 |
 |
|
|
|
|
| סלקום המשיכה לרשום רווחים, פרטנר צמחה במהירות ופלאפון השלימה בהצלחה, בשיא ימי המיתון, מהלך של התאוששות עסקית ומעבר לרווח |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אמיר טייג
12/8/2004 12:29 |
|
|
|
|
|
|
|
גם ברבעון השני המשיכה סלקום להציג רווחים אדירים, וזאת לאחר שצלחה ללא רבב את כל שנות המיתון האחרונות, שהיו אולי הקשות ביותר בהיסטוריה הקצרה של הכלכלה המקומית בכלל, ושל התקשורת הסלולרית בפרט. כאשר מרבית החברות דיממו, והנגיד מצא לנכון להזהיר לפני שנתיים מפני נפילת בנק או רשת שיווק גדולה, שוק המפעילים הסלולריים המשיך לחגוג.
סלקום המשיכה לרשום רווחים, פרטנר צמחה במהירות ופלאפון השלימה בהצלחה, בשיא ימי המיתון, מהלך של התאוששות עסקית ומעבר לרווח. אך כיום, לאחר שהחברות הסלולריות מתקרבות למיצוי החדירה לשוק וקצב הצמיחה שלהן הולך ומתמתן, החשבון הסלולרי החודשי הצטרף כאחר כבוד לשגרת החשבונות החודשיים שאנו משלמים מדי חודש. כיום, מרבית הציבור לא יוותר על טלפון סלולרי, כפי שלא יחלום לוותר על חשמל, מים או על הטלפון של בזק.
שינוי מעמד זה הוריד אמנם מהותית את הסיכון העסקי שבו פועלות חברות הסלולר, אך בניגוד למצופה, רמת הרווחיות לא רק שלא ירדה, אלא אף עלתה. במחצית הראשונה של השנה ייצרה סלקום רווח נקי של 293 מיליון שקל וכ-431 מיליון שקל בשנת 2003 כולה. רווחים אלה מייצגים תשואה של כ-20% לשנה על ההון העצמי שלה, ללא ספק תשואה גבוהה מאוד.
מכך אולי ניתן להסיק כי נכונה טענת משרד התקשורת, שלפיה רמת התחרותיות בענף הסלולרי אינה גבוהה מספיק, וכי יש להגביר אותה באמצעות הפחתת תעריפי הקישוריות. הנתונים המתפרסמים טופחים על פני חברות הסלולר, ומעמידים בספק גדול את טענותיהן כי לא נותנים להרוויח בישראל.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
