שיימינג? לא ניתן למנוע מבעל למרר את חיי רעייתו

עלינו לזכור ששיימינג הוא דבר נורא, אך האם הוא יפתור את בעיית סרבנות הגט? מצד אחד הוקעה ציבורית תרתיע מעגנים, אך אם אדם נחוש לא לתת גט שום דבר לא יעזור. לא לכל בעיה יש פתרון

אבישי גרינצייג | 21/2/2016 12:21
ביום שישי, בעוד כולנו עסוקים בהכנות לשבת, הרשתות החברתיות געשו ורעשו. בית הדין הגדול נידה את סרבן הגט, ד"ר עודד גז, בגין אי הסכמתו לתת גט לאשתו יותר משלוש שנים. בית הדין, כך על פי הפרסומים, התיר לאשה לפרסם את דבר הנידוי, ואכן תוך זמן קצר הרשתות החברתיות התמלאו בתמונתו של הדוקטור הסרבן יחד עם פרטי הנידוי.

עוד כותרות ב-nrg:
חנוך דאום ועמית סגל: אלו האושיות האהודות במגזר הדתי
הצעה: שנת מאסר למבצע "טיפול המרה" לקטין
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

פרשת השיימינג הזו שקיבלה גיבוי מבית הדין הרבני, מעלה שוב לכותרות את בעיית העגונות ומסורבות הגט במדינת ישראל. ראשית, עלינו לזכור: "שיימינג" הוא דבר נורא. קראתי מעט תגובות בפייסבוק והתחלחלתי. נכון, יש מקרים שעלינו לבייש אדם כדי לתקן את העולם, ויש מקרים שעלינו אף להרוג אדם כדי לתקן את העולם, אך אסור לנו לקפוץ ולשמוח כמוצאי שלל רב על ההזדמנות להלבין פני אדם ברבים. השיימינג, גם כשהוא מוצדק ואף מקבל גיבוי תורני, צריך להיעשות מתוך צער כבד. אם הוא נעשה מתוך רגשי גיל, עלינו כחברה להיות מודאגים ולעשות חושבים.

חז"ל אמרו ש"נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים". חז"ל הדגישו ואמרו ש'נוח לו לאדם', הם לא אמרו שהלבנת פנים היא מן המצוות שצריך למסור את הנפש עליהן, אך לכל הפחות כך אנחנו צריכים להרגיש. גם אם במקרה כמו זה עלינו להלבין את פניו ברבים, יש לעשות זאת בצער גדול ולא מתוך שמחה של מצווה.

האם השימוש בשיימינג בהוראת בית דין יפתור את הבעיה? כן ולא. מצד אחד, אין ספק שהשיימינג הזה ירתיע כעת סרבנים רבים שייבהלו ויחשבו שנית אם הם מעוניינים "לשרוף" את שמם ועתידם. ואם הם עדיין יתלבטו, המשפחה שלהם, שכמובן נפגעת לא פחות מהשיימינג, תוסיף לחץ על גבי לחץ עד לגט המיוחל. ובא לאשה גואל.
אך קיים פה גם צד שני. האם השיימינג יפתור לחלוטין את בעיית מסורבות הגט? באופן חד משמעי התשובה היא: לא. ישנם גברים שמוכנים לשלם את המחיר החברתי והכלכלי, ובלבד שלא לתת לנשותיהם גט, איש איש וסיבותיו. חשוב להדגיש שבניגוד לאופן בו הדברים מוצגים בתקשורת, גם הסכמי קדם נישואין לא יסייעו במקרה של סרבן גט עקשן ומנוול, ששם לו למטרה למרר את חיי אשתו.
 
צילום: ראובן קסטרו
אילוסטרציה: טבעת נישואין צילום: ראובן קסטרו

אם כן, מה הפתרון למקרים הללו? התשובה האמיתית והלא מתחמקת היא: אין פתרון. אין באמת פתרון לבעיה הזו. גבר שרוצה בכל מאודו למרר את חיי אשתו, יוכל עדיין לעשות זאת.  מי שההלכה היא נר לרגליו יודע שלא כל בעיה אפשר לפתור. גם אם מאוד מאוד חשוב לי לדחות את השבת ב-24 שעות, השבת לא תידחה. "גט מעושה" איננו גט תקף על פי ההלכה, והאשה נשארת אשת איש לכל דבר ועניין.

עיקרון זה, שלא לכל בעיה יש פתרון, נכון בכל עולם המשפט ולא רק בעולם ההלכה. אדם שגנב סכום כסף גדול, ולא מוכן לגלות היכן החביא אותו, ישוחרר לאחר ריצוי עונשו למרות שלא תיקן את מעשיו. אדם שנכנס שוב ושוב לכלא על אותו עוון, ישוחרר לאחר מועד ריצוי עונשו, למרות שמצהיר שבכוונתו לבצע את אותו העוון פעם נוספת מיד לאחר שישתחרר.
 
עם זאת, תשובה זו מספקת רק את מי שההלכה היא נר לרגליו. מי שההלכה איננה נר לרגליו, לעולם לא יבין ולא ירצה להבין למה הגט צריך להינתן מרצון הבעל. כל פתרון אחר מלבד סילוק ההלכה "המיושנת" הזו לא ירצה אותו.

ולסיום עליי להדגיש: לפתחו של בית הדין לא מגיעות רק מסורבות גט אלא גם מסורבי גט. על פי תקנת רבנו גרשום אסור לגרש אשה ללא רצונה, כך שהפיכת בעיית "מסורבות הגט" לספינת הדגל של ארגוני נשים למיניהם נגד "ההלכה הפטריארכלית" היא צביעות, המלמדת דבר או שניים על כנות הטוענות כן.


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק