 |
/images/archive/gallery/310/273.jpg הרב ד''ר מיכאל לייטמן.
 |
|
|
בעל הסולם מתאר את היווצרותו ההדרגתית של כדור הארץ - פרק מספרו של הרב ד"ר מיכאל לייטמן |
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
NRG מעריב 30/5/2005 17:32 |
|
|
|
|
 |
מה שאנחנו מכנים בשם "זמן" איננו אלא תחושה פנימית, פסיכולוגית, שלנו ואינו קיים במובן אובייקטיבי. זמן איננו ממשי, כי אם תחושה אישית-פנימית של רצף מאורעות הקשורים בקשר של סיבה ותוצאה. בעל הסולם כותב בספרו "תלמוד עשר הספירות", שזמן, תנועה ומקום הם מושגים שקיימים רק לגבינו:
"כל עיקר מושג הזמן אצלנו, אינו אלא הרגש של תנועות. כי מוח המדמה שבאדם, מצייר ומרקם מספר מסוים של תנועות, שהרגיש בהן בזו אחר זו, ומעתיקם בדמיון "זמן" מסוים". (תלמוד עשר הספירות חלק א', הסתכלות פנימית אות ל"ד)
טען איינשטין וכך גם כתב הרמב"ם במאה ה-11, שכל היקום נמצא תחת מהירות האור, וכל הרוחני נמצא מעל למהירות האור. ברגע שמתחילים את העלייה הרוחנית ועוברים את ה"מחסום" בין הסיבה לתוצאה, ההווה והעתיד מתמזגים כלפי האדם לאחד. אפילו בחוקי הפיזיקה כבר מתחילים לגלות
שקיימים תהליכים שבהם הסוף קודם להתחלה. מכאן, שזמן הוא מושג פנימי פסיכולוגי שנמצא בתוכנו.
משך הזמן של "6,000 שנה" בלוח היהודי הנו משך הזמן של ירידת הנשמות ועלייתן. בתום 6,000 שנה כל הנשמות צריכות לעבור תיקון ולעלות לשורשן. מהי, למשל, שנת 5763 (תשס"ג) למניין 6,000 השנה בלוח היהודי? תשס"ג הנה השנה ה-5763 מאז שירדה הנשמה הראשונה לעולם הזה ונכנסה לתוך גוף. בטרם ירדה הנשמה הראשונה היו הגופים "בהמיים" לחלוטין, כי היתה בהם "נפש בהמית" בלבד המחייה את הגוף, כמו אצל בעלי החיים, ולא נשמה רוחנית עליונה.
אם כן, כל ציוני הזמן המוזכרים בתורה, בנביאים, בכתובים ובכתבי הקבלה, אינם בגדר ספירת הזמן כמו בלוח השנה שתלוי על הקיר, אלא ספירת מדרגות שמתארות את עליית הנשמה חזרה לשורשה, אל המקור שממנו יצאה, שנמשכת 6,000 שנה, שהן 6,000 מדרגות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
על היקום והתפתחותו
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הקבלה מלמדת, כי העולם העליון הוא המקור לכל מה שמשתלשל אל העולם שלנו וכי הדרגה האחרונה של העולם העליון הולידה את החומר הקיים בעולמנו. כמו בעולם העליון, הבנוי לפי ארבע מדרגות של התפשטות האור, או בשפת הקבלה, "קוצו של יוד" (השורש, הבורא) וארבע אותיות שמו "ה-ו-י-ה", כך גם החומר בעולמנו נחלק לארבע דרגות: דומם, צומח, חי, ומדבר. חומר הדומם גם הוא נחלק לארבע דרגות: מוצק, נוזל, גז ופלסמה. וכך גם יתר הדרגות.
המקובל רבי יהודה אשלג, בעל-הסולם, מסביר באופן מדויק, בקטע ממאמרו "הדור האחרון", את חוק ההתפתחות ההדרגתית הפועל על כלל הטבע ונכון לכל פרט שבו:
"ויש לדעת, שהחוק הזה הוא חוק מקיף לכל הבריאה כולה ועליו נבנו מערכות הטבע כולה: הן הבלתי אורגנים והן האורגנים עד למין האנושי בכל תכונותיו האידיאליים כמו החומרים. בכל אלה אין לך דבר שלא יעבור תחת חוק הברזל של התפתחות הדרגתי, המסובב ובא מכוח התרוצצות של שני כוחות זה בזה: כוח הפוזיטיבי, דהיינו כוח בונה, וכוח נגטיבי, דהיינו כוח שולל ומהרס - ועל ידי מלחמתם הקשה והתמידית זה בזה נמצאים יוצרים ומשלימים את כלל המציאות בכללו וכל פרט של המציאות בפרטיותו, וכאמור למעלה, שכוח השולל המתגלה בכל מצב מדיני בסופו, הוא המגביה אותו למצב שהוא יותר טוב ממנו, וכן הולכים המצבים בזה אחר זה, עד שהוא מגיע על שלמותו הסופי.
