 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| על בדיקות בטחוניות בגבולות, זיהוי רעידות אדמה ולראות טלוויזיה במשקפיים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
14/4/2005 20:37 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
הגבול "חכם" אבל לא יעיל
|
|
|
 |
|
|
|
לא מעט טכנולוגיות מתקדמות מופעלות כיום במעברי גבול בעולם – נושא שקיבל תאוצה רבה לאחר ה- 11 בספטמבר 2001 ומיתקפת הטירור על ארה"ב. כמה מהחידושים מופעלים עתה, על-פי הסכם בין שלוש מדינות – ארה"ב, קנדה ומכסיקו – במעברי הגבול שלהן. "גבול חכם" מכנים זאת.
התומכים בהפעלת המערכות קבעו שזה הפתרון המועדף לבעיות הכרוכות במעבר של אנשים ומטענים, תוך כדי צורך לבצע סריקות מדוקדקות לאיתור חשודים כגורמי טרור או אמצעי לחימה מוסתרים. תשומת לב גדולה במיוחד ניתנת לחששות מפני החדרת אמצעי-לחימה להשמדה המונית. כל המערכות אמורות לבצע את המטלות הביטחוניות הללו ביעילות גבוהה אבל מבלי לפגוע בזרם המטענים והאנשים שחוצים את הגבולות ממדינה למדינה בצפון אמריקה.
והנה, מחקר חדש, שנוהל בידי פרופ' ג'ייסון אקלסון, מהמחלקה ללימודי ממשל באוניברסיטת מדינת ניו-מכסיקו האמריקנית, שופך מקלחת קרה מאד על טכנולוגיות ה"גבול החכם" וקובע שעד כה הן בסך הכל "כשלון, עבור האנשים והמדינות שנועדו לקבל הגנה".
המחקר פורסם בכתב עת העוסק בחקר המדיניות ("רוויו אוף פוליסי ריסרץ'"). אקלסון ציין כי בחן את כל ההיבטים הקשורים בהפעלת מעברי הגבול, את ההוראות שנקבעו בעניין זה כמדיניות, את המערכות הטכנולוגיות שהוכנסו לשליטה ובקרה על המעברים. בסך הכל, המסקנה העולה מהממצאים היא מאד פסימית. "גבול חכם" פשוט איננו יעיל. המסקנה הזאת צריכה אפוא לעניין גם קובעי מדיניות בישראל – עם הפעלת הגדר ומעברי הגבול עם הרשות הפלשתינית והמדינות השכנות.
במעברי הגבול של ארה"ב עם קנדה ומכסיקו – "השותפות העיקריות של ארה"ב לסחר", כפי שמכנים זאת – עוברים מדי שנה 100 מיליון אנשים (בגבול עם קנדה) ו-300 מיליון בגבול עם מכסיקו. תצפיות ממושכות שנעשו במעברי הגבול הללו העלו כי השינויים שהוכנסו בהם בשלוש השנים האחרונות הולידו קשיים, פגעו בכלכלות של המדינות, שיבשו את האינטראקציה בין שכנים. במיוחד בולט הדבר באחד האזורים היותר עניים הסמוך לגבול של ארה"ב עם מכסיקו.
ברמת המיקרו-כלכלית, רואים כיצד במעברי הגבול יש האטה במעבר מטענים. התוצאה: האטה בקווי יצור הניזונים באופן שוטף מחומרי גלם המגיעים ליעדיהם (מפעלי תעשייה) דרך המעברים. קמעונאים החלו לדווח על כך שהם סובלים הפסדים. כמו באפקט הדומינו, יש לכך השפעה שלילית על הצרכנים.
במה שנוגע להפעלת המערכות הטכנולוגיות לשם מלחמה בטרור באמצעות סורקים, זיהוי ביומטרי וטכנולוגיית-מידע כלומר שימוש במחשבים ומאגרי נתונים – מתברר כי הפעלת המערכות לא עמדה בציפיות וההבטחות לפיהן לא תפגע הזרימה השוטפת של אנשים או מטענים שעוברים מצד לצד. "המערכות חסרות את החיוניות שהובטחה" התבטא עורך המחקר.
הוא הביא לדוגמא מערכת שהפעלתה לוותה בשעותו במסע נרחב של קידום מכירות. היא מיועדת לבצע סריקת מטענים. ב-1990 כשהודגמה לראשונה דחו אותה כל הרשויות הפדרליות כיוון שהיתה יקרה מדי להפעלה, לא רק לרכישה והתקנה והיא גם סבלה מבעית מהירות. אבל עתה היא במעברי הגבול – ואיש לא פוצה פה ומצפצף.
השורה התחתונה מהמחקר וניתוח הנתונים שהצטברו היא: מדיניות הפעלת "הגבול החכם" במעברי הגבול היבשתיים של ארה"ב היא מאד מוגבלת מבחינה טכנית ובסך הכל היא כשלון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
תמונת ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
איך לזהות רעידות אדמה?
|
|
|
|
|
|
|
רעידת האדמה רבת העוצמה שפקדה את סומטרה, אינדונזיה, בשבוע האחרון של מרץ, האיצה את השלמת הפיתוח של מערכת מתוחכמת, שצריכה להיות משוקעת במעמקי האוקיאנוס, ושתפקידה לספק אזהרה מוקדמת מפני רעידות-ענק שעלולות להיות הרסניות. המערכת פותחה במכון האוקיאנוגרפי וודס הול ואוניברסיטת דרום קליפורניה. היא אמורה לאתר גלי-הלם ססמיים קטנים, או מה שמכונה גם פור-שוק – זעזועים מקדימים שמבשרים את בואה של רעידת אדמה גדולה.
