כלכלה NRG - אמדוקס, מהפך?

ראשי > כלכלה > היי טק > כתבה

הראל קודש, מנהל חטיבת מוצרים באמדוקס
רובי קסטרו

אמדוקס, מהפך?

מה אומר לכם השם אמדוקס? סודיות, מידור, מסתורין ויש הטוענים גם עבדות מודרנית. אז זהו, שכבר לא. החברה שהתנהלה כמו בסיס של חיל המודיעין משנה פאזה ומייחצנת את עצמה לראשונה בתולדותיה. הראל קודש, מנהל חטיבת המוצרים, מסביר לדרור גלוברמן למה ענקית הבילינג בנויה פתאום לקשר, מה יקרה לוותיקים, ומה לגבי המעלית הפרטית של אבי נאור, המנכ"ל לשעבר

דפדף בכלכלה

דרור גלוברמן
25/1/2005 11:43

אחד הדברים המפתיעים במטבחון של אמדוקס הוא החלב. אמדוקס רוכשת חלב תנובה בשקיות, כמו פעם. לרשות העובדים עומדים גם קפה נמס, קפה שחור, סנדוויצ'ים רזים מ? חלה פשוטה וירקות. אין שם לא מכונת קפה חופשית, לא ג'בטות שמנמנות דחוסות כל טוב וגם לא מאפים ומיני תרגימה כמו בחברות היי-טק אחרות.

היחס החסכני הזה של אמדוקס לעובדיה בשנים האחרונות הפך אותה, בעיני רבים, למייצגת את שוק עבדי ההיי-טק בדור שאחרי הבועה. התואר "מחברותהדגל של ההיי-טק הישראלי" אמנם עדיין מוצמד לשמה בכל הזדמנות, אבל ההילה שנקשרה לעובדי אמדוקס התפוגגה כבר מזמן. העבודה קשה ומפרכת לאורך שעות ארוכות, אבל התנאים התקצרו.

ההטבות, האופציות ועדכוני השכר האוטומטיים נעלמו מזמן, יחד עם סבבי הפיטורים הענקיים בשנים האחרונות. אמדוקס אפפה את עצמה לאורך השנים בהילה נוספת - של מסתורין. מייסדיה, ששירתו בחיל המודיעין, עטפו את הטכנולוגיה שלה במעטה של חשאיות,

וכך גם את שיטות השיווק והתפעול. אנשי אמדוקס מיעטו מאוד להתראיין, ונראה היה שעצם המחשבה על מסירת נתונים לציבור ולתקשורת, מעבר למידע ההכרחי לבורסה, גורמת להם בחילה.

בחודשים האחרונים מנסה החברה לעבור שינוי מהפכני: באסטרטגיית הפעולה הטכנולוגית והעסקית שלה, בסוג העובדים שהיא מעסיקה, וגם ביחסה לחשיפה ולתקשורת. אחד המחוללים הגדולים של השינוי הוא הראל קודש, מנהל חטיבת המוצרים בחברה, שגויס לתפקיד לפני 16 חודשים. קודש, בעבר סגן-נשיא במטה מיקרוסופט ברדמונד, אינו שייך ל'קליקת המייסדים' של אמדוקס, ולא מרגיש מחויב למסורות השונות שהתפתחו בה.

להפך, הוא דוחה בבוז כמה מהן. הוא חושף כאן לראשונה את האסטרטגיה העסקית והטכנולוגית החדשה של אמדוקס, ואם מה שנחשף כאן יוגשם במלואו, בחודשים הקרובים תהפוך אמדוקס לחברה אחרת לגמרי. מצד שני, גם הוא מודע לחלוטין לקיומו של דנ"א בסיסי לחברה, שיהיה בעוכריו של כל שינוי.


