למחצית החתולים בעולם יש מוצא פרעוני קדום
בדיקה גנטית נרחבת של החתולים בעולם מצאה כי מקורה של מחצית מכלל החתולים על כדור הארץ, בשתי משפחות חתולים עתיקות שחיו במצרים. עד תקופת האימפריה הרומאית חתולים חיו רק במזרח התיכון
מחקר גנטי נרחב שנערך בקרב אוכלוסיית החתולים בעולם, מצא כי ההתפשטות הנמרצת של החתולים, בעיקר החתולים המבויתים, על כל הגלובוס למעט אנטרקטיקה, מקורה בחתול המצרי שבוית לפני למעלה מעשרת אלפים שנה.
הממצאים הגנטים הראו כי מקורם של למעלה ממחצית הגנים של החתולים במערב, בשתי שושלות חתולים במצרים הקדומה. מקורם של יתר החתולים המבויתים ככל הנראה באזור טורקיה.
ציורי קיר שבהם נראים חתולים במצרים צוירו ככל הנראה כבר כ-2,000 שנה לפני הספירה. בציורי קיר מאוחרים יותר נראה השינוי שעבר החתול המצרי. אם בציורים הראשונים החתול נראה כחית בר שעוסקת בציד, עם הזמן החתולים מצוירים יותר ויותר כחיית מחמד עד שהם כבר לא צדים עכברים אלא אוכלים אוכל מבושל.
על פי החוקרים, הביות של החתולים באימפריה המצרית נבע בעיקר מהצורך להתמודד עם מזיקים לחקלאות. היכולת לצוד עכברים ומזיקים יחד עם תכונות שמאפשרות חיים יחד עם האדם הפכו את החתול לבעל חיים אהוב ונפוץ באימפריה המצרית.
"יתכן שהמקורות הראשונים של החתול אינם דווקא במצרים, אבל לאימפריה המצרית היו את המשאבים לבדוק את הזנים השונים ולפתח את התכונות הכי רצויות להם. המצרים שלטו מספיק זמן והיו אימפריה בעלת יכולת להשביח זנים עד להיווצרותם של הזנים הביתיים שאנו מכירים כיום" מציינים החוקרים.
מדובר בגילוי שסותר את מה שחשבו עד היום המדענים. עד כה הסברה הייתה שהחתול התפתח במרחב הים תיכוני כולו וזאת בעקבות שלד עתיק של חתול שנמצא בקבר באי קפריסין בצמוד לבעליו האנושיים. מציאת הקבר הייתה הוכחה לכך שלא רק המצרים גידלו חתולים. אלא שכעת אחרי בחינה גנטית של מומיות מצריות של חתולים ועצמות חתולים מרחבי מצרים והעולם כולו, נראה כי בפועל, גם אם הם לא היו הראשונים שגידלו חתולים, רוב הצאצאים המבויתים בעולם מקורם מצרי.
החוקרים משערים כי ההתפשטות של החתולים שגודלו במצרים קשורה בעובדה שחתולים יכולים לחיות על ספינות. הספינות הקדומות סבלו ממכה של עכברים וכך כדי להיאבק במכות העכברים שהיו על הספינות, החל הצי המצרי הקדום לנוע עם חתולים ברחבי המזרח התיכון. באופן הזה התפשטו החתולים במרחב כולו.
היוונים ציירו תמונות של חתולים במצרים מתחת לכיסאות אדוניהם כבר מהמאה השישית לפני הספירה. כלומר הם קישרו בין חתולים למצרים. עם זאת בתקופה הזו עדיין רוב החתולים בעולם התקיימו רק במזרח התיכון בלבד.
בשלב מאוחר יותר הגיעו החתולים לאימפריה הרומאית והתפשטו בה. הממצאים בהקשר לכך מעידים כי לא היו חתולים מחוץ לאימפריה הרומאית בשאר אירופה ורק אחרי התפוררות האימפריה במערב, התפשט המנהג לגדל חתולי בית לכל המרחב כולו ומשם עם הספנים האירופיים לעולם כולו.
הביות המצרי הקדום של החתול הוא הבסיס הכמעט יחידי לכלל החתולים בעולם כשההבדל שקיים כיום בין חתולים שונים ברחבי העולם נוצר מאוחר יותר ורובו היה בתחילה התנהגותי, על פי מקומות המחייה שאליהם הגיע החתול. מאוחר יותר תכונות אלו עברו ברירה גנטית כשבכל מקום בעולם שרדו חתולים שהתאימו יותר לסביבה המקומית שבה הם חיו, כפי שיעידו ההבדלים בין חתולים הגרים במקומות קרים לבין חתולים החיים במקומות חמים.
אקו"ם