מפתחי המערכת סבורים כי בידם מכשיר יעיל להתראה של כמה שעות, לפני שמתרחשת רעידת-אדמה רבת עוצמה בקרקעית הים. בניגוד לרעידות האדמה יבשתיות שאינן מלוות ברעדים-מקדימים ולכן לא ניתן לחזותן בדרך זאת. רעידת אדמה שמוקדה במעמקי האוקיאנוס ושעלולה לחולל גל-גאות, צונמי, הרסני, מאופיינת בפור-שוק. ומסיבה זאת, הסבירו המדענים מקליפורניה, המערכת שלהם יעילה.
במחקר שליווה את הפיתוח מצא ג'פרי מקגווייר ממכון וודס-הול כי הלוחות הטקטוניים במזרח האוקיאנוס השקט מצויים בתנועת היפרדות בקצב של 10 ס"מ בשנה זה מזה. התנועה עלולה לחולל רעידת אדמה תת-ימית. מקגווייר וצוותו השתמשו בחיישנים של המינהל האוקיאני והאטמוספרי ומעבדת איכות הסביבה הימית שהצביעו במדוייק על הזמן והמיקום של אותם רעדים-מקדימים שבישרו את הופעת רעשי האדמה החזקים מאד שבאו כעבור זמן-מה. בניגוד לגישה הרווחת שרעידות אדמה מתרחשות בפתאומיות וללא אותות אזהרה ולכן לא ניתנות לחיזוי – במקרה הזה התברר שלא כך הדבר.
רעד-מקדים חושב לפחות ל-2.5 בסולם ריכטר – כאות שבעקבותיו התחוללה רעידה של לפחות 5.4 בסולם וכמובן גדולה יותר. החיישן סיפק אזהרה מקדימה של שעה, לרדיוס של 15 ק"מ ממרכז הרעש. בניסוי לבחינת יעילותה של מערכת האתראה המקדימה, שערך צוות המחקר, הושגה הצלחה בחיזוי שש מתשע רעידות אדמה עוצמתיות. במיוחד הוכרה היעילות כשמדובר ברעידה במרכז האוקיאנוס, הרחק מאזורים מיושבים.
מקגווייר סבור כי הצבת הדור הבא של מערכות ההתראה במעמקי הימים, אכן תשיג את יעדה. ניתוח חוזר של נתונים שהצטברו מרעידת האדמה המתועדת הגדולה ביותר – 9.5 בסולם ריכטר ב- 1960 בצ'ילה – העלה כי חיישן רגיש מסוגל היה לספק לגביה התראה מקדימה של 15 דקות לפני שהתפרצה ברוב עוצמתה. וכל זאת על בסיס אותם רעדים-מקדימים. רק ב- 2007 תחל הצבת החישנים החדישים שפיתח מקגווייר ו"שתילתם" באזור מזרח האוקיאנוס השקט.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
תוצאות רעידת אדמה
|
|
|
|
|
|
|
טלוויזיה במשקפיים
|
|
|
|
|
|
|
מחשבים לבישים כבר אינם חידוש מהפכני – הגם שיש לא מעט שיכלולים גם בהם. אבל משקפי-שמש שבהם יהיו צגים של טלוויזיה, והם יקושרו בתקשורת סלולרית למכשירי טלפון ניידים שימצאו בכיס המשתמש, זו הבשורה החדשה שמספקים מהנדסים ומדענים בסקוטלנד.
צוות הפיתוח של חברת מיקרו-אמיסיב דיספלייס (MED) ואוניברסיטת אדינבורו ובראשם ד"ר איאן אנדרווד, הציגו עתה את משקפי-השמש הדו-שימושיים: הם מסננים את קרינת העל-סגול ובו בעת מאפשרים למשתמש קליטת שידור טלוויזיה מלא, תוך כדי הליכה, או פעילות אחרת. גודל מסכי הטלויזיה שבכל משקף: כגודל בול דואר. הצג עצמו דק כמו פילם, אבל תודות לפטנט מיוחד, מי שמרכיב את המשקפיים יראה בעצם את השידור בהגדלה משמעותית.
המפתחים הבטיחו למשתמשים אפשרות לצפות בשידורי ספורט וגם של תוכניות בידור ומוסיקה. החדות תהיה כמו בטלוויזיה ביתית. שידור הקול, יעבור דרך הטלפון הסלולרי. העברת שידור טלוויזיה לצג של טלפון סלולרי רגיל היא בעייתית מאחר שהתמונה קטנה מדי מכדי לצפות בהנאה במשחק כדורגל או ראגבי – אבל המשקפיים יגדילו אותה.
הטכנולוגיה שמאחורי החידוש הזה כוללת שבב מיוחד שעל פניו פיסות מיקרוסקופיות של מתכת, מה שגורם להארה באזורים מסויימים בצג הפסלטיק בעת שהוא מקבל אות האלקטרוני. השבב מבצע את המרת השידור הדיגיטלי לתמונה הנשקפת על הצג.
הערכה: דווקא השימוש במשקפיים אלו יהווה פתרון איכותי עבור צרכני תכנים טלוויזיוניים בטלפוני הסלולר מהדור השלישי. עד היום וידיאו "זורם" ובעיקר טלפונים שבהם חיישנים לתצוגות בתנועה של תמונות תלת-מימדיות, לא הוכיחו עצמם כאיכותיים ונשמעת התלונה שהתמונות זעירות מדי. "זה יותר גדג'ט מאשר מוצר צרכני", התבטאו עד כה המבקרים.
|
|
|
|
|
|
| | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