	חטאים קולקטיביים


	בדרך לראיון עם קודש הובטח לנו שנוכל לדבר על הכל, למעט על'המעלית של אבי נאור' - מיתוס דמוני המיוחס למנכ"ל הקודם. גם אליה הגענו בסוף. האם ההיפתחות והחשיפה הן תוצאה של צורך שחשה אמדוקס, או תוצאה של מצוקה שלה? "סיפרו לי שיש יחסי אהבה-שנאה בין אמדוקס לתקשורת", אומר קודש. ולמה הסכימו לדבר דווקא עכשיו? ההחלטה הזו קשורה קשר הדוק ל-2 שינויים מהותיים שאמדוקס עוברת: מהתמקדות בפרויקטים להתמקדות במוצרים, ומהעסקת עובדים שחלק גדול מהם עברו קורס הכשרה קצר-למהנדסים מיומנים ומנוסים. בהמשך יסביר קודש מה החברה מתכוונת לעשות, למה לא עשתה זאת קודם, ואפילו יכה על כמה חטאים קולקטיביים - מפתיע למדי עבור חבר הנהלת אמדוקס. "השוק שלנו משתנה", הוא מסביר. "אופי הפעולה של החברה דחף אותה לכיוון פרויקטים, אבל אחת הסיבות שבגללן הגעתי לכאן היא, שאמדוקס הבינה כי התמקדות במתן שירותים גרידא היא לא מה שיוביל אותה להשגת מטרותיה. היום רוצה אמדוקס לצעוד למודל שכולל מכירת מוצרים". אמדוקס רוצה להיות צ'ק-פוינט? "לא, אנחנו נשלב. רק יבמ עשתה את זה באופן מעורר כבוד. חברות כמו מיקרוסופט ו אקסנצ'ר נכשלו וויתרו על השילוב. אנחנו מאמינים שהדרך להגיע לשיעורי גידול ולרווחיות טובה כוללת אספקת שירותים על בסיס מוצרים ייחודיים. לכן אנחנו רוצים לשנות את תמהיל העובדים בחברה ולגייס עובדים אחרים. לשם כך אנחנו צריכים עזרה מהתקשורת, כדי להעביר את הבשורה הזו לאנשים, שבפאזה הקודמת היו אומרים: 'מה יש לי לחפש באמדוקס? נלך לעבוד בסטארט-אפ'. סוג האנשים שנמצאים בחברה משקף עדיין את האסטרטגיה הקודמת, לא את החדשה. אבל אם תסתובב במסדרונות, תראה שינויים שלא ניתן להכחישם, בדרך שבה החברה פועלת מול הלקוחות ומטפלת בפיתוחים טכנולוגיים. "אני רוצה לספר על תחום פיתוח המוצרים, שעליו אני אחראי, כדי שהעובדים הנוכחיים והפוטנציאליים יידעו מה קורה כאן, וכדי להוציא את אמדוקס מהפינה החשוכה שהיא נמצאת בה", מסביר קודש. אמדוקס גילתה, כי היא נאלצת עכשיו להילחם במפלצת תדמיתית שהיא עצמה יצרה, שמפחידה את העובדים שהיא חפצה בכישוריהם. האם אמדוקס במצוקה? "לא, להפך", קודש לא נבהל. "הדבר היחיד שיש לנו הוא מה שיש בגולגלות של האנשים, ואנחנו צריכים יותר מזה. מתחוללים אצלנו שינויים רבים, וקשה מאוד לספר עליהם מאחד לאחד".


"הדבר היחיד שיש לנו הוא מה שיש בגולגלות של האנשים" צילום: גרי אברמוביץ'


