 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
על הטכנולוגיה בשנה הקרובה, פיתוחים ישראליים חדשים, האסון האקולוגי של הפיח ובית חכם חדש |
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון 21/1/2005 10:44 |
|
|
|
|
|
 |
 |
 |
 |
|
טכנולוגיות 2005
|
 |
|
 |
 |
 |
|
שוק "הצעצועים האלקטרוניים", הגדג'טס, יגדל בשנת 2005 בכ-11 אחוז, יותר מכשירים "ידברו זה עם זה" והצרכנים ירבו לרכוש אותם. גדג'טס נעשים יותר-ויותר עניין של אופנה, איבזור הנדרש לאורח החיים, סוג של ביטוי אישיות. מעל 57 אחוז מצרכני הגדג'טס האלקטרוניים הם כבר נשים. צפויה עלייה בנגני מוסיקה דיגיטליים, במקלטי וידיאו אישיים, בטלויזיות ההיי-דפינישן. טכנולוגיה שמאפשרת לאנשים להקליט תוכניות טלוויזיה למקלטי הוידיאו האישיים שלהם ואחר-כך "לנגנן" על סוגים שונים של מכשירים נישאים וניידים, תהיה "הדבר החם הבא" – אלו התחזיות העדכניות ביותר של מומחי ההיי-טק השונים. התחזית הזאת משתלבת בתחזיות הבאות הקשורות לטכנולוגיה העולמית: ב-2005 הכלכלה העולמית תיגדל ב-4 אחוז ויחד עמה יחול גידול של 1 אחוז במספר פשיטות הרגל וב-1 מיליארד דולר, בהונאות בתחום הסחר האלקטרוני. זאת לאחר שבשנתיים הקודמות חלה דווקא ירידה בנתון זה, אולי עקב ההאטה הכלכלית העולמית. פשיטות רגל רבות צפויות באירופה ויפן. בבריטניה מצפים ליותר מ-60 אלף פשיטות רגל בשנה הנוכחית לעומת 54 אלף ב-2004 שוק המחשבים האישיים למיגזר הביתי יגדל בעשרה אחוז – ובסך הכל יימכרו ב- 2005 למעלה מ-195 מיליון יחידות מחשבים אישיים בעולם. היקף המכירות יסתכם ב- 201 מיליארד דולר. על פי תחזית של חברת המחקר IDC, כ-60 אחוז מבעלי המחשבים הללו לא ישדרגו אותם השנה. על-פי עלון המידע "ריד-איט-נאו" של אלי לנדאו, צופה חברת המחקר פורסטר להתגברות השימוש בטלפוני אינטרנט. בין הטכנולוגיות החדשניות – שהן חלק מהטרנדים האופנתיים – נראה בקרוב שני מוצרים מעניינים במיוחד: מעיל משולב בטכנולוגיית התקשורת בלו-טות' (שן כחולה) – לשידורי רדיו בטווחים קצרים. בשרוול המעיל, במיוחד עבור גולש הסקי, יהיה חבוי טלפון סלולרי, רמקולים סטראיופוניים ימצאו בברדס, מיקרופון יושתל סמוך לצווארון. תהיה גם קסדה ואפילו כובע צמר עם טלפונים סלולריים, אבל אפשר יהיה גם להעביר אליה מוסיקה באזניות סטריאו. הפיתוח הוא במשולב של מוטורולה עם חברת ברטון סנובורדס.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ווידאו דיגיטלי נייד. כבר כאן
|
|
 |
 |
 |
 |
|
תוכנה לאימון שחקני ברידג'
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מדענים ומהנדסי היי-טק ישראלים מעורבים בשני פיתוחים בינלאומיים חדשים: סורק סי.טי (טומגרף ממוחשב) ראשון בעולם מבוסס 64 ערוצים של פיליפס – שנחשף בימים אלה ובפיתוחו שקדו במרכז הפיתוח של ענק האלקטרוניקה בחיפה. המכשיר יבצע איבחון מהיר יותר באמצעות 64 ערוצי הסריקה. הוא מתאים בעיקר ליחידות טראומה בבתי חולים, בהן צריכים רופאים לקבל תמונה מדוייקת על המצב הכולל של חולה בתוך שניות, כאשר נדרש מאמץ תלוי-זמן על מנת לייצבו. הפיתוח השני הוא תוכנה שאפשר לכנותה "מכון כושר למוח" – והיא מיועדת לאמן את שחקני הברידג', במטרה לשפר את מהירות החשיבה ואת היכולות הקוגניטיביות שלהם. את התוכנה פיתחה חברת קוגניפיט הישראלית של פרופ' שלמה ברזניץ, מנהל המרכז לחקר לחץ פסיכולוגי באוניברסיטת חיפה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
תמונת ארכיון
|
|
 |
 |
 |
 |
|
פיח – המזהם הגדול
