
לא יעלה על הדעת להדיר קבוצות אוכלוסיה מחלקה בכספי המיסים, ובודאי אי אפשר לכרוך את הזכות לקבל בחזרה את כספי המיסים בשירות צבאי. הרי בואו נודה בעדינות, יש גם המון חילונים שלא רואים את הבקו"ם מבפנים, איש מהם לא מקופח בתקציבי העתק השמנים שמגיעים אליו.
ושימו לב לזה: למרות שאני חרדי ומשתמט לאומי, אינני פטור מלשלם מיסים כאחד האזרח. נניח לדוגמא שאני ממלא טנק דלק, יותר משאני מזרים בנזין לאוטו,
אחרי כל הכסף הזה, אשר בו אני מסבסד גם את מערכת החינוך החילונית (שמתוקצבת כפול ממני) גם מגרשי ספורט, תרבות, תיאטרון, טלוויזיה, מוזיאונים, ועוד המון המון דברים שאני לא מרשה לעצמי ולא נהנה מהם, מגיע לי ולחברי לקבל בחזרה את חלקנו בנתח המיסים, שאם לא כן, אין שום מנדט למדינה להתערב בחיי ולגבות ממני את כספי הפרטי.
בג"צ, אתם יודעים, הוא לא באמת גוף שמתחשב בצרכיה הכלכליים של המדינה, ואני אתן רק תזכורת קטנה: המדינה השקיעה ביזם פרטי שיבנה עבורה בית כלא פרטי. לאחר שהוא סיים את הבניה החליט בג"צ בשרירותיות כי התיקון לחוק "אינו חוקתי". המדינה נאלצה אז לפצות את היזם הפרטי שבנה את בית הכלא ב280 מליון שקלים. את ההחלטה, חשוב להדגיש, בג"צ קיבל רק חמש שנים לאחר שהכנסת חוקקה את החוק. הסחבת הזאת עלתה לנו למעלה מרבע מליארד שקל (מי אמר סחבת ולא קיבל?) מסתבר שיש דברים שבג"צ יודע לישון עליהם עוד לילה אבל יש תחומים שבהם הוא פוסק בין לילה. האם גם זה בשם טוהר השיפוט ונקיון הכפיים?
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
