 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם, מציאות מדומה בשירות הנהג, מפרקים משוכללים ותאי דלק חדשניים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
7/10/2004 15:57 |
|
|
|
|
|
|
|
אב טיפוס למערכת חדישה בטכנולוגיית המציאות המדומה (VR), שתאמן נהגים להתמודד עם מצבי סיכון על הכביש, מפותח עתה בישראל – על-ידי צוות של בית-הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים.
בצוות, מומחים מהמחלקה למדעי המחשב, מהנדסי אינטגרצייה של מערכות מיחשוב, חוקרים בתחום הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת גורמי אנושי ופסיכולוג תעשייתי. ראש הצוות הוא ד"ר יהודה בדיחי שהתמחה בסימולטורים לשימושים שונים, צבאיים ואזרחיים. הרעיון העומד בלב המערכת הוא, שסביבה פיזית סינתטית, מבוססת מחשב כמו מציאות מדומה, או וירטואל ריאליטי, מקנה למשתמש בה אשליה בדבר היותו בסביבה אחרת מכפי שהוא נמצא בפועל.
המערכת נקשרת עם תכונות טכנולוגיות מתקדמות המשלבות בין היתר תמונת-עולם תלת-מימדית, תצוגת שמע סטריאופונית – שיש ביכולתן לשאוב את המתנסה בה, לתוך עולם של חוויות חדשות.
המערכת מנצלת את תהליך השקיעה של האדם בחוויה, הטמעה חושית בסביבה המדומה, כך שהוא מגיב אליה כאילו היו גירויים קיימים במציאות. עוצמת הסימולטור הולכת וגוברת, ככל שאיכות המערכת גבוהה יותר מבחינת דימוי הראייה והשמיעה. כך היא יכולה להמחיש למשתתף את השפעות התנהגותו למתרחש סביבו, גם במצבים קיצוניים כמו תאונה חזיתית או החלקה על כביש רטוב.
אבל המערכת מקנה גם רמזים מוקדמים
למה שעלול להתרחש, ומקטינה את זמן התגובה הנדרש. בדרך זאת משתפר טיב ההחלטה שאליה מגיע הנהג. באימון המערכת מדגימה את ההבדל הדק שבין מה עלול לקרות לבין מה שקורה בפועל, כך שניתן גם להתאמן באמצעותה ולשפר את הנהיגה בכביש מפותל, בלילה גשום. כמו כן לומד הנהג כיצד להימנע מכניסה למצבים מסוכנים כמו אי שמירת מרחק ואיך יוצאים מסכנת החלקה על כביש רטוב.
אימונים שערכו חיילים באמצעות מערכת מציאות מדומה הוכיחו שבעקבות זאת הם מגיבים טוב יותר ומהר יותר למצבים בלתי צפויים או מסוכנים במציאות.
על-פי נתוני משטרת ישראל כרבע מהגורמים לתאונות דרכים בארץ הם אי מתן זכות קדימה, סטייה מנתיב התנועה, אי שמירת רווח בין רכבים ונהיגה במהירות מופרזת – כלומר: הגורם האנושי ותגובה איטית מדי של הנהגים להתרחשות פתאומית.
במחקר התברר כי זמן התגובה המהיר ביותר שיכול נהג הוא 500 אלפיות השנייה (רק באופן תיאורטי, מסתבר, זמן התגובה גם 200 אלפיות השניה). בפרק הזמן הקצרצר הזה נהג צריך לקלוט מיידע, לעבד אותו במוחו, לקבל החלטה בעקבות עיבוד המידע – ולתת מענה מוטורי להחלטתו.
מערכת המציאות המדומה אמורה לשפר את כל התהליך הזה ויתכן שבעתיד היא תוכנס כחלק חובה בתהליך ההכשרה של נהג או בעת הריענון שיידרש לעבור להארכת רשיונו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
לתרגל ב'כאילו' לפני הדבר האמיתי
|
|
|
 |
|
 |
|
המפרק העתידני
|
|
|
 |
|
|
|
חומר סיכה חדשני ומהפכני – ובניגוד לכל דומיו, הוא יבש ולא נוזלי - פותח בישראל כאחת ההמצאות הראשונות של הננו-טכנולוגיה וישמש כציפוי מוצק למניעת שחיקה וחיכוך במפרקים מלאכותיים המושתלים בבני אדם. בניגוד לחומרי הסיכה המקובלים, המבוססים על שמנים, החומר הזה, הבנוי מתרכובות אנאורגניות, הוא יבש ולא נוזלי. פיתחה אותו חברת ננו-מטרייאלס מפארק המדע ברחובות, על בסיס מחקרים של פרופ' רשף טנא מהמחלקה לחומרים ופני שטח, במכון ויצמן.