"וניקח לדוגמה את כדור הארץ, אשר תחילה היה רק כדור גזי דוגמת ערפל ועל ידי כוח המושך שבתוכו ריכז במשך תקופה מסוימת את האטומים שבו לתוך חוג יותר צר, שכתוצאה מזה, נתהפך כדור הגזי לכדור אש נוזלי: ובהמשך תקופות של מלחמות נוראות של שני הכוחות שבכדור הארץ, הפוזיטיבי עם הנגטיבי - גבר כוח קרירות שבו על כוח האש נוזלי וקירר איזה קליפה דקה מסביב הכדור ונתקשה שם. אכן עוד לא שקט הכדור ממלחמות הכוחות: ובהמשך איזה תקופה גבר שוב כוח האש הנוזלי והתפרץ ברעש גדול מתוך בטן הכדור ועלה ושיבר את הקליפה הקרה והקשה לרסיסים: וחזר הכדור לאש נוזלי. ושוב התחיל תקופה של מלחמות חדשות עד שבסוף התקופה, גבר שוב כוח הקרירות על כוח האש וקורר שנית קליפה קרה וקשה מסביב הכדור: והפעם היתה הקליפה יותר עבה ויותר מסוגלת להחזיק מעמד נגד ההתפרצות של הנוזלים מתוך בטן הכדור: והיתה כוחה יפה לתקופה יותר ארוכה: אמנם בסופה שוב נתגברו הנוזלים והתפרצו מתוך בטן הכדור ושברו את הקליפה לרסיסים: ושוב נחרב הכל ונעשה לכדור נוזלי. וכן נתחלפו התקופות בזו אחר זו: ובכל פעם שגברה כוח הקרירות, נעשה הקליפה שכבש לו עבה ביותר עד שבסוף - נתגברו כוחות הפוזיטיבים על הנגטיבים ובאו לידי הרמוניא מוחלטת: והנוזלים לקחו מקומם בעמקי האדמה: והקליפה הקרה נתעבה כל צרכה שמסביב להם - ונתהוה אפשריות ליצירת חיים אורגנים עליה כיום הזה.
"ממש על אותו הסדר מתפתחים גם כל גופים האורגנים: כי מעת זריעתם עד גמר בישולם עוברים עליהם כמה מאות תקופות של מצבים מפאת שני כוחות הפוזיטיבי עם הנגטיבי הנלחמים זה בזה, כמתואר בכדור הארץ - ומלחמות האלו הם המביאים את גמר בישולו של הפרי".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אם כן, בעל הסולם מסביר את התפתחותו ההדרגתית של היקום על כל פרטיה בתיאור שני כוחות עיקריים הפועלים בטבע והתנגשותם זה בזה: הכוח החיובי, הבונה, והכוח השלילי, ההורס.
בעל הסולם מתאר את היווצרותו ההדרגתית של כדור-הארץ: בתחילה הופיע כדור גזים אשר בהשפעת כוח המשיכה נדחסו אטומיו עד להתלקחותם. ואז, על ידי פעולות של הכוח הבונה החיובי והכוח ההורס השלילי, ירד החום וגרם להיווצרות קרום דק וקשיח. ואילו התגברות הכוח ההורס הובילה להתלקחות מחודשת של הגז הנוזלי אשר פרץ החוצה תוך כדי פיצוץ הקרום. הכל חזר למצב ההתחלתי. אך המשך המאבק בין הכוחות הוביל פעם נוספת להתגברות הכוח הבונה וליצירת קרום קשה יותר שמסוגל לסבול לחץ גדול יותר מבפנים ולמשך תקופה ארוכה יותר, וחוזר חלילה, כאשר מאבקי הכוחות מובילים בהדרגה להתפתחות מבנים יציבים יותר ויותר. כך, בתהליך הדרגתי, שנמשך על-פני מיליוני שנים, והמאופיין בהתחלפות תקופות, גבר בהדרגה הכוח הבונה על-פני הכוח ההורס ויצר כדור בעל קרום עבה ויציב המלא, בליבתו, בנוזל ובעל תנאים אידיאליים להתהוות חיים אורגניים.
חוק התפתחות ההדרגתית בקבלה, על-פיו התפתח כדור הארץ, הוא חוק שפועל על כלל הטבע ונכון לכל הפרטים שבו. הקבלה מסבירה, שכשם שפועל חוק ההתפתחות ההדרגתית על החומר, כך גם האנושות מתפתחת בהדרגה על-ידי הכוח החיובי-הבונה ועל ידי הכוח השלילי-ההורס. כל שלב, או מדרגה, באים כתוצאה משלילה של המדרגה הקודמת. כל צורת משטר מתקיימת לאורך הזמן שבו חסרונותיה מתגלים, במידה המספקת כדי לשלול אותה. ככל שמכירים בשלילה של המצב הקיים, כך מתקרב המעבר למצב החדש, החופשי מחסרונותיו של המצב הקודם. החסרונות האלה שמתגלים בכל מדרגה וממיתים אותה, הם בעצם הסיבות להתפתחותה של האנושות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|