כלכלה NRG - לא מספיק חכם

ראשי > כלכלה > היי טק > כתבה

לא מספיק חכם

כשהמציאו את ICQ, פעלו בני משפחת ורדי בשוק בתול לחלוטין, שלא לדבר על כך שהשירות ניתן בחינם לכל משתמש. סופרנה סיסטמס שלהם מפתחת זה שנתיים מערכת חומרה ותוכנה, שתתפקד על תקן מרכזיה ביתית ותשלוט בכל המכשירים האלקטרוניים בבית. למה עד היום קונספט 'הבית החכם' טרם הוכיח את עצמו בשוק?

דפדף בכלכלה

דרור מרמור ודרור גלוברמן
30/11/2004 18:14

אם יש משהו שבני משפחת ורדי יודעים לעשות, זה להציע חידושים חכמים ויעילים מספיק, ששווה יהיה להתאמץ וללמוד להפעיל אותם. בשבוע שעבר חשפו בני משפחת ורדי - האב יוסי והבנים עודד ואריק - את ההימור הבא שלהם: הרבה יותר גדול, נוגע, נועז ומסוכן. זה כבר לא יישום תקשורת ראשוני כמו ICQ, שפתח שוק טרי שאיש לא פעל בו, והמוצר ניתן בחינם למשתמשיו.

הפעם הם רוצים לשנות את הצורה שבה אתם מתנהלים בשטח הפרטי שלכם, בבית, ולהציע לכם דרך הרבה יותר

נוחה - ועם הרבה יותר סטייל, יש להודות - להפעיל את המכשירים שבו. החברה שהקימו עודד ואריק בסיוע יוסי האב, סופרנה סיסטמס, מפתחת בחשאיות בשנתיים האחרונות מערכת חומרה ותוכנה, שתתפקד על תקן מרכזיה ביתית ותשלוט בכל המכשירים האלקטרוניים בבית.

הפעם זה לא יהיה בחינם. אבל הנועזות אינה דווקא מול הלקוחות, אלא מול המתחרים. משפחת ורדי נכנסת לשוק שחברותענק כמו אינטל, פיליפס, מיקרוסופט ו סוני משקיעות המון כסף כדי לטרוף אותו.


ההימור הבא שלהם: הרבה יותר גדול, נוגע, נועז ומסוכן


	'סרבני גיוס'


	הישראלים רגילים'להחזיק מעצמם' חובבי טכנולוגיה, וליתר דיוק, כאלה שמוכרחים להראות את הסרט מבר-המצווה של הילד על מסך הסלולר, להתקין מסך פלזמה ברכב, או לקנות מחשב-על-כזה שיכול לפצח את הגנום האנושי עד ארוחת הצהריים. אבל אם יש תחום שבו הופכים כולנו לסרבני גיוס, זהו הכנסת הטכנולוגיה לקירות-היינו, התקנת'בית חכם'. על-פי בדיקה שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה, נע הביקוש לבתים חכמים בישראל סביב עשרות בודדות של בתים בשנה - כפרומיל ממספר יחידות הדיור הנבנות כאן. סך כל הבתים בישראל שניתן לכנותם'בתים חכמים' נאמד במאות בודדות. על הצורך אף אחד לא מתווכח - חיוני זה לא. אבל מתי בפעם האחרונה, נניח, היה לכם נורא דחוף לגלוש באינטרנט בסלולרי? גם בית חכם הוא בעיקר עניין של נוחות וסגנון חיים, ומיועד למי שרגילים להשקיע בסעיפי התקציב הללו סכומים נכבדים. המערכות ששולטות בבית החכם אינן עניין חדש כלל ועיקר, הן קיימות בשוק כבר עשרות שנים. הן פשוט מתקשות'לתפוס', ולא רק בישראל, אלא בעולם בכלל. אחד הדברים שאמורים לייחד את סופרנה סיסטמס הוא המחיר. מערכות ששולטות בבית החכם עולות כמה אלפי דולרים טובים, אבל עם תג מחיר שמתחיל ב-1,200 דולר , המערכת של סופרנה אמורה לשבור את אחד החסמים העיקריים, אם לא המרכזי, שמקשים על הפריצה של התחום. מגבלה נוספת שסופרנה מאיימת לחצות אותה בקלילות, היא ההשקעה וה' ניגו' ס' שבחיווט הקירות. טכנולוגיית התקשורת האלחוטית (Wi-Fi) מאפשרת לעשות את כל העבודה באופן הרבה יותר אלגנטי וזול. המערכת שמפתחת סופרנה היא, בעצם, מחשב לכל דבר, שכולל מעבד, זיכרון, כרטיס גרפי, מערכת הפעלה ועוד, ומופעלת באמצעות מסך הטלוויזיה ושלט-רחוק. יש לה תפקיד בידורי מרכזי, משום שהיא מסוגלת לנגן קובצי אודיו ווידיאו, שנמצאים במחשב שבחדר, על-גבי מערכת הסטריאו שבסלון. המחשב הזה אמור להתממשק לכל המכשירים האלקטרוניים בבית, ולהציע לנו אפילו שליטה בבית מרחוק. זה די נוח, במקרה שרציתם להגיע בלילה חורפי ישר לבית מחומם, ואפשר לדאוג שיהיו מים חמים בדוד, וגם בקנקן החשמלי - בשביל הקפה.


