 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
ןהפעם מחקר המגלה שנשים עובדות טוב יותר מגברים ועבודה במשמרות מסוכנת לבריאות |
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון 5/5/2005 18:19 |
|
|
|
|
 |
נשים טובות בהרבה מגברים בעבודה כך עולה משני מחקרים שפורסמו באחרונה בקנדה וארה"ב. המחקרים גם מצביעים כי התנהגות סמכותית מדי ופטרונית מצד גברים המנהלים - רק מזיקה לביצועי העבודה של נשים.
במחקר הראשון נקבע כי נשים הן מנהיגות של צוותי עבודה טובות יותר מגברים, כיוון שהן משתפות פעולה עם אחרות ברמה טובה יותר, וכן שצוותי עבודה שבהן יש בעיקר נשים - מגיעים להישגים מקצועיים טובים יותר לעומת צוותי העבודה המונהגים בידי גברים או שבהם הגברים מהווים רוב ברור. המחקר שהוכיח זאת נעשה באוניברסיטת טורונטו ועסק בהתנהגות ארגונית.
"נשים מעדיפות נורמות של שוויוניות בעוד שגברים תובעים היררכיה ודורשים מיבנה מדרגי בצוות שלהם", כך הסבירה את תוצאות המחקר פרופ' ג'ניפר ברדהאל מבית הספר למינהל של האוניברסיטה הקנדית המפורסמת. המחקר שניהלה מתפרסם בגיליון החודש של כתב העת המדעי "דינמיקה קבוצתית" העוסק בתיאוריות, במחקר ובפרקטיקה בתחומי ניהול עובדים.
המחקר בחן כיצד משפיעים גברים ונשים על העבודה בצוותים וקבוצות. לצורך המחקר נעשה מעקב אחר 169 סטודנטים שחולקו לשלושה צוותים שקיבלו על עצמם מטלות. היה צוות שכלל בעיקר גברים, צוות שהתבסס על נשים וצוות מעורב במידה שווה. כל צוות קיבל על עצמו פרוייקט - לחקור לעומק חברה מסחרית או ארגון ציבורי - ולהגיש עבודת עומק לגביהם וגם להרצות על כך ובנוסף לענות על שאלון.
בצוותים שהורכבו בעיקר מנשים או בעיקר מגברים החלה הפעילות סביב אדם אחד ששימש מנהיג - אבל בהדרגה אצל הקבוצה הנשית החלה מסתמנת שוויוניות ואילו בצוות שהורכב בעיקר מגברים המנהיג המשיך לנהל את פעילותו עד הסוף. ואמנם, הצוות שהפעולה שלו סבבה סביב מנהיג כמרכז – התוצאות והציונים שהשיג היו נמוכים יותר בעוד שהצוות השוויוני שהתנהל על-ידי הנשים השיג ציונים גבוהים בפרוייקט שלו. עורכי המחקר טוענים שלממצאיהם השלכות מרחיקות לכת לגבי תרבות
העבודה בכל ארגון.
מחקר אחר, שפרטיו מתפרסמים בגיליון האחרון של כתב העת העוסק בפסיכולוגיה חברתית ובמחקרי אישיות, החמיא ליכולות של נשים עובדות. החוקרים מהאוניברסיטאות של מדינת פנסילבניה, מינסוטה ופרדו – דיווחו כי "התנהגות פטרונית" של בוסים-גברים מחבלת ופוגעת ביכולות, בהספק ובאיכות הביצוע בעבודה של נשים הסרות למרותם בהתאם למדרג הניהולי.
המחקר התבונן בנעשה בשוק העבודה האמריקני שהנשים מהוות 46% ממנו אבל, כמו בישראל, הן להן ייצוג ברמות הניהול הגבוהות והסמכותיות. מסיבה זאת, הסבירה ראש צוות המחקר הפרופסור לפסיכולוגיה, תרזה וסקיו מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה, כי יש צורך להבין את ההתנהגות של מנהלים-בוסים גברים וכיצד היא משפיעה על עובדות הסרות למרותם.
התנהגות פטרונית הוגדרה כנכונות מצד מנהלים לחלק שבחים לנשים שעובדות אצלם – אבל בעיכוב של קידום בדרגה או בהעלאה בשכר. גישה שאינם נוקטים כשמדובר בגבר שעובד תחתם. הרעפת השבחים המילולית לנשים נובעת מגישה סטריאוטיפית לגבי מקומן של הנשים במדרג, קובע המחקר. "זו גישה סקסיטית שיוצרת אפליה. היא חומקת מעיני מערכות שאמורות לפקח, כמו ראדאר, אחר הנעשה במקום העבודה".