	המודל לא עונה לצרכים


	עיקר הטכנולוגיה של אמדוקס מתרכז בתחום הבילינג (חיוב וגבייה) לענף הטלקום, ובמילים פשוטות, במערכות שסופרות את דקות השיחה שלכם בטלפון ומחייבות אתכם בסוף החודש. שיטת העבודה של אמדוקס מתבססת על'גושי' טכנולוגיה מרכזיים שהיא פיתחה, כאשר היא שולחת לכל לקוח שלה צוות עובדים, שעובד באתר הלקוח ומתאים את הטכנולוגיה לצרכיו. בחודשים האחרונים גילתה אמדוקס שהמודל הזה כבר לא עובד טוב מספיק. ספקיות התקשורת העולמיות מתמזגות וגדלות, ומספקות צי אדיר של שירותי תקשורת: טלפון קווי וסלולרי, אינטרנט מהיר ואלחוטי, שירותי טלוויזיה רב-ערוצית ואינטראקטיבית בכבלים או בלווין, וידיאו לפי דרישה ועוד. המודל הישן כבר לא עונה על הצרכים האלה. איך מטפלים בכל-כך הרבה לקוחות שצורכים שירותים שונים ורבים? קודש: "ספקיות תקשורת גדולות, כמו נקסטל וספרינט, מפעילות 'כלכלת גודל' והופכות לספקיותענק, Mega-carriers. עד לפני כמה שנים היו ספקי הטלקום הגדולים ביותר בעלי 10 מיליון לקוחות. היום יש להם 60-40 מיליון לקוחות, והם ממשיכים לגדול. החברות רוצות לשלב שירותי וידיאו, נתונים וקול, והתוצאה היום היא שהחברות מפעילות אין-ספור מערכות חיוב שונות, שמתקשות'לדבר' זו עם זו". באמדוקס מספרים על חברת תקשורת אמריקנית גדולה, שמצאה את עצמה מנהלת 23 מערכות חיוב מקבילות עבור אותם לקוחות. לספקים יש מערכות נפרדות של טיפול בהזמנות, טיפול בתקלות, תזמון טכנאים ועוד, ולא עלה בדעתם לחבר את המערכות. והתוצאות בלתי-נמנעות: טעויות בחישוב, הפסד הכנסות ויחס מפוזר ללקוחות. "בגלל ריבוי השירותים, ובגלל העובדה שהלקוחות נרשמים לקבלת שירותים שונים בכל-מיני אמצעים, מזוהה הלקוח באותה חברה בצורות שונות. פתאום הוא מקבל 15 מכתבי'ברוך הבא', ונפתחים לו 3 חוזי התקשרות. הלקוח מזוהה כמספר לקוחות שונים, אי-אפשר לחבר את הנתונים ואף אחד לא מבין מה הוא רוצה. החברות צריכות לזהות כי לקוח שרוצה ממך גם שירות סלולרי וגם טלפון קווי הוא אותו לקוח עצמו, וכי יש יחסי גומלין: אם אתה לקוח סלולרי של חברת SBC, יכול להיות שהחברה תרצה להציע לך שירות וידיאו לפי דרישה (VOD) ב-2.5 דולרים ולא ב-3". בימים האלה משיקה אמדוקס את לב האסטרטגיה החדשה שלה: מערכת תוכנות בילינג('סוויטה'), שתיקרא Integrated Costumer Management( ICM, ניהול מרוכז של לקוח). הסוויטה הזו משלבת את הטכנולוגיות של 2 הרכישות האחרונות של אמדוקס, אקזקט וקלאריפיי, ואמורה לפתור לספקיות-ענק את כל כאבי-הראש בתחום ניהול הלקוחות. היא תדע איזה לקוח צורך אילו שירותים, ותחבר אותו למחלקות שירות הלקוחות והתמיכה הטכנית. היא תתבסס על הטכנולוגיות הקיימות של אמדוקס, שיעברו רענון ויוטמעו במוצרים השונים. המוצרים, כאמור,'ייארזו' בתוך הסוויטה. "זה קצת מיקרוסופטי", מודה קודש. במכירת מוצרים יש יתרון גדול על-פני הצעת שירותים: זו פעילות שנהנית משיעורי רווחיות דמיוניים של עשרות אחוזים מהמכירות. מכירת שירותים עתירי כוח-אדם, כפי שעשתה אמדוקס עד כה, נמוכה מהם בהרבה ברווחיותה. עד כה לא עסקה אמדוקס בפיתוח מוצרים כלל, והתמקדה בפתרונות נקודתיים ללקוחותיה, על בסיס 'פיסות טכנולוגיה' משותפות. "לפני 5 שנים התחלנו לראשונה לגבש מוצר מרכזי, אבל ללא ראייה כוללת", מספר קודש. "ברכישת קלאריפיי הבנו שאנחנו רוצים להיכנס לחלק הסמוך לבילינג, טיפול בלקוחות, אבל עוד לא היתה ראייה 'ארכיטקטונית' של המוצר. את זו פיתחנו רק בשנתיים האחרונות, תוך כדי רכישת אקזקט".


