ראשי » יהדות » דעות

פורים: שמחה שנשים זקוקות לה כאוויר לנשימה

אני לא בטוחה שאם נעשה מסיבה ביום אקראי בשנה נרגיש את אותן הכנפיים ש"צומחות עלינו" כבפורים. יש משהו ביום הזה שמאפשר להשתחרר, לזרוק את השכל ולהיות בהווה, אבל בלי לאבד את הראש, בלי לחרוג מהגבולות ששומרים על הזוגיות שלנו ועל ניקיון הכוונות

אני שומעת מנשים רבות שהן לא כל כך אוהבות את יום פורים. הסיבות ידועות ומובנות לי - הצורך להכין את הסעודה, להגיש ולפנות, בעוד הבעלים יושבים ומתבסמים, שמחים וצוהלים עד שהם נופלים שדודים ואנחנו צריכות להישאר עם הילדים ה"דלוקים" מאורות החג עד אמצע הלילה. ובכל זאת, אני מצרה על החוויה ועל ה"פספוס" של היום הזה המסוגל להביא שמחה גדולה - שמחה שאנו הנשים זקוקות לה כמו אוויר לנשימה, אולי אפילו יותר מהגברים שלנו.
 
אני מודה שהחוויה שלי היא אחרת. אולי זה בגלל שעד שחזרתי בתשובה, לא ממש התייחסתי לפורים, לפחות לא בחיי הבוגרים. יכולתי לבחור לצאת לאיזו מסיבה באותו ערב, לשים איזו מסכה ונציאנית ולצאת לידי חובה, אבל תמיד העדפתי להימנע מלצאת בלילות עמוסים בתל-אביב. העיר הייתה נגישה לי בכל לילה, ולא הרגשתי צורך להידחק בה עם שאר הבליינים שהגיעו לחגוג לערב אחד. כך שלא עשינו סעודה ולא שתינו עדלא ידע, ואפילו לא התחפשנו.

לא הצטערנו לרגע כשחזרנו בתשובה וזנחנו את חיי הלילה של העיר ואת תרבות ה"יציאות" ההוללת, אבל כן נשאר איזה חלל, איזה מקום שבו הרגשנו את הצורך לרקוד, להשתחרר ולהגיע להתעלות רגשית מסוימת. הבעיה הייתה איך מחברים את מה שהיה עם מה שעכשיו, כלומר איך אפשר לרקוד, לשתות ולשמוח כולם יחד אבל לשמור על הקדושה? פורים גילם את הפתרון, בלי שממש ידענו מראש שכך זה יהיה.
 
עשינו הכנות למשתה הראשון שלנו לפני כשמונה שנים והזמנו את כל החבורה, כולם חוזרים בתשובה שחזרו פחות או יותר ביחד. המסיבה התגלתה כהצלחה מסחררת. המוסיקה הייתה מעולה, הבנות רקדו בצד אחד של החצר והבנים בצידה השני. עשינו "על האש" ושתינו יין (כן, גם הבנות שתו קצת, בכל זאת זה חלק מההיסטוריה שלנו). בשלב ההוא עוד לא היו כל-כך הרבה ילדים, ומלבד הבכורה שלנו שהייתה בת שנתיים, היינו משוחררים מלהשגיח על מלאי של תינוקות. פורים הזה השאיר לנו שמחה גדולה בלב והמון "טעם של עוד". בשנה שאחרי כבר ציפיתי ליום הזה ופחדתי שכגודל הציפייה כן יהיה גודל האכזבה, כמו בסרט או בספר המשך שמאבד את אפקט ההתלהבות הראשונית ומשאיר אותך משועמם ומאוכזב.
 

פחדיי התגלו כפחדי שווא (כטיב רוב הפחדים שלנו, אגב). המשתה ההוא, וכן כל המשתים שבאו בשנים שאחריו ועד היום, הצליח לממש את הציפייה ולא משנה מה הייתה הקונסטלציה (המיקום, המוסיקה, האורחים, העובדה שהייתי בהריון או בזמן הנקה). תמיד, אבל תמיד (בלי עין הרע) הצלחנו להרים את השמחה עד השמיים ולא משנה כמה קושי היה בארגון שלפני או כמה באלגן נשאר לי בסוף (ונשאר - רק את כמות הכוסות החד פעמיות שהיו זרוקות בחצר לקח לי שעה לאסוף). החוויה נותרה תמיד בעינה כשהצלחנו שוב ושוב לחבר בין העבר להווה אבל ממקום מחובר, נקי ובאמת באמת שמח.

בעשר השנים האחרונות כמות הילדים שלנו הוכפלה בחמש לכל משפחה (פחות או יותר). לא אחשב לכם את הסכום שנוצר, אשאיר זאת לדמיונכם. מתוך כלל הילדים יש כמות גבוהה של פעוטות ותינוקות שמסתובבים בינינו. אבל, כנראה שכשההורים שמחים גם הילדים שמחים (ומסייעים בכך גם כל עזרי החג הזה - התחפושות, הממתקים, ממשלוחי המנות והמתנפחים שאנו מקפידים להזמין).
 

בשנים האחרונות הבנות הגדולות כבר לוקחות פיקוד ועושות מן קייטנה לכל הילדים. הילדים בעננים, וגם אנחנו. הגברים אחראים על המנגל, יושבים ושותים יין, לומדים תורה ורוקדים בהתלהבות. הנשים מכינות כל אחת בביתה את התוספות הנלוות כך שלא נותר לנו אלא לעשות הכנות אחרונות, להיות ביחד, לפטפט (גם בדברי תורה), לרקוד וגם לשמוח. אני לא בטוחה שאם נעשה כזו מסיבה ביום אקראי בשנה, נרגיש את אותן הכנפיים ש"צומחות עלינו" כביום פורים. יש משהו ביום הזה שמאפשר להשתחרר, לזרוק את השכל, להיות בהווה, אבל בלי לאבד את הראש, בלי להפוך לאלים מרוב אלכוהול, בלי לחרוג מהגבולות שלקחנו על עצמינו וששומרים על הזוגיות שלנו ועל ניקיון הכוונות.
 
אני מרגישה שאני "מכורה" לחג הזה ובלי ספק בוחרת בו כחג האהוב עליי. נדמה לי שמשהו בתחושת ה"כאן ועכשיו" הוא שאחראי על המתיקות המתלווה אליו. דבר ידוע הוא כי פורים הוא יום קדוש מאוד (ולראייה נאמר על יום הכיפורים שהוא "רק" כ-פורים). חז"ל אומרים שבאחרית הימים עתידים להתבטל כל החגים מלבדו. זאת אומרת שפורים הוא מעל לזמן, למקום, למצבי הצבירה השונים שבמציאות שלנו, ושכבר עכשיו יש בכוחו לגלם פיסה של גן עדן, של גאולה בחיים האלו. אז לכל אלו שרוצים להרגיש מה זו שמחה טהורה, אנא, קחו את פורים ברצינות הנדרשת, תשקיעו בו את כל מה שצריך, ואם תזכו לקיים אותו כהלכתו תוכלו לטעום גם טעמו של "מעין עולם הבא".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

שרון רוטר

יוצרת ומוזיקאית, חוזרת בתשובה ואם לחמישה

לכל הטורים של שרון רוטר