ראש השנה ויום כיפור: 2 סוגים של זוגיות
ראש השנה מייצג את הזוגיות הראשונה בין עם לאלוהיו, עם תרועות והתרגשות. יום הכיפורים מביא עימו זוגיות אחרת, מאופקת, בתוך קודש הקודשים. על ההבדל בין הימים הנוראים
הקב"ה מתגלה לאברהם בברית בין הבתרים, השמיים זרועי כוכבים והשמש מאירה עם הכוכבים בהרמוניה. שקיעת החמה מוזכרת לאחר שהקב"ה מוציא את אברהם להביט בכוכבים... (בראשית ט"ו, י"ב). כולם חוגגים, שמחים עם אברהם, מבטיחים, זרעו של אברהם יהיה ככוכבי השמים שלא ניתן לסופרם. אמונה גדולה הדדית "והאמין בה' (אברהם) ויחשבה לו צדקה (ה' או אברהם)". חיות שונות ומשונות מקדירות את האווירה, בהמשך מעמד ברית בין הבתרים, הלילה יורד על אברהם ומביא איתו סערה גדולה, "אימה חשכה גדולה", בחלום מופיעים עמים שונים ואפילו דם, עבדות, עינוי ואש.
זוגיות ראשונה, סוערת, טוטאלית, מוחלטת, שמיים זוהרים וגם אפילה גדולה. רואים רחוק במרחב, שמיים, כוכבים, שמש, ורואים רחוק לעתיד, 400 שנים קשות של שיעבוד ואחרי כן, בעתיד, רכוש גדול... התגלות זו מדברת על העולם הרחב, על עמים שונים ועל ההיסטוריה העתידה לטווח ארוך.
כשאברהם נכנס לזוגיות השנייה, מחדש את הברית, ברית המילה, ה' מצווה עליו לשנות את שמו ואת שם שרה אשתו כמקובל בכניסה לזוגיות (אצלנו משנים בדרך כלל את שם המשפחה). גם כאן יש חזון לעתיד, לעם ולארץ אך נראה שכאן ההתגלות מתונה יותר, אין תפאורה דרמטית התחושה אינטימית יותר. יש דיבור על המשפחה הקרובה, דיבור על הילד יצחק שייוולד ממנו תתפתח המשפחה לעם.
בזוגיות שנייה יש כבר איפוק. יש צחוק – אברהם ושרה צוחקים למשמע הבשורה שיצחק ייוולד להם, כל אחד מהם צוחק מעמקי ליבו ומתוך הבנתו את המציאות. יש בה בזוגיות זו שמחה ואהבת אברהם ושרה ויש תקוות למשפחה המורחבת שתוקם. יש בה הרבה פיכחון.
אברהם מכיר כבר את שרה ושרה את אברהם, ה' מכיר את שניהם "כי ידעתיו..." (י"ח, י"ט). זוגיות מחודשת זו מאופיינת בגילוי לב "וה' אמר המכסה אני מאברהם...". גם כאשר יש הסתרה, שרה צוחקת בהיחבא, ה' מתייחס לכך ברוח טובה "ויאמר לא כי צחקת" האמת נאמרת, אך ברוח טובה. יש קבלה והערכה. בזוגיות שנייה הקירבה הפנימית וגילוי הלב בולטים ומשמעותיים.
בדמדומי ערב, לאחר יציאת המלאכים מאברהם לכיוון סדום, בדרך להחרבת סדום, נותרים ה' ואברהם לשיחה גלויית לב המתפתחת לדיון נוקב. "וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה... כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". קירבה, חיבה, גילוי לב והערכה רבה.
"ואברהם עודנו עומד לפני ה'." (י"ח, כ"ב), ה' מספר לאברהם על החורבן המתקרב אל סדום. אברהם שומע ומתקשה להשלים, קריאתו מהדהדת לאורך הדורות כולם "... האף תספה צדיק עם רשע...". אברהם חומל ומבקש שוב ושוב למנוע את חורבן סדום. אפשר לחוש איך ה' כמעט מעודד את אברהם להמשיך ולבקש, להמשיך ולחמול. ה' נענה שוב ושוב להצעותיו, תחינותיו של אברהם להציל את סדום כולה אם רק ימצאו מספיק צדיקים בתוכה.
בשחר, בהשכמת הבוקר, (י"ט, כ"ז) משקיף אברהם על פני סדום ועמורה ונוכח שחמלתו לא הספיקה, שאי אפשר היה למנוע את החורבן. גם אז הזוגיות נשמרת, אברהם ממשיך לאחר מכן להתפלל אל אלוהים (כ', י"ז). התהליך הזוגי בין אברהם לבין שרה מתפתח בהקבלה רבה לזוגיות שבין אברהם (ושרה) לבין ה'.
זוגיות זו, זוגיות שנייה, מחודשת, בוגרת בין אברהם ושרה, היא המאפשרת את לידת יצחק ואת הקמת המשפחה שבעתיד תהיה לעם. שיאה של זוגיות שנייה זו בין אברהם לה' הוא בעקידה.
אב זקן ובנו הקטן הולכים יחד (כ"ב, ו') בהרים. הבן נושא עליו את עצי העולה (אולי עצי זית ע"פ תרגום יונתן). שיא ההתגלות בזוגיות שנייה זו הוא כאן ועכשיו "ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני" (כ"ב, י"א). אירוע אינטימי כמעט פרטי, אב ובנו הולכים יחדיו, משוחחים זה כם זה כשהמוות מטיל את צילו עליהם. אברהם מביא לשיא את אמונתו וקבלתו את ה', ה' מקבלו ומרוממו, (לא ניכנס לפרטי הסוגיה הקשה והמסובכת). מתוך האינטימיות בין האב לבנו, בין אברהם (ויצחק) לבין ה' צומחת חיות גדולה "אל תשלח ידך אל הנער", נפתח האופק לבניית הדור הבא, להקמת המשפחה, להתפתחות עם ישראל. העקידה מאירה מאז את ההיסטוריה כולה כבסיס האמונה היהודית. מכאן חוזרים האב הזקן והבן הצעיר כשפניהם להעברה מדור לדור, מאברהם ליצחק. יצחק גדל ואברהם יעסוק בעיקר בדאגה למשפחה שיצחק יקים.
גם אצל משה ניתן להבחין במספר הקשרים בתהליך דומה. תהליך בו זוגיות ראשונה, ראשונית סוערת ובוסרית ואחריה זוגיות שנייה בוגרת מפוכחת ויציבה יותר. הביטוי הברור ביותר הוא מעמד הר סיני וקבלת לוחות ראשונים. זוגיות ראשונית מוחלטת בין ה' לבין בני ישראל, מעמד הר סיני - קולות, ברקים, ענן אש ועשן, שופרות ודבר ה'. הסערה הגדולה מסתיימת בנפילה, בחטא העגל ובשבירת הלוחות.
הזוגיות השנייה נבנית לאיטה, יש בה תפילה, תחינה, כאב גדול ורחמים רבים. תהליך איטי שבסופו סליחה מפוכחת וקבלת לוחות שניים, לוחות אבן מעשה ידי אדם. משה מעלה איתו לוחות אלו להר סיני שם הם נכתבים על פי ה' ומשה מוריד אותם לעם הממתין למטה. לפי חשבון חז"ל ירידת משה עם לוחות שניים הייתה ביום הכיפורים. הלוחות מתקבלים הפעם בדרך מאופקת ומובאים בהמשך אל המשכן, אל קודש הקודשים. שם יהוו מוקד קדושה פנימי חבוי אליו נכנסים רק ביום כיפור.
ימי הדין והרחמים אף הם נפתחים בראש השנה המאופיין בראשוניות שבו. בריאה, העולם כולו ממליך את ה' למלך, קול השופר המריע, הבריאה כולה נחרדת ומשתתפת. מבט היסטורי סוקר כול, על כול העולם ולאורך כול ההיסטוריה מבריאת העולם ועד העתיד לבוא.
ראש השנה – זוגיות ראשונה, התרגשות עצומה, קולות ותרועות, טקס גדול ומרשים, כולם מוזמנים. בהמשך, ביום הכיפורים – זוגיות שנייה, התגלות מאופקת, בתוך קודש הקודשים, מול הארון והלוחות השניים שבו. הכהן הגדול נכנס בבגדי לבן פשוטים ומקטיר שם קטורת המכסה בענן את קודש הקודשים.
נחזור לתהליך המקביל אצל אהרון הכהן אחיו של משה. לאחר החגיגות והמחולות מסביב לעגל הזהב, 'חטא העגל' שאהרון מעורב בהן, חגיגות חטא המתקיימות במקביל לקבלת לוחות ראשונים. לאחר הקולות והאש השורפת של ראשית חנוכת
דומה שגם בחיינו הפרטיים אנו חווים תהליכים אלו של זוגיות ראשונה ושנייה. זוגיות ראשונה, ראשונית, התאהבות, חלומות חתונה חגיגה גדולה. אחריה אולי שגרה אולי גם משברים ובהמשך כשזוכים לכך, כשעומלים על כך, זוגיות שניה, אינטימית, בשלה, חומלת, מקבלת. דומה שאנו עוברים תהליך זה פעמים רבות בחיינו, בדרך כלל עם אותו בן זוג. לעיתים נסיבות החיים מובילות את חלקנו לזוגיות שניה עם אדם אחר גם בזוגיות זו נחפש את כל הקשת, את חוויית הזוגיות הראשונה ואת השנייה. ביסודו זהו תהליך המתרחש בחיינו פעמים רבות, מתחילים בזוגיות ראשונה, ממשיכים ממנה לזוגיות השנייה כשלב מתקדם ובוגר בחיי הזוגיות שלנו וככל שאנו מצליחים לחדש ולפתח את הקירבה, נוכל לזכות שוב לחוויית זוגיות ראשונה עם בן הזוג. בכל מהלך כזה אנו מתקדמים, מתקרבים. אין חזרה אחורה אלא התקדמות מתמדת מחוויה בסיסית ראשונית לחוויית הבשלות והאינטימיות והתקדמות שוב לחוויית ראשוניות וגילוי גבוהה יותר וכך הלאה במעלה החיים, שנזכה בעזרת ה'.
בכל שנה אנו מחדשים את הזוגיות עם ה'. אנו עוברים מחדש, בכל שנה בראש השנה, את הכניסה לזוגיות הראשונה, האוניברסאלית, הסוערת – ממליכים את ה' למלך על כל הארץ, על כל העולמות, תוקעים בשופר. ומשם ממשיכים לזוגיות השנייה, הבשלה, האינטימית, המרחמת, הסולחת. הקירבה המנחמת, המכילה, יום הכיפורים. מתעטפים, מתכנסים, מתפללים אל ה', השומע לקול תפילתנו ולהמיית ליבנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
