 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם על מערכת הקרב העתידית בארה"ב, אבן דרך חדשה בטכניון, איך לרמות מצלמות משטרה והוכחה שהזמן יכול לעוף |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
26/8/2004 18:28 |
|
|
|
|
|
|
|
ארה"ב מפתחת את "מערכת הקרב העתידית" - Future Combat System - המורכבת משילוב בין כלי-רכב קרקעיים מאוישים וגם לא-מאוישים, כלומר רובוטיים ונשלטים-מרחוק, מטוסי ביון ומעקב, ומערכי חיישנים. כלים אלו מקושרים באמצעות תקשורת לויינים מבוססת לייזר עם מפקדות היחידות הלוחמות על הקרקע: חי"ר, שיריון ונחתים.
במיזם השאפתני הזה שותפים מהנדסים ומדענים של החברות בואינג, לוקהיד-מרטין ונורת'רופ-גרומן וגם חברות פחות ידועות בתחום האלקטרוניקה והתקשורת. מטרתו המוצהרת היתה להקפיץ בבת אחת בשני דורות טכנולוגיים את היכולות של הצבא בכל הנוגע לניידות, תקשורת, מהירות ביצוע, דיוק ויכולת קטלנית. אבל מה שכונה עד לא מכבר "גישה מהפכנית" מתמתן מאד ל"גישה אבולוציונית" איטית של שיכלול המערכות הצבאיות. זאת, משום שגם למעצמה מס. 1 בעולם יש בעיות תקציב מעיקות – והחברות שמייצרות מערכות נשק אלו חוות עתה התכווצות ניכרת בתקציבים שהובטחו להם.
כפי שהדברים נראים עתה, כ- 100 ימים לפני הבחירות לנשיאות, כל הרעיונות
היפים שעמדו לנגד עיני המתכננים של מערכת הלוחמה העתידית, ידחו. בשעתו דיברו על כך שהן יהיו מבצעיות בשנת 2012, ועכשיו מדברים על כך שאת הניצנים הראשונים של פרי הפיתוח הזה יראו ביחידות הצבא לא לפני 2014 – קרוב לוודאי שרק אחרי. לפרוייקט הפיתוח הוקצבו רק 2.9 מיליארד דולר לשנת 2005 – עשירית (!) ממה שדרש הממשל.
"הפנטגון זכה לתקופה של שקט ומנוחה בכל הנוגע להשקעות הנדרשות עבור נשק העתיד" הגיב מומחה צבאי אמריקני . לפני שבוצע הקיצוץ הדרסטי האמינו מהנדסי חיל האוויר של ארה"ב כי הפרוייקט שלהם שצריך להשתלב במיזם הענק – לוויינים שיוכלו לבצע מעקב אחר כלי רכב ויחידות חי"ר כאשר המידע לגביהם כולל העברת קול, נתוני-מחשב ותמונות וידיאו באמצעות קרני לייזר -– יחייב השקעה של 50 מיליארד דולר ב- 20 השנים הבאות. הקיצוץ הדרסטי בתוכניות חייב שינוי מקצה-לקצה בפרוייקט. הפנטגון ביקש אישור להקצאת 320 מיליון דולר השנה לפיתוח מכ"ם בחלל – אבל קיבל רק 75 מיליון. "אושר לנו עתיד קטן" התבטא ראש צוות הפיתוח.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
כלים רובוטיים, נשק העתיד
|
|
|
 |
|
 |
|
האלגוריתם על-שם זיו ולמפל יצויין בטכניון
|
|
|
 |
|
|
|
בחודש הבא (ספטמבר) יתקיים בבניין ההיסטורי של הטכניון בחיפה, טקס חסר תקדים: יוסר בו הלוט מעל "אבן דרך" – טבלה שתציין את "האלגוריתם על-שם זיו ולמפל" שנחשב לגורם מהפכני בהתפתחות האלקטרוניקה בעולם.
"אלגוריתם זיו-למפל" נושא את שמם של הפרופסורים יעקב זיו (כיום נשיא האקדמיה למדעים) ואברהם למפל. הם פירסמו אותו ב- 1977 והוא הנוסחה המתמטית, ה"מתכון", שמאפשר לדחוס מידע העובר בתקשורת אלקטרונית. בזכותו צומצם הזמן הנדרש להעברת המידע, מבלי שאבד, ולו פרט קטן אחד, מתוכנו.
בזכות המתכון הזה מתאפשר להקטין את נפח קבצי המידע שעוברים ברשתות תקשורת עד כדי מחצית מהנפח המקורי שלהם – וכך כל תהליך ההעברה והשידור התקצר בפחות מחצי (זמן). בזכות האלגוריתם ע"ש זיו ולמפל נעשה האינטרנט למדיום תקשורת גלובלי – המשרת את המדע, הטכנולוגיה והתעשייה כולה.
האיגוד הטכנולוגי הגדול בעולם של מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, ה-IEEE, הוא שהחליט על הצבת "אבן הדרך" הזאת, כפי שכבר הוצבו 60 כמותו במקומות שונים בעולם, תמיד בהקשר ליוצרי אבני הדרך הללו. לאירוע הייחודי יגיעו לישראל נשיא האיגוד העולמי לתקשורת, קרטיס סילר יחד עם נשיא איגוד ה-IEEE קליאון אנדרסון.
יצויין כי הסניף הישראלי, שבראשו עומד כיום עוזיה גליל, חוגג 50 שנה להיווסדו. בסניף מאוגדים 1400 מהנדסי צמרת של תעשיית ההיי-טק בישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איך לתעתע במצלמות של המשטרה
|
|
|
|
|
|
|
במחוז אונטריו, קנדה, שבירתו היא העיר טורונטו, הקנס על חציית אור אדום הוא 190 דולר – וגם חוטפים על כך, כמו אצלנו "נקודות שחורות". חברה מקומית בשם Platespray.ca הודיעה כי מצאה "טריק" טכנולוגי "להכות" את המשטרה ולמנוע גם ממצלמות רגישות שמוצבות בצמתים, לקלוט את לוחיות הזיהוי של הרכב.
החברה שהגישה בקשה לפטנט פיתחה ספריי – "בולם צילום" (פוטו-בלוקר) שאיננו משנה כהוא-זה בצורת לוחית הזיהוי ומספר הרכב. המצלמות ברמזורים וגם מערכת הרדאר המשטרתית לא מסוגלות לפי שעה לצלם רכב שעל לוחית הזיהוי שלו הוזלף התרסיס הכימי הזה. "אנחנו נלחמים בסיכון 'לחטוף' דו"ח על עבירת תנועת מבלי שבכלל היית מודע לעבירה שביצעת. מצלמות אוטומטיות יכולות לשגות, יכולות 'להתפרע' עקב תקלה טכנית – וכלי רכב יצולמו ובעליהם יקבלו דו"ח גם על לא עוול בכפם" הסבירו דוברי החברה הקנדית.
המצלמות ברמזורים "יורות" הבזק ומצלמות את לוחית הזיהוי של הרכב בעת שהמכונית חוצה צומת. אבל התרסיס גורם לכך שיש החזר אור (רפלקטור) של הפלאש חזרה למצלמה. התוצאה: לוחית הזיהוי של הרכב איננה מזוהה, או שמתקבלת תמונה שאיננה ניתנת לקריאה.
דוברי החברה הקנדית מסרו כי אינם מכירים חוק מדינה שאוסר עליהם להתיז תרסיס כזה על לוחיות הזיהוי – מה עוד שהן לא נפגעות כלל. שוטר תנועה שעוצר הרכב – יכול לקרוא את המספר שבלוחית. מחקר שנעשה בקנדה העלה כי השימוש במצלמות בצמתים הקטינה בתקופה האחרונה בשבעה אחוז את מספר הנפגעים בתאונות דרכים (הרוגים ופצועים).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איך שהזמן עף
|
|
|
|
|
|
|
מכירים את הביטוי "איך שהזמן רץ לו"? ובכן, מתברר שהוא באמת רץ, אם לא עף – כאשר האדם עסוק.
הוכחות לכך הושגו עתה לראשונה במחקר מדעי ויש לתוצאותיו השלכות רבות גם לתעשייה. הרעיון לבחון את הנושא הזה נולד אצל קבוצת מדענים ובראשם ד"ר אנתוני צ'סטון וד"ר אלן קינגסטון מהפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מדינת אלברטה בקנדה. "נזכרנו איך שאמא ואבא חזרו ואמרו שצריך להעסיק את הילדים על מנת שיחדלו לבכות שהם משתעממים. ואז גילינו שבאמת הזמן עף במהירות, כאשר יש עניין בעיסוק, שהוא משעשע ובמיוחד כאשר כל תשומת הלב נתונה לו".
קבוצת מתנדבים גויסה לצורך ניסוי שבו היה עליהם לגלות חפצים בתוך תמונות שונות. סוג של משחק "גלה את המטמון" או "היכן החפץ הנעלם". נאמר למשתתפים לפני שהחלו בניסוי כי יהיה עליהם, לאחר שיסיימו את המטלה, להעריך כמה זמן עבר מתחילת הפעילות ועד סופה.
בניסוי כולו היו שבע דרגות קושי. את החפצים שהועלמו בתמונות היה קל למצוא בגלל הבדלי צבעים, או כאשר הם היו בקבוצות (קל יותר לגלות שני חפצים זהים יחד מחפץ דומה, בודד). אבל היו גם רמות קושי אחרות שחייבו לזהות חפצים בתוך ערימה שכללה חפצים דומים למבוקשים. וגם היה מבחן שבו ניסו לחפש חפצים שכלל אינם בתמונה.
"ככל שרמת הקושי עלתה, כן ירדה הערכת הזמן הנדרשת לביצוע המטלה. התוצאה הסופית של הניסוי היא שנוצר לראשונה כלי רב עוצמה שמקשר בין זמן לתשומת-לב", הסביר ראש צוות המחקר. דיווח עליו מופיע בגיליון האחרון של כתב העת המדעי Brain and Cognition. עורכי המחקר פסקו עי יש שני סוגים שונים של הערכות-זמן: ההערכה פרוספקטיבית, כלומר קדימית – ופירושה שהמעריך יודע מראש שהוא ישאל לגבי הערכת הזמן הנדרשת ממנו להשלמת המטלה. ויש הערכה רטרוספקטיבית – שבה המעריך יתבקש לספק הערכת זמן לאחר שהמטלה תושלם. ויש בין שני הסוגים הבדלים גדולים.
"בחברה המערבית, הסבירו החוקרים, אנחנו כולנו טובים בהערכת זמן רטרוספקטיבית. יש לנו שעון ואנחנו עוקבים אחר הזמן לעתים קרובות. פשוט עלינו לעשות זאת על מנת לנהל את החיים, את העבודה שלנו על בסיס יומי. מה שהתברר במחקר הוא שגם אם צריך מראש לספק הערכת זמן לגבי מטלה כלשהי – ככל שיותר תשומת לב ניתנת לביצוע, כך הזמן חולף מהיר יותר. ממש עף", אמר ד"ר צ'סטון. כמה חברות בתעשייה האמריקנית החלו לגלות עניין בתוצאות המחקר ובהשלכותיו המעשיות.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