יש לה תפקיד בידורי מרכזי


	אווירה לפי הזמנה


	אז מהו, בעצם, אותו בית חכם? ב'מרכז הבנייה הישראלי' מגדירים בית חכם כבית שיש לו מערכת פיקוד ובקרה ממוחשבת, המאפשרת ביצוע פעולות שונות בנוחות מרבית. במרכז מציינים, כי פיתוח מערכות כאלה החל עוד בסוף שנות ה-80, בעיקר סביב שליטה ובקרה על מערכות התאורה, ובהדרגה קיבלה אותה מערכת גם אחריות על מערכות האבטחה, התריסים החשמליים, המיזוג, התחזוקה-ובעצם, כמעט על כל המכשור החשמלי בבית. אם בעבר היתה השליטה על אותה מערכת נעשית בקופסת בקרה, היום ניתן להפעיל אותה באמצעות המחשב או הטלפון הסלולרי. לטענת החברות המפתחות והמשווקות את מערכות הבית החכם, אלה הופכות את איכות החיים בבית למשהו שעד היום ניתן היה רק לדמיין. המערכות החדשות, מציעות, למשל, הגדרת תרחישים שונים לפעולה. כך - בלחיצת כפתור ניתן לקבל'אווירה של אורחים', שתכלול הדלקת אורות בחדר האורחים, שאיבת אבק זריזה, הפעלת המיזוג וכו'. תרחיש 'עזיבת הבית', למשל , יכלול את כיבוי כל המערכות, הפעלת מערכת האבטחה ופתיחת שער החניה. יתרה מכך, השעון המופעל היום במרבית המערכות הוא אסטרונומי, כזה היודע את זמני הזריחה והשקיעה של השמש, כך שהוא מכוון לבד את התריסים, את דוד המים החמים, את המיזוג ואפילו את התאורה וההשקיה בגינה, על-פי הזמנים המשתנים של השמש. אז אם זה נפלא כל-כך, למה בעצם מותקנת מערכת כזו בכל-כך מעט בתים? ראשית, היא מאוד יקרה. קובי לנגליב, מנכ"ל מרכז הבנייה, מציין כי מחיר מערכת בסיסית לדירת מגורים רגילה נע בין 5,000 ל-7,000 דולר , ללא התקנה. עבור דירה גדולה יותר עשוי מחיר המערכת להגיע ל-12 אלף דולר, ובבית פרטי המחיר מתחיל ב-15 אלף דולר. לדברי שרית סבן-שליט, סמנכ"ל השיווק של חברות דלק נדל"ן ודנקנר השקעות, "בעלות כזו, היזם מעדיף לתת הטבות בסיסיות וחשובות יותר ללקוחות, כמו מוצרי חשמל או שיפורים במפרט הטכני". רוב הלקוחות, שרכישת דירה כרוכה מבחינתם בהוצאות לא מבוטלות, לא ממהרים לקחת על עצמם הוצאה נוספת של אלפי דולרים. לבד מהעלות הגבוהה, טוענים בגיאוקרטוגרפיה שהציבור בישראל - גם זה המרכיב את האלפיון העליון, ושאליו למעשה פונה הבית החכם - "אינו כה מתוחכם כמו שהיצרנים חושבים".


