הנה הכסף

האם למדינת ישראל ישנו אינטרס כלכלי בשמירה על קשר עם יהודי התפוצות? מחקר מעמיק שנערך בנושא מגלה שבהחלט כן

במהלך שנת 2014 העביר משרד התפוצות תוכנית לחיזוק הקשר עם יהודי הגולה בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה. לתוכנית היו גם מתנגדים, כשטענתם המרכזית הייתה שעדיף להשקיע את כספי המדינה בעיירות הפיתוח ולא ב"יהודים העשירים מחו"ל".

בעקבות כך החליטו במשרד התפוצות לשכור חברה חיצונית - "רציונל פרויקטים כלכליים" - שתבחן בעבורם את המשמעות הכלכלית של הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות. התוצאות לא הפתיעו אותם, או את כל מי שמכיר את הקשר הכלכלי העמוק שבין יהודי התפוצות למדינת ישראל. יחד עם זאת, הוא עשוי להפתיע רבים מאיתנו השבויים בתפיסות מיושנות.

תוצאות המחקר הראו שעל פי הערכות שמרניות, היקף הפעילות השנתית של יהדות התפוצות בכלכלה הישראלית עומד על 58 מיליארד שקלים, שהם 6.35 אחוזים מהתמ"ג. "המספרים האלה מצביעים על כך שלקשר עם יהדות התפוצות יש השלכה כלכלית משמעותית, בוודאי כשהצמיחה השנתית בישראל עומדת על שניים-שלושה אחוזים", אומרים גורמים במשרד התפוצות.

אל מול הנתונים הללו עומד החשש שההתרחקות שמגלה הדור הצעיר של יהדות התפוצות ביחס למדינת ישראל תוביל גם לירידה בקשר הכלכלי, צעד שיפגע בצמיחה. "חשיבות ההשקעה ביהדות התפוצות היא קודם כל אידיאולוגית, אבל חשוב להבין שיש פה גם השלכות כלכליות אדירות", אומרים במשרד.

לא היה פשוט לנתח את המשמעות הכלכלית של יהדות התפוצות בישראל. אחרי עבודת חשיבה מאומצת בנושא, הוחלט על שימוש במתודולוגיה מסודרת שלקחה חמישה ענפים שמשפיעים על הכלכלה בישראל, ואז בחנה את החלק היחסי של יהדות התפוצות בהשקעת משאבים בענפים אלו. חמשת הענפים שנבחרו היו קרנות הון-סיכון (השקעות בהייטק), נדל"ן, פילנתרופיה, תיירות וייצוא. בכל תחום ותחום בוצעה בדיקה מעמיקה מכמה מקורות, כדי לנסות לקבל את אחוז ההשקעה של יהודי התפוצות בנושא.

קטר ההייטק עושה עלייה

בנושא קרנות הון-סיכון נבדק קודם יחס ההשקעות של קרנות מחו"ל לעומת קרנות ישראליות בהשקעות ראשונות בחברות הזנק. לאחר מכן נבחרו הקרנות בעלות מספר ההשקעות הגבוה ביותר מבחינת גובה הסכום ומספר החברות שהשקיעו בהן. באותן קרנות ניתחו בחברה מהו יחס השותפים היהודים, ומכאן גזרו את אחוז המשקיעים היהודים מתוך סך השקעות ההון-סיכון בישראל.

בתחום הנדל"ן הסתמכה הבדיקה על נתוני הקנייה של תושבי חוץ, מתוך הנחה שמרנית שלפחות 90 אחוזים מתושבי החוץ שרוכשים נדל"ן למגורים בישראל הם יהודים, זאת אף על פי שהסברה הרווחת היא שמדובר באחוז גבוה יותר.

גם ביחס לפילנתרופיה, הנחת היסוד השמרנית הייתה שלפחות תשעים אחוזים מהתרומות מחו"ל הן מיהודי התפוצות, כשניתוח החלק היחסי שלהן נעשה בממוצע השנים 2010-2014.

בתחום התיירות הסתמכו על נתוני משרד התיירות ל-2015, שניתח את אחוז התיירים היהודים מתוך סך תיירי החוץ, ומתוך כך את אחוז ההכנסות שמייצרים אותם תיירים מתוך כלל תיירות החוץ והפנים בישראל.

בחינת החלק של יהדות התפוצות מכלל הייצוא דרשה מעט יותר השקעה, כשבשלב ראשון נבחן סכום ההכנסות בענף הייצוא בסך הכול. מתוך זה נבדק סכום ההכנסות של תחום המזון והמשקאות המיוצאים לאירופה ולארה"ב, כשמתוך זה הונח ש-80 אחוזים מגיעים לקהילות יהודיות.

התוצאות המרשימות ביותר היו בתחום השקעות ההון-סיכון, שם לא פחות מ-63 אחוזים מסך כל ההשקעות בתחום מהחברות שנדגמו התבצעו על ידי יהדות התפוצות. במקום השני נמצאת התיירות של יהדות התפוצות, שאחראית ל-27 אחוז מכלל תיירות החוץ בישראל, ו-16 אחוז מתוך כלל התיירות בישראל (כולל תיירות פנים). הפילנתרופיה של יהדות התפוצות הגיעה רק למקום השלישי, כאשר תרומות מחו"ל מהוות בממוצע כשמונה אחוזים ממנה. חשוב לציין שמתוך התרומות כמעט 50 אחוז מוקדשים לחינוך ולמחקר. בנדל"ן התגלה שרק ארבעה אחוזים מכלל ההשקעות הישירות הן מיהודי התפוצות, ובייצוא מדובר על אחוז אחד בלבד ליהודי ארה"ב ואירופה.