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הפיח שמקורו בעיקר ממנועי דיזל, הוא הגורם להתחממות כדור הארץ – וכפועל יוצא לכל האירועים הקיצוניים, העוצמתיים במזג האוויר שהתרחשו בתקופה האחרונה. כך טוענים מדעני סוכנות החלל של ארה"ב. כרבע מזיהום האויר הגורם להתחממות הגלובלית ולשינויי מזג האויר, נובעים מהפיח. התוצאה: ירידה ביכולות השלג והקרח בעולם לבצע את החזר-אור השמש. הפיח תורם לתהליך הכלל עולמי של התמוססות השלגים, נאמר בדו"ח מיוחד שהכינו ג'יימס הנסן ולריסה נזרנקו עבור האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים. "הפיח הוא השחקן הרע בתהליך התחממות כדור הארץ והוא מצוי בכל מקום", הם ציינו. פיח, מתברר מהמחקר, הוא בעל יכולת והשפעה הגבוהה פי שניים מפחמן דו-חמצני. הוא זה שגורם לשינויים בטמפרטורות פני שכבת האוויר באזור הארקטי, כלומר אזורי הקוטב בחצי הכדור הצפוני. המקור הגדול ביותר של פיח הם המדינות המפותחות שמרבות להשתמש במנועי דיזל. בזרמי האוויר במרומי האלפים נתגלו רמות גבוהות של פיח שלא היה שם מעולם – לערך ביחס של 100 ל-1 מיליארד חלקיקים של האוויר. התוצאה: כושר הספיגה של מעטה השלג לאור השמש ירד מ-98 אחוז ל-80 אחוז עקב הפיח. באביב ובקיץ השלג מתמוסס ובמקביל יש עלייה ברמות הפיח שמכסה את פני השטח. כך שהשלג נראה יותר שחור. החוקרים מזהירים שמגמה זאת תתגלה גם בהרי ההימלאייה – ואז הודו, למשל, תוכה בזרמים של אויר חם ולח מאד, הביל, בצבע חום. כל אלה רק מגבירים את אפקט החממה – הגורם המאיים ביותר על איכות הסביבה ועל החיים על כדור הארץ, מזהירים המדענים. ככל שעולה ריכוז הפחמן הדו-חמצני והפיח באטמוספירה, היא תלכוד יותר חום מהשמש – וכדור הארץ ילך ויתחמם יותר. עוד טוענים החוקרים כי חלקיקי הפיח סופחים אליהם חומרים אורגניים רעילים – וכאן כבר מדובר בסכנה לבריאות בני האדם. פיח וחומרים דומים חודרים במהירות דרך העור ובעיקר ירגישו זאת מדינות שבהן שורר מזג אויר הביל, חם ולח כמו בדרום-מזרח אסיה, ובמיוחד בסין והודו מרובות האוכלוסייה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
תמונת ארכיון
|
|
 |
 |
 |
 |
|
קירות חכמים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
תארו לעצמכם "בית חכם" שבו קירות פנימיים שאחראים לשינויים באור, בחום ובקור ובכל הנוגע לאיכות הסביבה בחדרים. מצלמות דיגיטליות רגישות יפעלו גם בחשכה ודיירי הבית לובשים בגדים עשויים מבד שממיר את אור השמש לאנרגיה וכך מפעילים מכשירים שונים. זה כבר אינו דמיון: מדענים באוניברסיטת טורונטו מתקרבים למימוש הרעיונות הללו. הם פיתחו חומר בעל רגישות גבוהה לקרינת אינפרה-אדום שיידרש לאבזור הנ"ל. מדובר בעוד צעד קדימה במדע הננו-טכנולוגיה שבו פלסטיק כהה "יראה בחשכה", למשל. בדיווח על המחקר, שהופיע באתר החדשות המקוונות של כתב העת "נייצ'ר מטריאלס", מסרו פרופ' טד סרג'נט ממרכז המחקר של חברת נורטל נטוורקס והאוניברסיטה הקנדית, כי החומר שפותח "קוצר" – זה הביטוי שבחרו המדענים – את הקרניים הבלתי נראות באור השמש. במעבדתו פותחו חלקיקי חומר מגבישים מוליכים-למחצה, במימדים של 2, 3 ו-4 ננוטמטר (1 ננומטר = 1 מיליארדית המטר). הם היו כה קטנים עד שנותרו פזורים בכל חומר מסיס, כמו חלקיקים בצבע. אבל הגבישים הזערוריים, הננו-קריסטלים, "אומנו" ללכוד את האור באורכי גל קצרים. התוצאה: תרסיס של גלאי אינפרה-אדום. חומרים אלו, עד כה, פעלו רק בספקטרום האור הנראה לעין ואילו החידוש הקנדי כבר פועל באינפרה-אדום - טווח הנדרש בישומי הדמייה רבים, למשל במיכשור רפואי ובתקשורת מבוססת סיבים אופטיים. החומרים החדשים, מאפשרים לתכנן ולייצר תאים פוטו-וולטאיים, תאים סולאריים, גמישים כמו נייר. באמצעותם ניתן יהיה לרתום כמחצית מספקטרום אור השמש שאיננו מנוצל כיום. שילוב בין אור אינפרה-אדום לבין האור הנראה בתאים פוטו-וולטאיים, יהפכו את אור השמש לאנרגיה חשמלית, יגדיל את ההספק בכ-30 אחוז, פי חמישה מיכולת הניצול של תאים קיימים הבנויים למשל מפלסטיק איכותי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | בית חכם. תמונת ארכיון | |
|
|
|
|
|
|
|
|