 |
 |
|
|
|
|
| ישי אדר מונה את כללי הזהב לאיתור גן הילדים המושלם |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
ישי אדר
4/8/2004 9:51 |
|
|
|
|
|
|
|
בימים אלה נסגרות העסקאות הגדולות והמכריעות - ההחלטה על גני הילדים, הפעוטונים ובתי הספר. כל גינה שכונתית שמכבדת את עצמה היא זירה להחלפת אינפורמציות ודעות. כל הורה שכבר הפקיד תינוק בידיים שכורות, מכיר את המירוץ הזה, שמתחיל כבר בחודש מרץ ותופס בתקופה הזו את מי שהתעכבו או הדחיקו, וחיכו לרגע האחרון.
פעם אחת הייתי כזה, ולא עוד. כמו עכברוש על סטריכנין התרוצצתי ברחבי העיירה, המושב, קיבוץ וכל ישוב שבסביבה, עוצר ליד כל דודה עם עגלה ושואל על פעוטונים ומטפלות. היה מלחיץ, חם והגעתי בעיקר למרתפים חשוכים, ממ"דים זעירים שמכילים שמונה פעוטות בוכים, תינוקיה עם וידאו צרחני ברקע (והמטפלת גם מתגאה ואומרת – "תראה ויש גם וידאו, הכל יש לנו, ממש כמו בבית נכון?!"). מה בסך הכל חיפשתי?
זוג ידיים אוהבות ומסורות ושלא תהיה שם טלויזיה; כמה קשה שזה היה (אבל נרשם סוף טוב).
אם מישהו היה מנסה אז להדפיס את המחשבות שלי, זה היה נראה כמו טבלה עם עמודות שמכילות נתונים על אנשי צוות, גישה, תזונה, מרחק מהבית, כסף, שעות פעילות, גמישות, ועוד נתונים סמויים יותר כמו אינטואיציה. יש עמודה שמתייחסת לקווים האדומים, אבל יש מקרים יוצאי דופן שמבטלים או שווים חצייה של קו אדום (הגן הכי מדהים, אבל הכי רחוק), ואז הטבלה מתחילה להסתבך ולהראות כמו קישקוש או רישום אסוציאטיבי עד שלא מבינים מה כתוב. כל עולמך החינוכי והאישי משתקף ומתגשם בהחלטה שהופכת קשה יותר ויותר עם השנים. אני מכיר אנשים שנסעו מרחקים עצומים כל בוקר, מהמרכז לצפון, רק כדי לשלב את הילדים בחינוך שבו הם חפצים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הגננת האידאלית
|
|
|
 |
|
|
|
הבשורה הרעה היא שאין קיצורי דרך, כי המלצות הן בעייתיות. אם זה לא אדם שאתה מכיר באמת ממש ממש טוב, אתה עלול לסיים במקומות עצובים, גם אם מי ששלח אותך נראה לך ב"ראש טוב". כל מי שטייל בעולם מכיר את החיפוש אחר המקום האותנטי, השקט שלא הרבה אנשים יודעים עליו. אתה פוגש מישהו "בראש טוב" שמספר לך על חוף ים נטול תרמילאים אחרים עם בית קפה שפתוח 24 שעות. אתה מיד אורז את התיק על הגב, עולה על רכבת ובסוף מוצא את עצמך בחוף מזוהם ונטוש (שזה החוף ללא התרמילאים) שלידו יש בית חולים עם קפיטריה (שזה בית הקפה שפתוח 24 שעות). חינוך וגידול ילדים זה עסק מורכב וטעון בהרבה מטיול. ואם בטיול הגעת לעיר הודית רועשת ומזוהמת במקום לכפר דייגים, אז בחיפוש אחר החינוך שקולע לתפישת עולמך, תגיע למרתף חשוך עם שתי קבוצות של שלושים ילדים שאמרו לך שהוא "ממש בסדר" וש"הילדים ממש נהנים שם".
אז להמליץ או לשכנע אי אפשר, אבל להזהיר אפשר ואפילו מומלץ. בתור מי שעבד בגני ילדים למדתי על בשרי שיש דבר אחד שמשותף לכל גן בעולם ושאותו צריך לנסות ולחוש. הגננת העתידית יכולה להיות מלומדת, בעלת השקפת עולם "נכונה", והגן שלה ממוקם בגינה קסומה שמשקיפה על פרות שרועות באחו. אבל אם הלך הנפש הפנימי שלה מתוח, סוער, וטעון קילקולים, אז עם כל הרצון הטוב - כל הידע והנאורות יורדים לטימיון. המטפל יכול להיות ממציא גני מונטיסורי, אנתרופוסוף דגול או מקובל מצפת, אבל אם בזמן שהוא אוחז את ילדיכם מתחולל בתוכו טייפון של רפש, לא עשינו בזה שום דבר ואולי גם גרמנו נזק. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