המפרקים המלאכותיים יצופו בחומר הסיכה החדיש, עשוי כדוריות זערוריות, בממדים של מיליונית המילימטר. וזה אמור להאריך משמעותית את חיי המפרקים, ימנע את הסבל של המנותחים הכרוך בניתוחים מחודשים כל פעם כשהמיפרק נשחק ואז חובה להחליפו. הציפוי עומד בתנאי עומס גדולים במיוחד, כך שהוא גם יתאים להשתלות באנשים צעירים שהם פעילים מאד. למשל מי שעוסק בספורט באופן אינטנסיבי.
בדיקת עומס שנערכה למפרק מלאכותי שצופה בחומר הסיכה החדיש, הראתה שהוא עמד בגל-הלם גדול פי חמישה לעומת חומרים אחרים. כמו כן הוברר שהשימוש בננו-כדוריות עדיף על שימוש בננו-צינוריות עשויות פחמן – שמהם עשויים כיום מרבית החומרים או ההתקנים הננוטכנולוגיים שמצויים בניסויים.
ד"ר מנחם גנוט, מנכ"ל ננומטרייאלס מסר כי יש כוונה להשתמש בחומר הסיכה הזה גם עבור לוויינים ורכבי-חלל. החומר עבר מבחני התאמה לישומי חלל במרכז הגרעיני (ממ"ג) בנחל שורק. לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב חומר הסיכה הננו-טכנולוגי הישראלי יימצא במיתקן שישוגר לחלל. כמו כן, יצרנית המכוניות פולקסווגן מעוניינת בחומר הסיכה החדיש גם למכוניותיה. חברת ננו-מטרייאלס מגייסת עתה 4 מיליון דולר להקמת מפעל חצי חרושתי ליצור החומר הזה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תאי דלק
|
|
|
|
|
|
|
מדענים מאוניברסיטת אלסקה בפיירבנקס וחברת טכנולוגיות תאי-דלק מקינגסטון, מחוז אונטריו בקנדה, הודיעו כי מערכת תאי דלק (fuel cell) חומצי- מוצק, שהתקינו, מייצרת 5 קילוואט חשמל. התאים ממירים גז טבעי לחשמל (זרם חילופין) ויעילותה הגבוהה הוכחה כשמדובר במערכת בקנה מידה קטן ליישומים מפוקדים בשלט-רחוק.
הן צריכת הדלק ואת יצור הפחמן הדו-חמצני, כמוצר לוואי – קטנים. החוקרים הסבירו כי אין להם עדיין תשובה לשאלה מהו אורך החיים של מערכת כזאת – עניין קריטי – אבל העובדה שהיא פועלת היטב כבר שנה נותנת תקווה.
עד כה המערכת פעלה במשך 8700 שעות וסיפקה 24 אלף קילוואט/שעה של חשמל, להפעלת מיתקנים של חברת הגז בפיירבנקס. יחד עם החום שיצרה (בממוצע 2 קילואט-שעה) הביא את שיעור הניצולת או היעילות ל-70 אחוז – שיעור גבוה מאד כשמשווים למערכת קיימות באותם ממדים כמו גנרטור דיזל שיעילותם רק 25 אחוז.
במהלך שנת הפעולה אירעה רק תקלה קטנה אחת – בתוכנה, אבל לאחר שהתגברו עליה המערכת פעלה ללא דופי. כבר עתה מצוי בפיתוח הדור הבא של המערכת. במימון הפרוייקט הנסיוני החלוצי משתתפות ענקי התעשייה והאלקטרוניקה סימנס ו-וסטינגהאוז והתקציב הועמד לרשות המדענים על ידי שלוחת משרד האנרגיה בממשל ארה"ב הממונה על אספקת אנרגיה חשמלית לאזור הארקטי.
|
|
|
|
|
|
|  | | תחליף לדלקים קונבציונלים | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