הבניין החדש של אמדוקס צילום: רובי קסטרו


	החברה שצמחה פה מתנהגת כמו מחנה צבאי


	וגם את זה עשיתם בחשאיות? "החברה שצמחה פה מתנהגת כמו מחנה צבאי:'למה אתה צריך לדעת?'". לא קשה לראות שצורת ההתבטאות של קודש והפתיחות שלו זרות מאוד לאמדוקס. נשאר בו יותר משמץ מהאופי המיקרוסופטי המוחצן. אך החשאיות באמדוקס, כידוע, היא עניין מרכזי, ואת קודש זה משעשע. "גם אני מכיר את הסיפורים על המסתוריות", הוא חולק. "דיברו על שיטות שיווק מסתוריות. ובכן, מנהל השיווק שלנו הוא אוסטרלי, שלא מכיר את השיטות המיוחדות. כשביקרתי במיקרוסופט ישראל ב-99', לקחו אותי לפגישה עם אמדוקס. אני יודע שאז הנהלת החברה היתה מורמת מעם, לא יצאה מהקומה התשיעית ולא אכלה בחדר אוכל. היום זה לא כך. לא אהבתי את זה שיש כאן חניה למנהלים, ואני באמת לא יודע איפה השלט-רחוק שלי, כך שלפעמים אין לי איפה לחנות. היו כאן הרבה מאוד סממני סטטוס: אנשים קיבלו מינויים לעיתונים יומיים והקצאת מקום בכונן הקשיח לפי הדרגה שלהם, ורק המנהל היה מקבל מחשב נייד. אבל זה'פאסה'. היום אנחנו נותנים את הציוד הכי טוב לאנשים שצריכים אותו. מי שיושבים בחדרים הכי קטנים מקבלים את המסכים הדקים והחדישים, כי כך יש למנהל יותר מקום, וכשהאף שלך ממש על המסך שפולט עליך חום, זה לא נעים - והקוד שאתה כותב יהיה מחורבן". מה כל-כך מסובך במערכות שלכם? למה לא פיתחו אותן 100 פעמים קודם? "דמיין לעצמך מערכת שמטפלת ב-300 מיליון אירועים ביום: שיחות, הודעות בתא הקולי וכו'. בחודש מדובר ב-9 מיליארד אירועים, וצריך לברר, לסדר, לארגן, לחשב ולשלוח חשבונות. ואם אתה מצלצל באמצע החודש לשאול מה קורה, אתה צריך שכל אחד מ-40 אלף אנשי שירות הלקוחות יידע לתת לך תמונת מצב עדכנית. "האפשרות לגשת לכמות נתונים בלתי-ניתנת לתפישה, לגשת אליהם בתוך עשרות מילי-שניות, ולחבר מערכות של חברות שונות שלא עבדו זו עם זו - היא פרק חדש בתעשיה. והעסק עוד הולך ומסתבך, כי צריך לדעת להתחשבן מול כל החברות שאתה עובר דרכן. אם אתה מוריד ממישהו צלצול לסלולר שלך, צריך לדעת להתחשבן עם מי שסיפק אותו. מה שנדרש הוא, בעצם, שינוי טכנולוגי מוחלט". אמדוקס מאמינה שתוכל להציע סוויטה של מערכות, שעלותן המשולבת תהיה נמוכה יותר, ואשר יאפשרו לספקיות הטלקום לטפל טוב יותר בלקוחותיהן ואף להציע מודלים זולים יותר של התקשרות. אם תהיתם מה בעצם עושה קודש, שהיה אחראי במיקרוסופט על פיתוח מערכת 'חלונותCE' למחשבי כףיד, בחברה כמו אמדוקס - עכשיו הגיע שלב התשובה. אמדוקס לא רק רוצה להפוך את הטכנולוגיה שלה למוצרים, היא גם רוצה להפוך אותם לידידותיים יותר ונוחים לשימוש. "מיקרוסופט פיתחה מיומנות חזקה בהצגת מערכת מסובכת כמערכת ידידותית", הוא מספר. "אמדוקס לא הצליחה להימלט מזה, כך שאנחנו משקיעים עכשיו המון בשימושיות. אנחנו מפתחים ממשקי משתמש נוחים, ובודקים אותם על אנשים". המודל שאמדוקס מתכוונת לאמץ הוא אספקת מוצר ולצדו חבילה של התאמות ללקוח. לדברי קודש, מוצר אחד לא יכול להתאים לכל הלקוחות, לכן אי-אפשר לתפור חבילה מוכנה עד הסוף, ועדיין יש צורך רב בהתאמות ללקוח.


