ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חידושים והמצאות

מחשב הצליח לצייר מחשבות של משתתפי ניסוי

למשתתפים הוצגו שתי תמונות של פרצופים, והם התבקשו לצייר אחת מהן בדמיונם. מחשב בחן את פעילות המוח שלהם וצייר את הפרצופים

הרעיון של מכשיר שיכול להפוך את זיכרונותיו של אדם למציאות, יש מאין, נראה כאילו יכול להתקיים רק במדע בדיוני. אבל במחקר חדש הצליחו חוקרים לצייר בדייקנות גדולה למדי את המחשבות של משתתפי הניסוי – אך ורק באמצעות סקירת המוח שלהם. התגלית הזו מסייעת למדענים להבין כיצד פועלים הזיכרונות במוח האנושי, והיא עשויה להיות הצעד הראשון לקראת יכולת קריאת מחשבות עתידית.

עוד כותרות ב-nrg:
טראמפ: המורשת של קלינטון - מוות, הרס וחולשה
ציידי הפוקימונים מגיעים לביקור בבתי הכנסת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

החוקרים באוניברסיטת אורגון הראו לקבוצת נסיינים, שהיו מחוברים למכשיר אם־אר־איי (MRI), סדרת תמונות של פרצופים אנושיים. הם עקבו אחר הפעילות המוחית של הנבחנים בזמן שאלה הביטו בכל תמונה, ומיפו את הפעילות העצבית שלהם. הפעילות הזו קודדה בסדרת מספרים שהותאמו למאפיינים של כל פרצוף. החלק הזה של הניסוי נבנה לצורת פונקציות הלמידה של המחשב, שמדד את התגובה של המוח לפרצופים חדשים על פי המספרים.
 
בשלב זה הוצג פרצוף חדש לכל אחד מהמשתמשים, שעדיין היו מחוברים למכשיר האם־אר־איי. החוקרים, שהשתמשו בתוצאות של שלבי הניסוי הקודמים, תכנתו את המחשב לשרטט מחדש את הפרצוף בהתבסס על הפעילות העצבית של כל אחד מהמשתתפים. התוצאה? האיור של המחשב היה דומה למדי לתמונה החדשה שראו המשתתפים.

החוקרים בדקו את הדיוק של המחשבים בכך שהראו את התמונה המקורית ואת האיור של המחשב לקבוצת משתתפים חדשה בניסוי. הם ביקשו מהם להשוות בין התמונות באמצעות תשובות על שאלות כגון האם זהו פרצוף של זכר או נקבה, או האם צבע העור של האדם הוא כהה או בהיר. תשובות המשתתפים לגבי שתי התמונות היו לרוב דומות. במילים אחרות – האיור החדש של המחשב שיקף נכונה את הפרצוף שעובד קודם לכן במוחותיהם של משתתפי הניסוי.

בהמשך הוצגו למשתתפים שתי תמונות של פרצופים בו־זמנית, ונאמר להם לצייר אחת מהן בראשיהם. התמונות הוסטו אז הצדה, ותוכנת המחשב בחנה את פעילות המוח של המשתתפים וניסתה לצייר מחדש את הפרצופים בהתבסס על זיכרונם.

תוצאות האיורים הללו היו מדויקות פחות מהניסוי הראשון, שבו קריאת המוח נעשתה בזמן מבט ישיר בתמונה, אבל החוקרים בחנו את ערכי הפיקסלים של האיור החדש לעומת התמונה המקורית, ומצאו שהם מדויקים ב־54 אחוזים מהמקרים.

"זה עובד טוב יותר מניחוש אקראי, אבל רק קצת יותר", אמר ברייס קול, אחד החוקרים. "המחקר שלנו מספק הוכחה לעיקרון שלפיו ניתן לתרגם תבניות של פעילות מוחית להדמיה של פרצוף פרטני. עם זאת, הדיוק של השיטה שלנו עדיין לא גבוה דיו כדי שיהיה לנו אמון מלא בהדמיה כזו או אחרת".

החוקרים קול והונגמי לי ציינו שהמחקר שלהם גילה מידע מרתק על אופן עיבוד הזיכרון במוח. "אנו יודעים שהאזור הזה של המוח 'נדלק' כשאנשים נזכרים בדבר מה, אבל היה הרבה דיון על השאלה מדוע הוא נדלק", הסביר קול. "הממצא המרכזי שלנו היה שתבניות הפעילות באזור זה של המוח נושאות מידע על מה שבני האדם זוכרים".

הבנה מעמיקה יותר של יחסי המוח והזיכרון עשויה לסייע בהמשך הדרך לחקר האלצהיימר או כשלי זיכרון אחרים. אבל מה בנוגע לממד של קריאת מוחות, הרעיון שמכונה יכולה לצייר דימויים מתוך זיכרונותיהם של בני אדם? קול ולי קצת מהססים לקבוע שהמחקר שלהם הוא קריאת מחשבות אמיתית.

"ברור שמרגש לראות היום דברים שבעבר נחשבו למדע בדיוני", אמר קול. "אבל נשאר לאחרים לחלום על דרכים שבהן ניתן יהיה להשתמש בשיטות הללו למטרות אחרות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg