ניסים אמון על המדיטציה של סבא הצייד ושקט שאין בו מילים
דפדף בניו אייג'
ניסים אמון 28/12/2004 10:43
לפעמים נדמה שבמנזרי זן לומדים בודהיזם אבל באולם המדיטציה אין בודהיזם
פעם לפני מאה אלף חורפים היה צייד שישב לבד וחיכה אולי יבוא חזיר בר אולי ארנב הוא חיכה בשקט דרוך וללא תנועה פתוח לכל הכיוונים מקשיב לכל מה שזז
בין ארנב לארנב היה כל כך נעים שקוע בדממה מלאת החיים הוא היה לאחד עם העולם
זה לא היה בודהיזם זה לא היה אִיזְם
בכלל זו היתה רק מדיטציה שתשעים ושבע וחצי אלף שנים אחר כך הבודהא נתן לה שם
אין בודהיזם באולם המדיטציה אבל בחוץ יש ציפורים וקרפדות ולפעמים גם מכוניות המדיטציה הוא אותה המדיטציה עוד מהימים שלא היו בכלל שמות
אחר כך קרו כמה דברים ונהיה מה שנהיה והופיעו דתות ותורות ועם הזמן כולם שכחו את המדיטציה הפשוטה של סבא הצייד
דתות, חוקים, מילים
גם בהודו היו דתות וברהמינים ופאקירים ויוגים ונוודים יום אחד בא בודהא הנסיך שקיבץ נדבות ואמר לכולם שיש יותר מדי סבל ושמרוב חוקים ומצוות הם שכחו סתם לשבת ולהקשיב לקולות
הוא לימד ארבעים וחמש שנה ובלית ברירה גם דיבר כי לפעמים צריך להוציא קוץ בעזרת קוץ אחר
אחרי שהוא מת רוכזו כל ההרצאות ונכתבו כל הסוטרות והתלמידים עשו את מה שהם יודעים ושוב שכחו להקשיב כי היה כל כך הרבה ללמוד וכך עברו עוד אלף שנים דרכו של הבודהא הפכה לבודהיזם הבודהיזם נדד לסין ושם הפך לדת הרשמית של הקיסר
ום אחד הגיע לסין נזיר הודי זקן ששוב הזכיר את העיקר והושיב את כולם בדממה מול הקיר בלימוד שאין בו ספרים אבל יש בו כל הזמן מבחנים
תלמידים מיפן וגם מקוריאה שמעו על סוג מוזר זה של בודהיזם ובאו ללמוד אחר כך חזרו לארצם וקראו לזה זן
באו אנשים מהמערב הקשיבו לשקט וכתבו עליו ספרים אבוי גם אני כזה ובמקום שתשבו עכשיו ותנוחו בשקט שאין בו מילים אני מספר לכם כל מיני סיפורים
