מצלמות במקום משגיחים: היכונו לרפורמה במערך הכשרות
אחרי שנים של טענות על ליקויים, הרב הראשי דוד לאו פרסם הצעה לשינויים מהותיים בתהליך ההשגחה על בתי עסק לממכר מזון. העלויות צפויות להצטמצם, דבר שיתבטא בירידת מחירים ללקוחות
האם אמצעים טכנולוגיים יחליפו את משגיחי הכשרות? ייתכן שהתשובה לכך תהיה חיובית, ובקרוב יתבצע פיקוח על בתי עסק לממכר מזון באמצעות מצלמות. אחרי שבמשך שנים נשמעו לא מעט טענות על ליקויים, פרסם הערב (ה') הרב הראשי לישראל דוד לאו הצעה לרפורמה, שצפויה לחולל שינויים מהותיים במערך הכשרות הממלכתי.לרב לאו נותרו עוד שבע שנים בתפקידו כרב הראשי, אולם על פי החלוקה בינו לבין עמיתו הרב הראשי יצחק יוסף, בחמש השנים הראשונות לאו משמש כנשיא מועצת הרבנות ויוסף כנשיא בית הדין הגדול, ובחמש השנים הבאות התפקידים מתחלפים.

רפורמה שצפויה לחולל שינויים מהותיים. הרב דוד לאו
צילום: הדס פרוש/ פלאש 90
כנשיא מועצת הרבנות עומד הרב לאו כיום בראש מערך הכשרות, אולם בעוד שנתיים סמכות זו תפוג, כך שנותרו לו שנתיים להחלת הרפורמה. פרסומים על שינויים במערכת הכשרות כבר פורסמו בתקופתו של הרב לאו, אך כעת הוא מציג את ההצעה המפורטת, ובהודעה שפורסמה נכתב כי הגורמים במשרדו יפעלו להחלת כל פרטיה. חלק מן השינויים שמבקש לאו יידרשו לתיקוני חקיקה, ולמערכת הפוליטית תהיה השפעה על כך.
במרכז הרפורמה יוכנס שימוש מוגבר באמצעים טכנולוגיים כדי לפקח על בעלי עסקי המזון, דבר שיפחית את כמות המשגיחים הנדרשת. בהצעה לא מפורטות ההשפעות הכלכליות של השינוי, אולם אם אכן הדבר ימומש הוא יפחית משמעותית את התשלום שיידרש מבתי העסק עבור תעודת כשרות, דבר שעשוי להיות מתורגם גם למחירים מופחתים ללקוח.
"במודל זה יופחת מספרם של משגיחי הכשרות, שכן באמצעות המצלמות ניתן גם לפקח במקביל על יותר בתי עסק, ובכך לחסוך עלויות בהעסקת פחות משגיחים, וגם לשפר את רמת הכשרות בכך שביכולתם של המשגיחים לוודא בכל רגע נתון שבית העסק מתנהל בהתאם לכללי הכשרות", נכתב בהצעה.
שינוי מהותי נוסף הוא ניתוק כל זיקה בין בעל העסק לבין המשגיח הממונה עליו. שינוי זה בא לפתור בעיה שהייתה קיימת במשך שנים, במסגרתה היו משגיחים שקיבלו את שכרם ישירות מבעל העסק, וכך היו אמורים לפקח על מי שמשמש כנותן משכורתם. בעיה זו גם עלתה במסגרת עתירת המרכז הרפורמי לדת ומדינה נגד הרבנות, והשופטים קבעו כי לרבנות יינתנו שנתיים לשנותה.

התשלום עבור תעודת כשרות צפוי לרדת. מסעדה כשרה
צילום: אריק סולטן
עוד נאמר בהצעה כי השאיפה היא להחיל נהלי כשרות קבועים בכל הרבנויות המקומיות בישראל. זאת, בניגוד למצב הנוכחי שבו בסמכותו של רב מקומי לקבוע את נהלי הכשרות הנדרשים בשטח שיפוטו.
הצעת הרפורמה התגבשה על ידי ועדה שמינה הרב לאו, שבה היו חברים הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה; הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצית ברבנות הראשית; הרב אליהו מלול, יועץ הרב הראשי לענייני כשרות; עו"ד הראל גולדברג, היועמ"ש לרבנות; הרב רפי יוחאי, מנהל יחידת האכיפה ברבנות הראשית והרב ז'ילבר כהן, לשעבר מנכ"ל המועצה הדתית נתניה והרבנות לכשרות ארצית.
לדיוניה של הועדה הצטרפו גם עו"ד עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת והרב משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית.
מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר: "אנו מברכים על פרסום מסקנות ועדת הכשרות, שיצאו לאחר סחבת של חודשים רבים ובלחץ בג"ץ. לצערנו, בניגוד לפרסומים קודמים אין כאן בשורה של ממש לציבור צרכני הכשרות בישראל. ההצעה לקלוט אלפי משגיחי כשרות בשירות המדינה לא ריאלית ומהווה זריית חול בעיני הציבור.
"חמור מכך, הוועדה לא מוציאה מתחת ידיה פתרון כלשהו לבעיות שיוצר המונופול ולא נראה שום שינוי מבחינת תחרותיות השוק. אנו קוראים לרבנות להכליל בתוך המסקנות הצעה להפרטת מערך הכשרות, תוך הפיכת הרבנות לרגולטור, ברוח הצעת התנועה".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg