סטייליסימו NRG - כריש היגואר של קפטן ניסו

ראשי > סטייליסימו > ניסן (לב) סניקרז

סטיב זיסו מתחיל את המהומה.
צילום: מתוך הסרט

כריש היגואר של קפטן ניסו

מדור אקסטרה של ניסן (לב) סניקרז, בעקבות האסתטיקה של ווס אנדרסון והאדידס של טים זיסו

דפדף בסטייל

ניסן שור
23/3/2005 10:28

כשבועיים עברו מאז עלה "Life Aquatic" (או בשמו העברי המכוער, "עמוק במים") למסכי הקולנוע אצלנו. אם עד עכשיו לא הספקתם לצפות בו, כנראה שהיו לכם דברים אחרים לעשות. כדאי שתבדקו את סדרי העדיפויות המעוותים שלכם בחיים, גברברונים. לכן במידה ואתם שייכים לקבוצה הזאת, אני מבקש שלא תקראו הפעם את המדור (שחוזר אחרי חופשה לא קצרה בבאהמס). ניסן (לב) סניקרז מוקדש השבוע לאנשים הנחמדים ובעלי הטעם שמוקירים את פועלו של ווס אנדרסון ויודעים בדיוק במה מדובר. אני לא מתכוון להתחיל לתאר כאן את עלילת הסרט או משהו כזה, אז יאללה ביי.

הדבר הכי מדהים בעבודתו הקולנועית של אנדרסון תמיד היה ההקפדה המטורפת שלו על הפרטים, גדולים כקטנים. זה הסימן המסחרי שלו והמפגש עם הסרטים שלו, בכל צפייה, מהמם חושים ומעיף לך את המוח. האיש הוא סטייליסט בכל הווייתו ונוהג לסגנן כל צעד ושעל. אנדרסון כל כך אובססיבי, פדנטי וקנאי לאופן שבו סרטיו נראים וגם

נשמעים. הכל מתוכנן בדיוק המיטבי ולפי ראיית העולם הפופית שלו. הוא מעורה בתרבות אותה הוא משקף ולא תמצאו אצלו חריקות לכאן או לכאן.

החזון הקולנועי שלו מושלם ברמה האסתטית. זה הבמאי הראשון בדורנו שהצליח לתפוס את הוויזואליה שבה חיים אנשים שנולדו החל מאמצע שנות השבעים ואילך ולהפוך אותה למרחב הקונספטואלי של היצירה שלו. רק אדם שחי בשנות השמונים יכול להעריך את פלטת הצבעים המרהיבה שבה צבועים הסרטים של ווס אנדרסון. יש הרבה אנשים שנבעתים מהלוק הכל כך מחודד בעולם הכמעט הרמטי של אנדרסון וטוענים שהוא פלסטי וחסר רגשות. אלו הם אנשים שעדיין לא הפנימו שאסתטיקה עילית ורגש עז יכולים לדור בכפיפה אחת. הבנתי שגידי אורשר נתן ל"Life Aquatic" את הציון הנמוך ביותר האפשרי. גם רוג'ר איברט ואמיר קמינר לא התלהבו. אם זאת האופוזיציה הביקורתית של אנדרסון, אפשר לישון בשקט. מרבית האנשים שאני מכיר כבר צפו בסרט הזה לפחות פעמיים.


עוזי וארי לבושים אדידס ב"רויאל טננבאומס"


ס"ז בודק את האדידס מול האולסטאר


	אופי באמצעות לבוש


	אבל אנחנו כאן בכל זאת במדור שעוסק בסניקרז בערוץ בשם סטייליסימו, אז בוא ניגע בנקודה נורא משמעותית אצל ווס אנדרסון - החוש האופנתי שלו. כמי שמתעסק ב-Look and Feel - כמו שנוהגים לומר מעצבי אתרים חרמנים - אנדרסון מתעסק בלבוש כחלק אינטגרלי מהסרטים שלו. בראיון לניו יורק טיימס הוא אמר את המשפט הבא: "מצאתי שחוש סטייל אורגינלי בדרך כלל מסמל משהו מעניין". כמה שזה נכון. אנדרסון מסמן את אופיין של הדמויות שלו בדיוק על פי הבגדים אותם הם לובשים. לבושן הוא ייחודן ומגניבותן. אם זה ז'קט הטוויד הווינטאג'י וכובע הבארט האדום של מקס פישר ב"Rushmore" ("המירוץ לצמרת של מקס פישר"), מיזע הטניס על מצחו של לוק ווילסון ב"משפחת טננבאום" או הכפפות הוורודות ושמלת הפסים הכחולה של לאקוסט שלובשת גווינת פאלטרו באותו סרט. לאנדרסון יש טעם שכל אדם שרכש את מרבית מלתחתו בשוק קאמדן, יכול רק להרגיש אליו אהבה גדולה. ב"Life Aquatic" אנדסון מגיע לשיאו מבחינה אסתטית, כך נדמה לי. בעצם לא נדמה לי, אני בטוח. עזבו אתכם מהכחול הבוהק שבו צבוע כל הסרט והעיצוב המטריף של ספינת המחקר "הבלפונטה", הדבר הכי מדליק בסרט הזה הוא הלבוש של צוות זיסו, אותו מנהיג החוקר הימי קפטן סטיב זיסו שמגלם ביל מארי (השחקן הכי טוב כרגע בעולם, Word to Your Mama). אנדרסון הלביש את חבורת הפוחזים האקסצנטרית הזאת - שכוללת, כזכור, אנשי צוות גרמנים, רוסים וברזילאים - במדי תכלת תואמים וכובע צמר אדום ומטופש. ואין כמו המדים הללו כדי להדגיש את המקצב הקומי של "Life Aquatic" ולהבהיר את האלמנטים מכמירי הלב שקיימים בו.


כובע צמר אדום מטופש, ומתחתיו אוון ווילסון, מתוך הסרט


	אלא מה? בעיה


	והנה הפרט שהכי רלוונטי למדור זה - אנשי Team Zissou הרי נועלים בסרט סניקרז שיוצרו במיוחד בשבילם, אדידס זיסו. זה המרצ'נדייז שזכה לו קפטן זיסו בעקבות הסרטים התת-מימיים המצליחים שלו. כאן מוכיח ווס אנדרסון שאדם קולי נמשך למותג קולי. הרומן שלו עם אדידס התחיל עוד ב"משפחת טננבאום" שם לבשו צמד התאומים, ארי ועוזי, ואביהם, צ'ס, טרנינגים אדומים של החברה. ולא מדובר בהשמת מוצרים צינית בנוסח הוליווד, אלא בהומאז' מרגש של הבמאי למותג האהוב עליו. זה יפה. עכשיו, ברור שמרגע שהסרט יצא לשוק ובערך שתי דקות אחר כך- יהפכו נעלי האדידס זיסו לפריט הכי מבוקש על ידי חובבי הסרט. אלא מה- אין בכלל כאלה סניקרז. מדובר בדגם דמיוני בהחלט. אנדרסון לקח את דגם הסניקרז הקלאסי, אדידס רום, אחד מהדגמים הפופולריים ביותר של החברה שיוצר ב-1960, והפך אותו לנעל הרשמית של צוות זיסו (בקיצור עשה לו customizing, בלעז). זה טריק יפה ששיגע לחלוטין את כל קורבנות האופנה שראו את עצמם בדמיונם כבר רצים לחנויות וקונים זוג אדידס זיסו כדי להשוויץ לחבר'ה.


אדידס רום, אן-קוסטומייזד


	יש פתרון


	והם אכן ניסו למצוא פתרון לעניין - מעריצי "Life Aquatic" העלו לרשת עצומות שקוראות לראשי אדידס לייצר, בהוצאה מוגבלת, את נעלי אדידס זיסו. מאות מיילים גם נשלחו לחברה במטרה לייצר עוד קצת לחץ ציבורי. באדידס, שאישרו את השימוש במותג בסרט, די הופתעו מכל העניין ואמרו שכל הסיפור מאוד מחמיא אבל שאין בכוונתם לייצר את הסניקרז. האמת, פראיירים - היו יכולים להוציא מהדורה מוגבלת של, נאמר, 2500 זוגות ולקחת על כל זוג 350 דולר. הסאקרים של הסרט היו משלמים כל סכום שהיה נדרש מהם בשביל להשיג איזה אדידס זיסו. אבל גם לסירוב של אדידס נמצא פתרון. בחור ממולח נותן באיזה אתר הוראות כיצד לייצר גרסת עשה-זאת-בעצמך של אדידס זיסו. פשוט לוקחים אדידס רום, קונים צבע כחול וצובעים את הפסים המרכזיים, מחליפים לשרוכים צהובים וכותבים Adidas Zissou במקום בו נמצא הלוגו Adidas Rom. פשוט מאוד, אם כי קצת מרחיק לכת. אני מניח שרק אנשים ממש מושפלים ונואשים יעשו זאת. בכל אופן, נעלי אדידס זיסו טוב להן שיישארו בעולמו הדמיוני של ווס אנדרסון. הן מסתדרות שם מצוין לצד כריש היגואר המסתורי ואוסיריס דרקוליוס.