 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| על נזקי תאונות העבודה, הפרסים החדשים של המו"פ וחיישנים רגישים במיוחד |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
13/5/2005 12:05 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
תעשיית המוות
|
|
|
 |
|
|
|
תאונות עבודה ומחלות הקשורות בעבודה, נמצאות בנסיקה בעולם. על-פי נתונים חדשים של ארגון הבריאות העולמי מתים עתה מדי שנה 2 מיליון בני-אדם בתאונות עבודה ומיליונים נוספים נפצעים או מגיעים לאישפוז עקב מחלות שנובעות מעבודתם. כבר עתה, תאונות בעבודה שמסתיימות במוות, גבוה בכ- 25 אחוז מקצב העלייה בתאונות קטלניות בכבישים. הסיבה: תיעוש מוגבר שעוברות כיום מדינות רבות, במיוחד אלו שמוגדרות מתפתחות.
על-פי נתונים של הארגון הבינלאומי של עובדי משרדים, בנוסף למקרי המוות הקשורים בעבודה, מדי שנה מעורבים 268 מיליון בני אדם בעולם בתאונות בעבודה שאינן מוגדרות קטלניות, אבל הנפגעים נאלצים להיעדר מעבודתם לפחות שלושה ימים. בנוסף לכך 160 מיליון בני אדם מצטרפים מדי שנה לאוכלוסיית החולים במחלות הקשורות בעבודה. התוצאה: מהתל"ג העולמי - שחושב באחרונה (2003) ב- 51.41 טריליון דולר (שבע מדינות התעשייה הגדולות, ה-G7 מחזיקות ב-67 אחוז מזה) -אובדים מדי שנה רק בגלל מחלות ותאונות עקב עבודה 4 אחוז.
כפי שניתן לצפות, עקב הפיתוח המואץ שעובר כיום המשק הסיני, שם גם חלה עלייה ניכרת במספר ההרוגים בתאונות עבודה: מ- 73,500 בשנת 1998 ל- 90,500 בשנת 2002. מספר העובדים שנעדרים מעבודתם לפחות שלושה ימים עקב תאונת-עבודה, גדל שם מ- 56 מיליון ל- 69 מיליון באותה תקופה. שיעורים ניכרים של הרוגים בתאונות עבודה יש גם בברזיל ומכסיקו.
בין ההסברים שניתנים לתופעה: אזורים כפריים במדינות המתפתחות עוברים תיעוש – אבל מעט אנשים בהם זוכים להכשרה מתאימה, אימון נכון והקניית מיומנויות בעבודה שימנעו את התאונות הללו. מדובר בעובדים שקודם לכן לא הפעילו מכונות כבדות, לחלק גדול מהם אין כלל או יש ניסיון מועט בסיכונים תעשייתיים כמו שימוש במכשירי חשמל.
מומחי הבריאות ציינו שכאשר מדינה מגיעה לשלב מתקדם יותר של "בשלות ובגרות תעשייתית", יש מעבר מעבודות בנייה למשרות שירות פחות מסוכנות – ואז גם מתחילה ירידה בתאונות העבודה. הדוגמא לכך היא קוריאה.
עם זאת המחלות הנפוצות ביותר בקבוצת המחלות הקשורות בעבודה הן מחלות הסרטן עקב חשיפה לחומרים כימיים מסוכנים וכן מחלות הקשורות לפגיעות בשלד, בשרירים, מחלות ריאה, אובדן שמיעה ומחלות של מחזור הדם. אחת הבעיות הקשות ביותר היא החשיפה לאזבסט – ובעולם מסתמנת באופן מדאיג עלייה בנפגעי אזבסטוזיס – קבוצת המחלות, רובן סרטניות, הקשורה בחשיפה לאזבסט. מסתבר כי זו בלבד תורמת מדי שנה 100 אלף מקרי מוות בעולם.
גם מחלות הקשורות בשימוש בקוטלי חרקים בחקלאות. עדיין גם בתחילת המאה ה- 21 המיגזר החקלאי מעסיק בעולם מחצית מכח העבודה הגלובלי. הרעלות עקב חומרים כימיים בחקלאות גובות 70 אלף מקרי מוות מדי שנה ועוד 7 מיליון חולים אקוטיים שנזקקים לאשיפוזים ממושכים.
על-פי התחזיות השחורות שפרסמו שני הארגונים העולמיים עולה כי בתעשיית הבנייה נהרג אדם בכל עשר דקות בעולם – או יותר מ- 60 אלף בשנה. 17 אחוז מכלל התאונות הקטלניות בעבודה מתרחשות במיגזר הבנייה. גם כאן חשיפות לאבק מאזבסט, סיליקה (צורן) וכימיקלים מסוכנים אחרים גורמות למספר הרב כל כך של חולים.
