 |
/images/archive/gallery/136/542.jpg מנטרה בודהיסטית חקוקה בסלע.
צילום: דרך היהלום  |
|
|
|
|
| קרולה שניידר על משמעות המחסה הבודהיסטי |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
קרולה שניידר
12/7/2004 10:04 |
|
|
|
|
|
|
|
לקיחת מחסה היא פעולה שכולנו עושים ופירושה חיפוש אחר אושר וביטחון. עבור הבודהיסט לקיחת מחסה היא תרגול מתמיד שיש בו הרבה יותר מטקס חד פעמי. זהו פתיל, העובר כחוט השני במארג חיינו. לקיחת מחסה היא השער לתרגול הבודהיסטי.
קיימות ארבע רמות מחסה: חיצונית, פנימית, סודית ומוחלטת; והן מתאימות לרמות ההבנה ההולכות ומעמיקות שלנו.
הרמה החיצונית של המחסה נלקחת על ידי כל המסורות הבודהיסטיות. זהו המחסה בבודהה - המואר, בדהרמה - לימודי הבודהה, ובסנגהה - המתַרגלים. אלה נקראים "שלוש אבני החן". מאחר ששאיפתנו לאושר נענית, לקיחת מחסה בהן כמוה כמציאת אבן טובה המגשימה משאלות. מחסה בבודהה בהקשר זה, פירושו הבנת סיפור חייו, היוצר השראה גדולה לדרכנו.
מה הפך את הנסיך הצעיר גוּוַטַאמָה לכה נחוש, עד שוויתר על אורח חייו המלכותי?
הוא עשה זאת, מאחר שהבין לעומק את ארעיות החיים, כלומר שכל דבר מותנה יתפרק בסופו של דבר. בשל הבנה זו חיפש בהתמדה אחר משהו לא מותנה, ומאוחר יותר כינה אותו "הטבע האמיתי של התודעה".
המילה הטיבטית לביוגרפיה היא "נָאם תָאר", ופירושה המילולי:
שחרור מוחלט. על ידי חקר סיפורי החיים של מורים מוארים נוכל להבין את השלבים בנתיב הבודהיסטי.
לפני ההארה היה בודהה אדם רגיל. כמו בודהה בשעתו עלינו לשאול את עצמנו מה אנו רוצים מהחיים, מהן המטרות שלנו, ועל אילו יסודות אנו רוצים לבנות אותן. אחרת, תהיינה כל פעילויותינו חסרות מטרה.
נטילת מחסה באבן החן השנייה, הדהרמה, פירושה הימנעות מפגיעה באחר ושימוש בשיטות שהעניק הבודהה. מאחר שהבודהה נתן שיטות שונות לאנשים שונים, קיים מגוון רחב של שיטות לאילוף התודעה. ניתן להתייחס אל מגוון עצום זה של שיטות כאל בית מרקחת גדול; אין לנו צורך בכל השיטות ועלינו לבחור רק באלה המטפלות בחולי שלנו.
אבן החן השלישית, הסנגהה, מתוארת לעתים כמתַרגלים שהגיעו כבר לדרגות של שחרור. אך אין מדובר רק בהם. חברינו, בין אם חברים לדרך הרוחנית שלנו או לא, חשובים לא פחות.
למפגשים ולתרגול ערך רב. אנו יכולים לעבוד יחד, ללמוד זה מזה, ובדרך זו לטפח את איכויותינו וללמוד משהו נוסף על התנהגותנו. בדרך כלל ישקפו האנשים בסנגהה את תפיסותינו המעוותות, ובכך יסייעו לנו להתגבר עליהן ביתר קלות
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לראות את מה שאינו ניתן לראייה
|
|
|
 |
|
|
|
מה פירושה של ברכה? ברכה היא יכולתו של המורה להעניק לנו רגעים של תובנה, שבהם אנו יכולים להתבונן דרך כל הצעיפים המכסים את התודעה ולראות את "מה שאינו ניתן לראייה". דבר זה אפשרי רק מפני שלכולנו יש את טבע הבודהה. המורה אינו מראה לנו שום דבר חדש, הוא אף אינו מעניק לנו תובנה. השילוב בין הפתיחות שלנו, ביחד עם ברכת המורה, הוא שמאפשר למעשה את הופעת הטבע האמיתי של תודעתנו. למעשה, המורה מבטיח רבות כשהוא מעניק מחסה: הוא מבטיח להדריך אותנו בדרכנו, ולהשתמש בכל מיומנויותיו כדי לשחרר אותנו מסבל. בתחילה, לקיחת מחסה היא כמו מתנה שאנו יכולים לקחת, או לא. כפי שאמר בודהה שַקְיַיאמוּנִי: "הוריתי לכם את השיטות המוליכות לשחרור, אך עליכם לדעת שהשחרור תלוי בכם בלבד" (מתוך מסע להארה - חייו ועולמו של קְיֶינְצֶה רינפוצ'ה, מורה רוחני מטיבט).
כשאני מקשיבה לדרשות של המורים שלי, לעתים קרובות אני שואלת את עצמי כיצד הייתי עונה על שאלות מסוימות. ברוב המקרים תשובתי אחרת. כאן ניתן לראות את ההבדל בין מורה לתלמיד. ברמת שחרור גבוהה, יש לך לא רק חמלה, אלא גם דרגות של תובנה, כלומר התשובה ניתנת בהתאם לצורכי התלמיד. לעתים יציג המורה את עצמו כבעל חמלה, לעתים שמח, לעתים שליו, ולעתים זועם. איכויות אלו טמונות בהיבטי הבודהה השונים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
