 |
/images/archive/gallery/105/159.jpg רועי שרון
רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| רועי שרון לא מצליח להתאפק - בזק עצבנה גם אותו |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
רועי שרון
13/9/2004 16:05 |
|
|
|
|
|
|
|
איזה מגניב היה בשנות ה-70. בכל בניין היתה בערך משפחה אחת שהיו לה קשרים בבזק או איזה קצין בכיר במודיעין שזיכה אותה בקו טלפון, וכל השכונה עמדה בתור לקבל שיחה מהסבתא בחו"ל. אנשים הזמינו קו טלפון דרך הדואר ואחרי חצי שנה קיבלו תשובה בחזרה (בדואר) שהבקשה בטיפול.
והנה, השבוע, באבחת מעבר דירה, חזרתי 25 שנה אחורה. לא, לא חזרתי לראות ריץ'-רץ' וגם לא לשחק באטארי. פשוט נזקקתי לשירותיה של בזק.
אותה חברה שמשקיעה תקציב של מועצה מקומית בפרסומות בטלוויזיה, עושה קולות של 2004 אבל תקועה בתודעת שירות של תשדירי-שירות.
לא ביקשתי הרבה. בסך הכל פינטזתי להעביר קו טלפון עם אינטרנט מאזור חיוג 02 ל-08. מסתבר שמדובר בבקשה מוגזמת. כבר כמעט התפתיתי לעבור לחברה המתחרה אבל אז נזכרתי שאין חברה מתחרה.
אחרי שבועיים כבר כמעט חלמתי איך תמו יסורי. הטכנאי המצטיין של בזק חיבר אותי לקו טלפון. תענוג. זחוח ומרוצה מהחיים לחצתי 199 ובישרתי למרכזנית שחוברתי יחדיו לרשת הטלפון הארצית והנה היא מוזמנת להעתיק (זה המינוח המדוייק) את קו האינטרנט למספר החדש. "לא" היא אמרה לי, "כבר אמרתי לך שזה לוקח 24 שעות".
אם צריך לחכות אחכה, אמרתי לה. 24 שעות זה קטן עלי.
חלפו ה-24 ובאורח נס עדיין לא יכולתי לגלוש. "מעכשיו, עוד 24 שעות מקסימום אתה מחובר", הבטיחה לי המרכזנית האדיבה והוסיפה את להיט שירות הלקוחות "אתה צודק". קצת התקשיתי להבין למה זה לוקח 48 שעות, אבל אולי זה בגלל שתמיד היו לי קשיים בהבנה.
אחרי חמש פעמים של 24 שעות פקעה סבלנותי וביקשתי את הפיקוח. "פיקוח שלום מדברת יסמין". יש מצב שאת מחברת אותי עכשיו? שאלתי בנימוס. "יש בעיות. אני יודעת שהבטיחו לך, אבל יש עומס. אני מבטיחה לך שעד מחר בבוקר אתה מחובר. תן לי את הסלולרי שלך ועד שמונה וחצי בבוקר אני מודיעה לך שאתה מחובר".
לא טלפון מיסמין וגם לא מאף אחד. זועם וחסר סבלנות התקשרתי שנית ל-199. "יש עומס" חזרה המרכזנית, שכבר נשמעה לי הרבה פחות נחמדה, על המנטרה הידועה. אבל אותי לא מעניין העומס שלכם. הבטחתם, מה כל כך קשה לקיים? שאלתי. העבירה אותי לפיקוח-שלום-מדברת-סיגל. נו, סיגל, יש מצב שאת מחברת אותי? "אולי מחר. אתה צודק. נעשה מאמץ. אולי אפילו היום. בשעה 15:00 תגיע לפה יסמין שדיברה איתך אתמול. היא תטפל בפנייה שלך".
השעה כבר 15:30 ואני מדמיין את סיגל או יסמין מבטיחות הבטחות שווא ללקוח אחר שעוד מאמין שבזק עושה הכל כדי שיהיה מרוצה (אחרי המתנה של שלוש שעות ברוטו על הקו של בזק כל אחד ידקלם את הסיסמה הנבובה הזו).
הטור הבכייני הזה כבר היה לקראת סיום עם אפילוג מחתרתי שיגרום גם לאמנון דיק גירוד בגב אבל בדיוק הסלולרי מצלצל. "רועי? שלום מדברת יסמין. מצטערת שלא התקשרתי בשמונה בבוקר כמו שהבטחתי, אבל בדיוק עכשיו חיברו אותך לאינטרנט".
אז בסוף הם עשו את זה. יסמין וסיגל החביבות והאדיבות הצליחו לחבר אותי לעולם. לקח להם שבוע יותר מדי אבל מה זה שבוע בשביל מונופול בסדר גודל כזה. אולי בפעם הבאה שאעבור דירה זה יהיה יותר קל, בינתיים אני לא רוצה לשמוע מבזק. עד שניפגש.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