על נשים עובדות מסורות ויעילות הזוכות רק לשבחים, אבל לא מתוגמלות כראוי על ביצועיהן בעבודה, לא בשכר ולא בקידום בדרגה, התנהגות בוסית גברית כזאת משפיעה על רגשותיהן, על מצב הרוח שלהן (התפתחות של תגובות כעס ורוגז) ובהמשך גם על הביצועים. נשים החשות שדרגתן נמוכה, והן גם לא זוכות לשבחים על עבודתן, בעוד הבוס הגבר ממשיך להתייחס אליהן בסוג של פטרונות, איכות עבודתן נפגעת בהדרגה גם כשמדובר במטלות קוגניטיביות. התנהגות כזאת של מנהל תורמת למעגל האפליה, הם האחראים להבדלים מגדרים בביצועי העובדים – מה שרק מחזק גישה סטריאוטיפית להערכת נשים כאילו הן בעלות יכולות נמוכות משל גברים – שעה שברור שאין זה כך.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
עבודה במשמרות מסוכנת
|
|
 |
 |
 |
 |
|
משמרת מסוכנת
|
 |
|
 |
 |
 |
|
עבודה במשמרות יוצרת בעיות בריאות גדולות, כך קובע מחקר שנעשה בבריטניה. המחקר בדק היבטים הנוגעים לעבודה במשמרות ונעשה על-ידי צוות מאוניברסיטאות סארי בגילדפורד וקרדיף, עבור מינהלת הבריאות והבטיחות – המקבילה הבריטית למוסד לגיהות בישראל.
כך למשל קובע המחקר כי עבודה במשמרות מגדילה הסיכון לחלות במחלות לב וסוכרת. עובדי משמרות עייפים יותר ועם הזמן מאבדים את כושר הריכוז שלהם, מה שמגביר את הסיכון לטעויות ולתאונות.
המחקר שנוהל בידי פרופ' אנדריו סמית' בחן את בעיית העבודה במשמרות מההיבט הבריאותי-פיזיולוגי והבריאותי-נפשי. המחקר בדק 45 גברים שעובדים במתקני נפט, הרחק מבתיהם. הם חולקו לשתי קבוצות לצורך הניסוי שבו האחת עבדה שבועיים במשמרת של 12 שעות - פעם בלילה ופעם ביום, לסירוגין והאחרת עבדה שבוע של משמרת לילה ושבוע אחר של משמרת יום. המשמרות בקבוצה השניה היתה פופולרית יותר בקרב העובדים, כיוון שהתאימה ליכולתם לישון בלילה כאשר שבו לבתיהם. אלא שהתברר כי דווקא מתכונת זאת פגעה קשה בבריאותם.
במהלך המחקר עברו העובדים בדיקות שתן ונמדדו רמות המלטונין – ההורמון המווסת את השינה ושבדרך כלל מופרש בלילה. התברר שההפרשה הזאת איננה מסונכרנת עם דפוס המשמרות והשינויים שחלים בהן בעבודה. יתר עייפות, הירידה בריכוז היו סימנים ברורים לבעיות בריאות בטווח הרחוק. אצל עובדים עייפים נתגלו חומצות שומניות בדם – מה שהגביר את הסיכון למחלות לב, סוכרת ובעיות אחרות בחילוף החומרים.
"משמרות משתנות הן ממש רצח", הסבירו החוקרים במסקנתם. ההמלצה היא לכן להימנע ממשמרות מפוצלות ושינויים אחרים בלול הזמנים של יום העבודה שמשבשים את השעון הביולוגי שבגוף. בין ההמלצות שיוגשו למעסיקים: הארוחות הליליות לעובדים במשמרות צריכות לעבור עדכון. יש להפחית בהן את הפריטים מכילי השומן והסוכרים. כן הומלץ למעסיקים להכניס שינויים בדפוס המשמרות בעבודה – אם כי ברור שהשינוי לא יבוא מהיום למחר.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
הגחליליות יעזרו לזהות חיידקים
|
|
 |
 |
 |
 |
|
גחליליות למען הרפואה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
צוות כימאים ברוסיה רתם את הגחליליות הזוהרות בלילה, כדי לאתר זיהומים חיידקיים באוויר ובמים. הם הדגימו את יכולתן של הגחליליות גם בחדר סטרילי – כלומר באזור שמחייב מראש ניקיון מוחלט, גם ברמה החיידקית.
הזכרים של הגחליליות משתמשים באור הירקרק כחול שלהן, הנראה היטב בלילה, כדי למשוך את הנקבות. זהו חלק מ"החיזור".
המחקר שנעשה במוסקבה על-ידי פרופ' נטליה אוגרובה וציוותה, במטרה לפצח את המסתורין סביב החרקים הללו, זיהה את האנזים היוצר את האור הזוהר מגופן. החוקרים סינתזו אותו – כלומר למדו להפיק את הגרסה המלאכותית שלו. ולאחר שהאנזים עבר אנליזה כימית התברר שיש בו גם מרכיב ריח, והחיידקים נמשכים אליו. \ בדרך זאת ניתן היה לבצע "ספירת מלאי" של כמות החיידקים שבאוויר. החוקרים מצאו כי התגובה האנזימטית נעשית עם מולקולת ה-ATP המצויה בכל תא חי, והיא מקור האנרגיה שלו, כמו כן, היא מצויה גם בתא החיידקי.
|  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|