 |
/images/archive/gallery/144/601.jpg תרמילי הל.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| גבי בר חיים חוזרת מהגינה עם כרטיס ביקור + שלושה מתכונים מנצחים |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
NRG מעריב
27/7/2004 17:10 |
|
|
|
|
|
|
|
למי שהגה את יום האהבה צריך לתת מכות. ולא בגלל האהבה. בגלל היום. מדובר בעצם בגיהנום של כל אדם מן היישוב, המעוניין לחיות ללא טיפים משו משו למצעי סאטן, עיסויים דביקים בבן הזוג או הצהרות אהבה לחות לא פחות.
הרצון למצוא אלטרנטיבה שפויה לעניין הביא אותי להתעסקות מוגברת עם ההל, תבלין שבניגוד לשמו השטני אוחז בתכונות חיוביות. קודם כל, הוא
ידוע כמעורר תאווה אולטימטיבי, ושנית, טעמו משתדך מצוין עם בשר, קינמון וציפורן ומתאפיין בארומה המעשירה כל תבשיל בנאלי. אמנם בלבנט הוא מופיע בעיקר כאקססורי בקפה ובמעט תבשילי אורז, אבל הוא באמת ראוי ליותר. קצת כמו סנדי בר, גם ההל מספק את השאיפה לאקזוטיקה בשקל, עם טעם של מיליון דולר. וזו, לפחות בעיני, סיבה מצוינת להכניס אותו למטבח.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
קצת היסטוריה
|
|
|
 |
|
|
|
מוצאו של ההל הוא מהודו, שם הוא מככב כבר אלפי שנים בתבשילי קארי, צ'אי, תערובות תיבול וגלידות. הצמח גדל בעיקר באזורים לחים, ומתאפיין בתרמילים בתוכם נמצאים נותני הטעם-זרעי הצמח.
אם נקצר סיפור ארוך, קיימים שני סוגי הל עיקריים: ההל הנפוץ בשימוש במערב הוא זה המופק מהתרמילים הירוקים, בעוד השימוש בסוג השני, המופק מתרמילים שחורים רווח בעיקר במזרח הודו, בז'אנרים שונים של תבשילים בבישול איטי. סגולותיו של ההל ברפואה העממית ההודית היו רבות: אלו האמינו כי ההל מרפא אסטמה וריח רע מהפה, כמו גם מעורר תאווה, והשתמשו בחליטות מהתבלין כדי לרפא אימפוטנציה, או סתם להגביר את החשק המיני.
בסביבות שנת 1,200 יצא ההל להופעת הבכורה שלו באירופה ותפס חזק דווקא במדינות פחות מוערכות קולינרית, כסקנדינוויה ונורווגיה. בנורווגיה הוא ידוע בעיקר כתבלין אולטימטיבי לבשר, אבל הגדילו לעשות הסקנדינבים, שזורים ממנו על כל דבר- מחמוצים ודגים כבושים ועד מאפים וקינוחים.
את ההל ניתן להשיג בשלוש צורות עיקריות: תרמילים, זרעים ואבקה טחונה. למרות שהכי קל לאתר הל באבקה, התצורה הזו אינה מומלצת, כיוון שהטחינה גורמת לתבלין לאבד טעם. מומלץ הרבה יותר להשתמש בו בתצורתו הלא מעובדת - בתרמילים או בזרעים, אותם ניתן להשיג בשווקים או בחנויות תבלינים טובות.
כל מה שצריך זה לבקע את התרמילים, ולהשתמש בזרעים נותני הטעם כמות שהם. לחובבי ספורט אתגרי, מומלץ לקלות את זרעי ההל במחבת, עם שמן או בלעדיו, לפני הוספתם לבישול, מה שמחדד את טעמם.
|
|
|
|
|
|
|  | | אוסובוקו חזיר עם הל. צילום: יחסי ציבור | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