	אספקת תכנים


	ולמה לא יכולה לעשות זאת כל מתחרה של אמדוקס? "חברות רבות קוראות את המפה הזו, אבל לנו יש מה שלאחרות אין, לפיתוח מגוון המוצרים הזה. חשוב מאוד לדעת כמה להשקיע בבניית המוצר, כדי לא להיכנס להשקעות-יתר. החברה הכי גדולה בתחום היא SAP, שגם לה יש סוויטה, והיא אולי תעשה משהו. אבל עוד לא ראינו חברות שלא היו בשוק הטלקום נכנסות אליו". הפוקוס של החברה, שהושתת כמעט כולו על מתן שירותים, עומד עכשיו על 40:60, מעריך קודש, כאשר 40% מהפתרון נמצאים במוצר ו-60% נוספים בהתאמות ללקוח. עד כה השקיעה אמדוקס 200 מיליון דולר במוצרים, מתוכם 120 מיליון דולר במחקר ופיתוח. אחד הדברים שקודש גילה כשהגיע לאמדוקס הוא, שבאמדוקס לא באמת ידעו איך לפתח מוצר. לא היו שם שיטות עבודה מסודרות, וכל אחד עשה מה שנראה לו נכון. "אנשים לא הבינו איך הקוד של השכן שלהם כתוב. אני יודע לבנות מוצרים, ובשביל זה הביאו אותי לכאן. בשביל זה צריך להביא את האנשים הנכונים ולבנות את הארגון. אם מחר'מוישה' הולך למילואים, לא ייתכן שכל הארגון יחכה לו". אחד החידושים בעולם של אמדוקס, שרגילה לעסוק בטלפוניה, הוא פיתוח תוכנה שתעסוק בניהול של שידור ערוצי טלוויזיה בפרוטוקול אינטרנט (IPTV). שיטת שידור זו מסתמנת כאמצעי של ספקי טלפוניה ו-ADSL ( כמו בזק) להיכנס לשוק הטלוויזיה, ולהשיב מלחמה לספקי הכבלים שנכנסים לשוק הטלפוניה. למרות שזו נשמעת נישה צרה, טוען קודש ש-140 חברות עושות ניסויים כאלה בארצות-הברית - חלקן חברות ענקיות. וכאן מתחברת אמדוקס למטרה הבאה שלה: אספקת תכנים. מתברר שחברות, שפעם הסתפקו במתן שירותי תקשורת בלבד, נוטות היום לכיוון אספקת התכנים. בישראל מכירים זאת צרכני פלאפון, למשל, שמספקת מערכונים של אלי יצפאן ברשת הדור השלישי, או של אורנג', ששולחת עדכונים של חדשות ערוץ 10 וקטעים מתוך 'ארץ נהדרת'. זו דרך הפעולה חדשה, והן מחפשות טכנולוגיה שתעזור להן לנהל אותה. "ניהול התוכן הוא אחד התחומים שאנחנו צופים בו הצלחה רבה", אומר קודש. "אמדוקס כנראה לא תייצר קליפים של יצפאן, אבל תדאג לכך שבעל זכויות היוצרים לקליפים האלה יוכל לקבל תמלוגים בכל פעם שמישהו יצפה בהם. יש כאן אוסף של קשרים בין תעשיות, מגוון ערוצי שידור ותשלום. יש רשת של קשרים בין חברות, שהיו מספקות שירותים לחברות הכבלים, והיום כל התעשיה הזו של ספקי תוכן וגישה מתערבבת. אמדוקס רוצה לפתור את הבעיות באינטראקציה בין החברות הללו". ניהול תוכן, אם כן, הוא המשבצת הבאה שאמדוקס מתכוונת למלא בכוורת ה-ICM שלה, ואחריה צפויה לבוא מערכת תמיכה במערכות תפעוליות. האם זה ייעשה באמצעות רכישת חברות נוספות? "בהחלט ייתכן שנבצע רכישות. אני עוד לא יודע באיזו דרך נבחר", מבהיר קודש. העתיד על-פי אמדוקס יהיה מונוליתי ופשוט: אותה מערכת תספק לצרכן את האפשרויות השונות, בין אם הוא מגיע דרך המחשב האישי, הטלפון הסלולרי או הטלוויזיה. באותו אופן תהיה מחלקת שירות הלקוחות מסוגלת'לראות' את כל הפעולות שלו בכל אמצעי התקשורת.


ניהול תוכן הוא המשבצת הבאה של אמדוקס


	מיקרוסופט - הצלחה פנומנלית


	קודש רצה לראות את התחום שבו טיפל במיקרוסופט, מערכת ההפעלה חלונות CE על מחשבי כף-יד, מקבל תפקיד מרכזי, אך כשעזב את החברה, בשנת 2000, הפרויקט לווה בתחושה מסוימת של אכזבה מכך שזה לא קרה. "ב-99' שאלה אותי קארלי פיורינה, מנכ"לית היולטפאקרד(hp): ' כמה זמן, לדעתך, מאבד ביל גייטס בלילה במחשבה עלCE?'. אמרתי לה: 'לא הרבה', ואחרי שאמרתי זאת, הבנתי מה אמרתי. אבל עזבתי בלי טעם מר, כי הבנתי שלחברה יש דנ"א מסוים, אפילו אם אתה רוצה לעשות דברים אחרת. חשבתי שמערכת CE תכבוש את העולם בסערה, אבל בסופו של דבר המוצרים הגדולים של מיקרוסופט הם'חלונות' ו' אופיס'". עד היום רוחש קודש הערכה עמוקה למיקרוסופט ולאנשים שעובדים בה: "הם האנשים הכי חכמים בעולם". אז איך ההרגשה להיות בריון עסקי? קודש כמעט נעלב: "אלה אנשים טובים. כשהאשימו את החברה בעבירה על חוקי המונופול, משהו נשבר להם בלב. הם לא רואים את עצמם כחבורת פושעים, וההרשעה עשתה עוול רציני לחברה. עובדה שאנשים מעדיפים את התוכנה של מיקרוסופט. זו חברה שהיא הצלחה פנומנלית, וכיף לעבוד בה". מתוקף תפקידו הבכיר צבר קודש לא מעט 'שעות ביל גייטס'. " הוא אדם מבריק ולא מנקר עיניים. אני זוכר שהשתתפתי איתו בכנס כלשהו, ובמהלך ההפסקה הוא חיכה בסבלנות. פתאום נכנס מישהו עם שקית, וביל אמר: 'יופי, הגיע האוכל!'. ומה היה בפנים? בסך-הכל מנה של מקדונלד'ס". בשנת 2000 הצטרף קודש למיזם שכונה 'ווינג-קאסט' של יצרנית הרכב פורד, שמטרתו להציב מקלטי אינטרנט בתוך מכוניות. ב-2002, כשהמיתון נראה עמוק מתמיד, נטשה פורד את הרעיון. "כל אחד צריך לסגור פעם חברה כדי להבין מה זה", נזכר קודש. קודש הקים את חברת מוביליטק כמשקיע, ומיד הגיע לאמדוקס. "בהתחלה אמרתי לדב בהרב, המנכ"ל: 'אתם לא צריכים אותי, כי אתם בונים פרויקטים - ואני יודע לעשות מוצרים'. ואז הוא אמר לי: 'אנחנו משנים את החברה'. עברה שנה עד שהגעתי לפה. אמרתי לו:'קשה לשנות דנ"א של חברה", והוא ענה: 'Watch me'. הסתובבתי באמדוקס 3 חודשים נוספים ודיברתי עם אנשים, עד שנשאבתי פנימה. "יש קסם לא מבוטל בבניית מוצרים המיועדים ללקוחות. אני מכיר את זה עוד ממיקרוסופט, אבל כאן יש לדברים האלה קסם ועוצמה מסוג אחר". לבנות מערכות שמתפעלות מיליארדי אירועים בחודש? מחשבי כף-יד עדיין נשמעים קצת יותר מגניבים. "כאן, כשאתה פותר בעיה אחת, מאות מיליוני אנשים נהנים מזה. אולי זה לא מוחשי כמו למכור מכשיר, אבל אתה צריך להבין את הכוח של אמדוקס: אתה יושב בארצות-הברית ושומע על תוכנית חדשה של הרשת שלך, 'Friends and Family', שמאפשרת לך לדבר ללא תשלום עם משפחה וחברים קרובים. זה לא היה קורה אלמלא המערכת שלנו. מחשבי כף-יד הם כיתה ב'. עכשיו אני בכיתה ד', וזה אומר להבין איפה מסתובב הכסף".


