 |
/images/archive/gallery/279/247.jpg מנה בצ'אקרה.
צילום: פלאש 90  |
|
|
|
|
| צ'אקרה הירושלמית לא מתייחסת לעצמה ברצינות מספקת, מה שמסב לשגיא כהן לא מעט עצב |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
שגיא כהן
26/3/2005 12:04 |
|
|
|
|
|
|
|
ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי, כך התבשרנו, יוזם מבצע להחזרת הצעירים לירושלים. יפה וטוב. יש לי רעיון בשבילו איפה להתחיל: דבר ראשון תסלק את שלט האותיות המוארות והשעון התכלכל שמקדמים את הבאים לירושלים ליד גני סחרוב. יש משהו מאוד מביך בכך שבכניסה לבירת הנצח של העם היהודי, סלע קיומן של שלוש הדתות הגדולות ואחת הערים העתיקות בתבל, מקדם את הבאים שלט באותיות אור כתמתמות מרצדות מהסוג שבפיצוציות מכריז שכל מי שקונה שלוש חבילות חגיגת, יקבל אגוזי חינם. ומעל לשלט הזה, על אותיותיו המהבהבות, מוצב בגאווה שעון ניאון תכלכל שנראה כאילו הרגע נגנב מתחנת מוניות באלנבי.
ולמה זה דחוף כל כך? כי כמו שזה נראה כרגע, כל צעיר שיתפתה לשכנועיו של לופוליאנסקי וירצה לחזור לירושלים, יראה את השלט, יחזיק את הבטן מצחוק ויסתובב חזרה. ויש לי עוד עצה
ללופוליאנסקי: שידאג לכך שתקום בירושלים סוף סוף מסעדת אמצע הדרך ראויה. יש לירושלמים (וצריך לקנא בהם) ארקדיה. בקצה השני של הסקאלה יש להם אוסף מגוון ומשובח של מסעדות עממיות. אבל מסעדת אמצע הדרך, מהסוג שבו אפשר לצאת ולאכול ארוחה מפתיעה באמצע השבוע או ארוחה מוקפדת בסוף השבוע, עדיין אין. ומכל סוגי המסעדות, אלה בדיוק המסעדות שצעירים מהסוג שלופוליאנסקי רוצה למשוך לבירה אוהבים במיוחד.
מסעדת צ'אקרה הפופולרית (להפליא: לכל אורך הערב אנשים חיכו לשולחנות) היא, ככל הנראה, הדבר הכי קרוב למסעדת אמצע הדרך בירושלים. אבל עם כל הכבוד, זה לא מספיק. חייבים להודות, עם זאת, שאחרי אינספור מסעדות שלוקחות את עצמן יותר מדי ברצינות, יש משהו מרענן במסעדה שלא לוקחת את עצמה מספיק ברצינות. רק שלמרבה הצער, התוצאה הסופית היא אותה תוצאה: החמצה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ככה נראה הבר בצ'אקרה. צילום: פלאש 90
|
|
|
 |
|
עוד מנה בצ'אקרה. צילום: פלאש 90
|
|
|
 |
|
 |
|
ויברציות חיוביות
|
|
|
 |
|
|
|
צ'אקרה נראית כמקום שמרוב שהוא משתדל להיות הכל לכולם, הוא מצליח לא להיות שום דבר עד הסוף. זו לא באמת מסעדה (כי אחרת מה עושה שם הבר הגדול ומה עושה שם עננת העשן הסמיכה של הסיגריות?), זה גם לא ממש בר (כי אחרת מה עושה שם התפריט היצירתי?) ובעצם, זה לא ממש שום דבר. וזה קצת חבל. כי יש למקום ויברציות חיוביות.
קודם כל, עיצוב הרטרו. גופי התאורה בצ'אקרה שנראים כאילו נלקחו היישר משנות השישים המיתולוגיות והווילונות הצבעוניים שנלקחו (בטוח) משנות השבעים, יוצרים אווירה חמי מה של ירושלים הקטנה. השירות ידידותי במובן הטוב של המילה, ולכל אורך הארוחה עטפו אותנו בחום ובנדיבות. זה מקום שבאמת אכפת לאנשים בו שתיהנה, ולכן קצת כואב לי הלב לגלות להם שבעצם, לא באמת. זאת אומרת, לא סבלנו. בוודאי שלא סבלנו. אבל יחסית לכמות תשומת הלב שמורעפת כאן על הסועדים ולתעוזה שיש במטבח, העסק קצת סתמי מדי וקצת מפוספס מדי.
הנה דוגמה: אחת המנות העיקריות שלנו נקראה עלי פילה דקים על פירה. רעיון נחמד: מתבלים פרוסות פילה בתיבול סטייקיות של פעם, צורבים אותן לרגע ומגישים סביב ערימת פירה. נחמד, לא? בתאוריה. מעשית, זו מנה בעייתית: ברגע שאתה מגיש כמות כזו של נתחים דקיקים (היו בצלחת לפחות עשרה,כל אחד בגודל של ביס), עד שאתה גומר להוריד את האחרון מהאש, הראשון כבר קר. וגם אם אתה זריז ידיים כהודיני בשעתו, ומצליח להוריד את כל הנתחים בהרף עין, עדיין, ברגע שהמנה מגיעה לסועד הוא בקושי מספיק לאכול שני נתחים (ואולי מזלג מהפירה) וכבר כל השאר קרים לגמרי. הפתרון אלמנטרי: להגיש את המנה הזו על צלחת חמה מאוד, אבל מאחר שבצ'אקרה לא מתייחסים לעצמם ברצינות כאל מסעדה, העניין פוספס.
גם במנות הראשונות יש פספוס דומה: מנה של פילה ברבוניות טריות מטוגן במעטפת פנקו (פירורי הלחם היפניים). שוב, בתאוריה זה נחמד מאוד, מעשית זה מזכיר קצת את פילה הדג של ילדותנו: יש כל כך הרבה פירורי לחם שאתה אמור לא לשים לב לכך שלדג אין טעם. גם כאן הפתרון פשוט: להגיש ליד הדגים איזה רוטב או מטבל חמצמץ ומרענן. אבל שוב, צ'אקרה לא לוקחת את עצמה ברצינות כמסעדה ולכן גם המנה הזו לא גמורה עד הסוף.
המנה הכי טובה שכן אכלנו היתה קציצות דגים על מצע יוגורט עזים שמומלצת בחום, ומבין המנות האחרונות אני רוצה להמליץ (אבל רק לאנשים שכבר עברו את יום הולדתם ה-40) על מנה המתכנה "רולדת דבש". זו רולדה, אכן כן, שעשויה מעוגת ספוג וממולאת בקרם הווניל ההוא שפעם מילאו בו קרמשניטים ועוגות יום שישי לגן. הייתי בטוח שהקרם הזה כבר עבר מזמן מהעולם, והאמת? שמחתי לקראתו. פחות שמחתי לגלות שבינתיים הוא התעשר והתבסס, והיום מנה שלו עולה 25 שקל.
השארנו כ-280 שקל לפני טיפ, בלי טיפת אלכוהול ועם מנה אחרונה אחת. זה סכום קצת רציני מדי עבור מקום שלא מתייחס אל עצמו מספיק ברצינות.
צ'אקרה, שלומציון המלכה 18, ירושלים. טל': 02-6252733
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
