 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם, מבחן נהיגה בסימלטור, חבישה מתקדמת, כלי עבודה מניאטורים ומשחקי מחשב |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
13/11/2004 16:35 |
|
|
|
|
|
|
|
לא רק טייסים נקראים כיום לבצע תרגול תקופתי במדמה-טיסה, סימולטור – ועל-פי הצעות שונות שמתגלגלות לאחרונה, יתכן שגם נהגים ותיקים ייקראו לאחר כמה שנים למבחן נהיגה מחודש, שייעשה גם הוא על סימולטור.
אבל בישראל, כמו בעוד מקומות בעולם, התברר שיש צורך לתרגל בתרגול תקופתי, גם מנתחי-לב, קרדיולוגים ומעל לכל אלו שמבצעים צנתורי-לב.
בשבוע שעבר התנסה לראשונה במרכז רפואי בארץ צוות מצנתרים ממכון הלב של מרכז רבין/בילינסון בשימוש בסימולטור חדשני, שפעל במתכונת של טכנולוגיית המציאות המדומה. התרגול נעשה על "בובה" – הגם שלא הייתה לה צורה של גוף אדם. כל האימון התנהל באמצעות מחשב.
הסימולטור דימה אחד-לאחד את גוף האדם וכלל עזרים זהים לציוד הרפואי האמיתי שבו משתמשים במהלך צנתור-לב – הצנתרים, או הקטטרים, בלון, תיל-מוליך וצנתרי-ניווט בתוך העורקים. התרגול דימה מצבים שמתרחשים במהלך הצנתור האמיתי, בדרגות קושי שונות.
המהלך כולו
שודר לשני מסכי טלוויזיה – וכך נבחנה עבודת הקרדיולוג, נלמדו קשייו והבעיות שבהן נתקל. בתום התרגול, ממש כמו אצל טייסים, קיבל המצנתר דו"ח מפורט לפעולותיו וסומן מה שטעון שיפור עבור התרגול הבא.
הרעיון הטכנולוגי הזה הובא לישראל בידי פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מכון הצנתורים במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין. גם מצנתרים בכירים ומנוסים ביותר, כאלה שמבצעים מדי שנה מאות צנתורים מסך 4000 שנעשים במרכז הרפואי הזה - נקראו לתרגל ויש כוונה ברורה שלפחות פעם בחצי שנה הם ישובו ויתאמנו כך.
התרגול חשוב גם לצורך אימון של כל הצוות הסובב את הצנתר במהלך פעולתו, על מנת שהעבודה תזרום באופן מלא גם כשיש קשיים, שיש צורך להבינם. מדובר באימון שבו כל תנועת-יד זעירה היא חשובה.
מדמה הצנתור הושאל לצורך התרגול הראשון מסוגו בישראל, על-ידי חברת לבנט, נציגת יצרנית המכשור הרפואי העולמית גיידאנט. המערכת הופעלה שלושה ימים ברציפות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
איחוזי פצעים
|
|
|
 |
|
|
|
פטנט ישראלי: חבישה ביולוגית לזירוז איחוי פצעים. היא מבוססת על חומר ביולוגי חדשני, מתרכובות של קולגן – החומר הסיבי שמצוי בעצם ובסחוס – והפפטידים שהם תרכובות כימיות ייחודיות, חלבונים קטנים (או מולקולות חלבוניות קצרות). חברת האפטו-ביוטק עומדת מאחורי הפיתוח הזה והיא נכנסה עתה לשלב של יצור ראשוני, יחד עם החברה האמריקנית אורטק.
חברת הביוטכנולוגיה האפטו, שמתמקדת בטכנולוגיות חדישות לשיקום וחידוש רקמות פגועות ופצועות - הוקמה בידי הדסית, חברת בת של המרכז הרפואי-אוניברסיטאי הדסה בירושלים, העוסקת במסחור ההמצאות, התגליות והפיתוחים שמושגים במעבדות האוניברסיטה.
מלבד השימושים הרפואיים הרבים שיש לחבישה הזאת, סבורים המפתחים ד"ר רפאל גורודצקי וד"ר ג'ררד מרקס, כי יהיה לה ביקוש בתעשיית הקוסמטיקה, רפואת השיניים והאורתופדיה. יתכן שהפפטידים ישמשו גם להחדרת תרופות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כלי עבודה בלתי נראים
|
|
|
|
|
|
|
מדענים בארה"ב פיתחו כלי-עבודה זעירים, בלתי נראים לעין אדם, כדי שישמשו לגילוף וחריטה בתוך זכוכית, אבני-חן כמו ברקת, ספיר או חומרים קראמיים אחרים העשויים מתרכובת של סידן ופלואור (קלציום-פלואוריט). עד היום היה קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לבצע גילוף מדויק בזכוכית וחומרים שבירים דומים כאשר נדרש חיתוך בקנה-מידה של מיקרונים. כל ניסיון לבצע חיתוכים וגילוף הסתיימו בשבירה או ביצירת סדקים.