מתוקף תפקידו הבכיר צבר קודש לא מעט 'שעות ביל גייטס' צילום: הארי המבורג KTR


	סביבה פחות היררכית


	עד כה 'גנב' קודש 10-5 עובדים ממיקרוסופט לטובת אמדוקס, "והיד נטויה", הוא אומר. "אנחנו מחפשים אנשים עם שליטה פנומנלית בפיתוח תוכנה. בעבר זה לא היה האלמנט החשוב. יש לנו אנשים טובים, אבל אין לנו זמן לשכנע כדורסלנים ללמוד כדורגל. אנחנו צריכים אנשים שמתמחים בדברים שאמדוקס לא עשתה, כמו מערכות תמיכה תפעולית, דברים שעושים בחברות כמו TTI ושיר נטוורקס. המערכות שלנו ממזגות עכשיו תחומים רבים, כך שסוג האנשים שאנחנו זקוקים להם נעשה מוגבל פחות. אנחנו מחפשים אנשים שמתאימים לסביבה שהיא פחות מונוליתית והיררכית ממה שאמדוקס היתה; אנשים שהם רוח חופשית, שאולי נמצאים בחברות סטארט-אפ או חברות דינמיות יותר. פעם אמרו באמדוקס שאם אתה לא יודע לכתוב תוכנה, ילמדו אותך. אבל מחיר הלימוד גבוה מדי. "תרבות העבודה לא תשתנה מבחינת'קריעת התחת', אבל התנאים ישופרו. יהיו בונוסים, אופציות וחופש. בעבר לא היינו מספרים לעובדים מה עושים, בבחינת 'תשתקו ותהיו מבסוטים'. אבל התפתחה בחברה התובנה, שאם אתה מחזיק אנשים מהשכבה העליונה בתעשיה, אתה לא יכול רק לצעוק עליהם ו'לתת להם בראש', אלא צריך להסביר להם מה אנחנו עושים. לאנשים יש היום אופציות ללכת אליהן". מה זה אומר על האנשים שאתם מעסיקים היום? "לא יהיו פה גלי פיטורים. החברה תתפתח ל-3 אוכלוסיות: מפתחי מוצרים, שיהיו אנשים מסוג עובדי חברות הסטארט-אפ; עובדים שימשיכו לעבוד מול לקוחות; וכאלה שיעבדו באאוטסורסינג". עם זאת, יש מקורות הטוענים שהחברה מעדיפה לנקוט שיטה של הפרשה איטית של עובדים שהיא לא זקוקה להם. מדברים על כך שעובד אמדוקס הממוצע רחוק היום מלהיות מרוצה מתנאי העבודה ומהאווירה באמדוקס. "אני חושב שיש איזה הפרש פאזה בין העיתונות לחברה, של שנה וחצי בערך. יש לנו את ניסוי המעבדה שקוראים לו'אקזקט'. שם קנינו אנשים שנסעו על קורקינטים במשרד. היית מצפה שהם לא ירצו לבוא לחברה שמעבידה את העובדים שלה. אבל הם באו, כי