התמונה משתנה מעט כשמסתכלים על הסכומים במספרים מוחלטים. ההשפעה הכלכלית של יהדות התפוצות על הכלכלה הישראלית מוערכת ביותר מ-25 מיליארד שקלים בממוצע שנתי, על פי החלוקה הבאה: 8.04 מיליארד מתרומות (32 אחוז מהסך הכולל), 6.28 מיליארד מהשקעות בנדל"ן (25 אחוז), 4.62 מיליארד מתיירות (18 אחוז), 4.59 מיליארד מאפיקי הון-סיכון (18 אחוז) ו-1.8 מיליארד מתחום הייצוא (7 אחוזים).

שינויים במצב הפילנתרופיה

החשש, כאמור, הוא שלירידה בקשר בין יהדות התפוצות לישראל תהיה גם השלכה כלכלית, ועל פי המחקר של משרד התפוצות לא מדובר בחשש תיאורטי בלבד. את השפעת ההתרחקות של הדור הצעיר ביהדות התפוצות אפשר לראות כבר כיום בתחום הפילנתרופיה. דפוסי ההתנהגות משתנים עם חילופי הדורות, וככל שהדור המבוגר מפנה את מקומו לדור הבא, גדלה הנטייה לספק סיוע למטרות לא-יהודיות. אלא שעל פי המחקר, מעבר לשינוי הכמותי בתרומות, התחולל גם שינוי איכותי בסגנונות הנתינה היהודית. רבים מהתורמים הגדולים שאפשר היה לסמוך עליהם שיספקו את התמיכה העיקרית למנגנון הפדרציות ויסמכו עליו בכל הנוגע להקצאת תרומותיהם למנעד שימוש רחב, מעוניינים היום בנתינה ייעודית או ממוקדת יותר, ומתוך מעורבות אישית. לרוב נתינה מסוג זה מלווה בדרישה ליתר שקיפות ולהוכחות קונקרטיות ובנות-מדידה של השימוש בתרומה.

לאור החשש הזה בחנו במחקר גם השלכות אפשריות של ירידה בכל אחד מאותם חמישה תחומים, והתוצאות היו בהחלט מדאיגות. כך למשל, על פי המחקר, עבור כל אחוז בירידה מהכנסות המוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) מיהדות התפוצות, יותר מ־1,800 איש יאבדו את מקום עבודתם; כ-300 עובדים יאבדו את משרתם עבור כל ירידה של אחוז בייצוא ליהודי התפוצות של אירופה וארה"ב, וכ-160 עובדים יאבדו את משרתם עבור כל ירידה של אחוז בכניסת תיירים יהודים. בתחום ההון-סיכון כ-13 חברות יאבדו את המימון בעקבות כל אחוז של ירידה בהשקעה מצד יהודי התפוצות.

"משרד התפוצות פועל מתוך תפיסה ערכית, אבל חשוב להבין שהמגמה הנוכחית שבמסגרתה יותר ויותר יהודים מתבוללים, והדור הצעיר מרגיש פחות שייך, עלולה ליצור השפעה מעבר להיעלמות העם היהודי ברמה הערכית, אלא גם על הכלכלה הישראלית", מסכמים במשרד התפוצות.

הנחת היסוד של המחקר הייתה שההשקעה הכלכלית של יהדות התפוצות בחמשת התחומים הללו, ובכלל בישראל, מונעת באופן משמעותי מהצד האידיאולוגי של הקשר לישראל. ברוב התחומים הקשר הוא ברור; כך למשל בנושא הפילנתרופיה שבוודאי נובעת מקשר רעיוני, אך גם בתחום התיירות והנדל"ן אין ספק שהמוטיבציה המרכזית היא הקשר בין יהדות התפוצות לישראל. בייצוא נבחן תחום המזון והמשקאות ליהדות התפוצות מתוך כלל הייצוא, בהנחה שצריכת המוצרים הללו מושפעת גם היא מאידיאולוגיה ולא מסיבות כלכליות. התחום היחיד שבו הקשר לישראל מובהק פחות הוא השקעות של קרנות הון-סיכון, זאת מכיוון שמדינת ישראל נחשבת ל"סטארט-אפ ניישן", אולם גם כאן קשה להתעלם מההשפעה של הרגש היהודי החם כלפי ישראל על הרצון והמוכנות להשקיע דווקא בחברות הזנק ישראליות.

כ-63 אחוז מסך כל ההשקעות בהון סיכון ו-PRIVATE EQUITY מהחברות הישראליות שנדגמו נעשים על ידי יהודי התפוצות

4 אחוזים מכלל ההשקעות הישירות בנדל"ן בישראל מגיעים מיהודי התפוצות כ-27 אחוז מכלל התיירות בישראל מיוחסים ליהדות התפוצות

חינוך ומחקר מקבלים את הנתח הגדול ביותר מתרומות מחו"ל, עם כמעט 50 אחוז בממוצע מסך התרומות

התיירות היהודית הנכנסת מהווה 16 אחוז מהכנסות המדינה מתיירות (פנים וחוץ) 2013/2015
הכנסה מתיירות (פנים+נכנסת)   29.1 מיליוני ש"ח
הכנסה מתיירות נכנסת     17.1 מיליוני ש"ח
תיירות יהודים מסך תיירות נכנסת 27 אחוז
הכנסה מתיירות יהודית    16 אחוז