המערכות החדשות, מציעות, למשל, הגדרת תרחישים שונים לפעולה


	מבט לעתיד


	לדברי רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, "הציבור עדיין אינו מוכן להתנסות במוצרים חדשניים שמציע הבית החכם, כמו דלתות שנפתחות מעצמן, מערכות חימום או קירור שנדלקות כאשר איש אינו בבית וכד'". לדבריה , לבד מהקושי המנטלי, רבים חוששים מעלויות החשמל הגבוהות שינבעו מהפעלת המערכת, או מתקלות שעלולות להתעורר. אם לא די בכך, הרי שמורכבות המערכת והקושי להגדיר את יעדיה ואת תפקידיה בבית הופכים גם את שיווקה למסובך, ותורמים להסבר לחדירה השולית כל-כך שלה לשוק. לדברי אייל חכם, מנהל המכירות של חברת אפריקה ישראל, "אנשים מבינים שזה נשמע שיווקי, אבל בתכל'ס יש פונקציות ספורות, אם בכלל, שבהן המערכת תועיל להם. אתה מקבל תפריטים שמנחים אותך מתי להפעיל את התנור או את התאורה והמיזוג בכל יום, כשברור שאפשר לקנות טיימר תמורת כמה עשרות שקלים שיעשה זאת". יובל הירש, מבעלי חברת הבנייה יובל-אלון, מספר כי מחקרי שוק שערכה החברה בנושא העלו, כי מרבית הקונים הפוטנציאלים מעדיפים מערכת חשמל רגילה, בתוספת של מספר מערכות נלוות פשוטות, כמו מצלמות במעגל סגור. בגיאוקרטוגרפיה מציינים עוד, כי לא מעט אנשים שקנו בשנים האחרונות מוצרים חכמים ויקרים, גילו שהם לא באמת משתמשים בהם מעבר לפונקציות הפשוטות ביותר. לדברי דגני, "אפילו במערכת של מיטה חשמלית או של אמבט עיסוי משוכלל - חלומם של רבים - מפסיקים פעמים רבות להשתמש, כך שגם מי שהתנסה במוצרי היי-טק חכמים מגלה שהוא לא בהכרח זקוק להם". בנוסף, מי שמגלה על-פי רוב פתיחות טכנולוגית זו האוכלוסיה הצעירה יחסית, אולם הבית החכם, מעצם טיבו, לא נועד לזוגות צעירים, כך שקשיי ההחדרה שלו מתחדדים פי כמה. ואם מביאים בחשבון שרבים מאותם בני אלפיון עליון שאליהם פונה המערכת מעסיקים אחראי תחזוקה במשרה מלאה - קהל היעד הפוטנציאלי מתכווץ עוד יותר. מעבר לכל זה, בגיאוקרטוגרפיה מזכירים כי שווקים טכנולוגיים מתפתחים מתאפיינים בכך שהיצע יוצר ביקוש. לאור זאת, הם מציינים, היעדר מאסה קריטית של ביקושים לא מניעה את ההיצע, ולא מאפשרת לשוק להתרומם. "הבית אולי חכם, אבל כוחות השוק חכמים יותר", קובעת דגני. לא מן הנמנע, שחוסר היכולת להניע את המגמה קשור לענף שבו מדובר. להבדיל ממוצרים בתחום המחשבים והתקשורת, הפועלים בסביבה המשדרת טכנולוגיה וקדמה, הבית החכם מנסה להיכנס לתחום כבד יותר, שאינו פתוח לשינויים. ענף הבנייה בארץ נשען זה עשרות שנים בעיקר על המשאב האנושי, והוא מתקשה לאמץ אפילו טכנולוגיות פשוטות יחסית של בנייה מודרנית, כך שקשה להאמין שיהיה לו קל להכניס שינויים מפליגים בתכנון, בטכנולוגיה ואפילו בשיווק הדירות. "בשורה התחתונה", אומר חכם, "התחושה היא שכל הגורמים המשווקים את הבית החכם בונים על כך שהישראלי רוצה להשוויץ. אלא שהיום אותו ישראלי מעדיף להשוויץ במסך טלוויזיה גדול ושטוח - שהוא גם מרשים יותר וגם זול יותר מבית חכם". חכם מעריך כי "כל עוד המערכות לא יהיו פשוטות יותר וזולות יותר, הבית החכם לא ייכנס באופן משמעותי לשוק בישראל". אולם למרות האדישות הכללית שמפגין השוק, במרכז הבנייה הישראלי ממליצים למי שמתחיל לבנות היום בית להכין, לכל הפחות, את התשתיות הנדרשות עבור הבית החכם. בהשקעה לא יקרה יחסית ניתן להבטיח השתלבות - ביום מן הימים - בטרנד שכנראה יגיע בסופו של דבר.