אמדוקס השתנתה. היום אנשי אקזקט מפוזרים בכל החברה, ואיש מהם לא מרגיש שהגיע לארץ-גזירה". בעבר הודיתם שפרויקטים חדשים יופנו להודו ולא לישראל. האם נכון שאמדוקס הפסיקה לגייס עובדים בישראל, ובמקומם מגייסת עובדים לסניף החדש בהודו? "כל הסיפור של הודו נופח מעבר לכל פרופורציה", מוחה קודש. "נגייס כמה שיותר אנשים בכל העולם: בהודו, בישראל, בקפריסין ובסן-חוזה. גייסנו עד כה 400 איש בהודו, ונגייס 400 נוספים עד סוף 2005. נכון שאנחנו רוצים להיות תחרותיים, אבל אנחנו נערכים לגידול גם בישראל, לא לפיטורים המוניים. אנחנו בוחנים היום את המנהלים באופן הרבה יותר מדוקדק מאשר את מפתחי הקודים. אתה לא רוצה מנהלים שלא עושים כלום". למרות שמרחוק נראה כאילו ההיי-טק בישראל עדיין על הפנים, למעשה הקרב על העובדים המיומנים מעולם לא שכך, ובשנה האחרונה אף גבר מאוד. אמדוקס נמצאת היום בעמדה מאוד לא נוחה לקראת הקרב הזה, והיא מצחצחת חרבות: "יש כמה דברים שאנחנו מציעים לעובדים פוטנציאליים", מכחכח קודש בגרונו. "יש מגוון רב של נושאים שאפשר לעסוק בהם בפיתוח, ואיש פיתוח יכול לגדול מהר ולנהל מאות עובדים; אפשר לעשות אצלנו מעבר רוחבי בין תחומים; המפתחים כאן דוחפים ממש את מעטפת הטכנולוגיה המוכרת; ולא בכל מקום ייתנו לך את הצעצועים הכי גדולים ויקרים, מבחינת כוח חישוב ושטח אחסון. לכן אמדוקס נתנה לי אישור להשקיע הרבה יותר זמן ממה שהשקענו בעבר בגיוס עובדים. כבר לא נתפוס אנשים ונלמד אותם לכתוב קוד במשך 3 שבועות, כי אז המוצרים לא יוצאים ברמה שאנחנו זקוקים לה. "האתגר שלנו הוא לשכנע את האנשים שהדברים השתנו. אז אני אומר לך, כחבר הנהלת אמדוקס, שמעכשיו אנחנו במצב, שבו אנחנו נלחמים על כל בחור טוב לנשק". השעה 23:30, ו-3 שעות של ראיון מפרך מגיעות לסיומן. אפילו המסדרונות באמדוקס כבר שוממים. בדרכנו למעליות אני נזכר פתאום ועוצר: "מה לגבי המעלית המיתולוגית, שהביאה את המנכ"ל לשעבר, אבי נאור, מהמרצדס השחורה בחניה היישר למשרדו? ". קודש פוער עיניים מסוקרנות: "איזו מעלית?".