כיום יש דרישה גדולה למוצרים שונים מחומרים שבירים שבהם ייחרטו או יגולפו תעלות זעירות להובלת נוזלים ברמות מיקרוסקופיות. בעיקר במערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות.
כלי-העבודה למכונות שיבצעו את החריטות – סוגים שונים של מקדחים – עשויים מיהלום רב-גבישי על גבי קרובורונדים, שהם גופים גבישיים קשיחים, המשמשים להכנת אבני ליטוש וזמינים כמוצרים מסחריים. המקדח שעשוי מחומר זה, דיווחה אוניברסיטת פנסילבניה, מחובר למכונה חשמלית שמשיגה מהירות סיבוב גדולה מאד בתהליך החריטה, החיתוך והגילוף על גבי הזכוכית או אבני החן.
מעניינת גם העובדה שהמקדחים הזעירים עצמם מאוד שבירים. לחץ כמו זה שיוצר מהדק נייר – עשוי לפגוע בהם. לכן קידוח בזכוכית בקוטר של חצי מילימטר, מבלי לגרום סדקים, עשוי להימשך שעה. הגם שהדבר נראה איטי מדי – הוא מהיר פי כמה מכל תהליך קיים אחר המבוסס למשל על פוטוליתוגרפיה – השיטה שמופעלת בתעשייה ליצור שבבי ם למעבדי המחשבים, או פרוסות הסיליקון – כמו אלו שמיוצרות באינטל קרית-גת. אבל בטכניקה זאת פני השטח וצורתו נבנים שכבה על גבי שכבה ולא על-ידי גילוף של גוש חומר.
מה שברור שמכונות קידוח חדישות אלו יכנסו לשימוש בתעשיות האופטיקה, לניתוח (אנליזה) של דנ"א ולביו-מחשבים, או מעבדים עתידיים המבוססים על מולקולות ביולוגיות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
דוקטורט במשחקי מחשב
|
|
|
|
|
|
|
משחקי מחשב לאקדמיה
|
|
|
|
|
|
|
יתכן שבקריאה ראשונה, זה ייראה מוזר: משחקי מחשב ו-וידיאו יהיו תחום-לימוד ומחקר ברמה אקדמית-מדעית והתוצאות שיושגו במחקרים הללו ישמשו את תעשיית המחשבים ותחומים-נילווים נוספים.
באוניברסיטה הדנית לטכנולוגיית-המידע , המתוקצבת כולה בידי ממשלת דנמרק , הוקם עתה מרכז ראשון בעולם לחקר משחקי מחשב ו-וידיאו. מוזר מאד לראות שם בעלי תואר שלישי, ד"ר, יושבים מול צגים, סוללות של טלוויזיות, מערכות קול משוכללות, סראונדים, קונסולות-משחקים - וכולם שקועים במשחקיהם. המשחק הפופולרי ביותר, לצרכי מחקר, הוא "סופר-מונקי בול" משחק מלים למונח סופרבול בפוטבול האמריקני.. הוא נבחר משום שהוא מחייב שליטה גבוהה בתיאום של עין-יד.
אבל המשחק שלהם איננו אלא לצרכי מחקר. המטרה הראשונה: תוצאות המחקרים שיבוצעו, ישמשו לפיתוח משחקי וידיאו משופרים, לשימושים עתידיים.
מה שברור ליוזמים הוא שמשחקי מחשב יכנסו לשימוש גם בתחומים כמו ספרות וחקר הלשונות, למחקרי כלכלה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, פילוסופיה. אחת האוניברסיטאות בספרד מעוניינת לרתום משחקי מחשב למחקרים בתחום האתיקה, וכמובן לשיפור תהליכי למידה וחינוך.
כבר עתה מבינים רבים כי משחק מחשב כמו The Sims, סוג של סימולטור אנושי, שמאפשר למי שמשחק בו ליצור אדם וללוות את מעשיו בחיים וירטואליים החל מהלידה ועד המוות – הכל על מסך מחשב – יכול להיות כלי מחקרי בעל שימושים רבים נוספים. "משחקי מחשב הם עולם רחב ומעל לכל הרבה יותר עמוק, גם לשימושי מדע ומחקר, מכפי שהעריכו עד כה", טוענים במרכז הדני.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