מכיוון שיש הערכה כי ב- 15 השנים הבאות תחול עלייה ניכרת במספר העובדים הצעירים שייכנסו למעגל העבודה במשק העולמי – קבוצת הגיל שבין 15 ל –24 – וגם יותר אנשים בני 60 ומעלה ימשיכו לעבוד – התחזית העגומה גם מעריכה שתחול עליה במספר תאונות העבודה וגם אלו שיסתיימו במוות.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מפרס כספי לפיתוחים טכנולוגיים
|
|
|
|
|
|
|
יתכן שיש קשר בין התחזית הצופה בתוך חמש-שש שנים הכפלה ל-100 מיליארד דולר של היקף תעשיית הביוטכנולוגיה בעולם – לבין פרס בינלאומי חדש בסך 1 מיליון דולר שיועמד בשנים הבאות למדענים שיצטיינו במיוחד בתחום החדש הזה וגם בננו-טכנולוגיה, אסטרופיזיקה ומדעי העצבים. מאחר שפרסי נובל במדעים אינם "מכסים" את התחומים החדשים הללו – החליט נדבן נורבגי, פרד קאויל, שעשה את הונו בקליפורניה בייצור חיישנים למטוסים – להקים קרן עולמית להענקת הפרסים השנתיים בתחומים הללו. המדענים הראשונים שייהנו מהפרס החדש יוכתרו בשנת 2008.
היוזמים סבורים כי "פרס קאויל" – "הנובל המודרני" – יבטא טוב יותר את המחקר העכשווי בתחומים שישפיעו בשנים הבאות על כלל האנושות. עובדה למשל שהביוטכנולוגיה משנה ושנה עוד יותר את החקלאות וכך גם את כל תעשיית התרופות. הננוטכנולוגיה – כל מה שנוגע לתחום ההתקנים והמיכשור הממוזער במימדים של החלק המיליארדי של המטר – היא רק בחיתוליה, אבל אין כבר כל ספק שמוצריה ייכנסו לכל תחום בחיי האדם בשנים הבאות. וגם לתוך גופו – כדי לתרום לשיפור בריאותו.
פרסי נובל ניתנים כיום על מחקרים בפיזיקה, כימיה, רפואה, כלכלה, ספרות ושלום – כאשר בפועל חתני הפרסים זוכים להכרה על עבודתם אפילו עשורים רבים לאחר שפרסמו אותם. יוזמי הפרס החדש סבורים שהוא יכניס רעננות במדע ובטכנולוגיה.
ראוי להדגיש כי הפרס החדש מצטרף לשורה של פרסים בינלאומיים בתחומי המדעים שניתנים כיום בועלם ומזכים את החוקרים בתהילה וכבוד. בין אלה גם שלושה פרסים שניתנים בארץ – פרס וולף, (נוהגים לומר כי מי שזוכה בו משתדרג כמעט אוטומטית למועמדות לפרס נובל), פרס דן דוד מטעם אוניברסיטת תל-אביב ופרס א.מ.ת.
האקדמיה למדעים של שבדיה שבוחרת את חתני פרס נובל בכימיה ופיזיקה מעניקה באורח אקראי גם פרסים בתחומים אחרים כמו פרס ע"ש גרגורי אמינוף לחקר הקריסטלוגרפיה ופרס ע"ש קראפוד בתחום המחקר העוסק במחלות הטרשת הרב מערכתיות למיניהן (טרשת נפוצה, דלקות פרקים, ניוון שרירים, וכיו"ב) – כאשר סכום הפרס האחרון הוא חצי מיליון דולר.
במתימטיקה – "אם המדעים" – המצב מוזר: הפרס היוקרתי ביותר נקרא "מדליית פילדס". הוא נושא את שמו של מתימטיקאי קנדי. הפרס לזוכה מדי שנה – רק 12 אלף דולר. פרס נוסף בתחרות העולמית הנקראת "בעיות קליי" – לפתרון שבע בעיות מתימטיות הכי-סבוכות שיש הוא בגובה של 1 מיליון דולר.
הפרס הכספי הגדול ביותר בעולם בתחום המדעי-טכנולוגי הוא "פרס-אקס" (X Prize) – בסך 10 מיליון דולר והוא נמסר באוקטובר האחרון לראשונה למתכנני מטוס החלל הראשון שנבנה על-ידי חברה פרטית, ה"ספייס-שיפ-1-" (SpaceShipOne). תרם אותו שותפו של ביל גייטס בהקמת מיקרוסופט, פול אלן – מהחמישיה הראשונה של מיליארדרי תבל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חיישנים נגד טרור
|
|
|
|
|
|
|
זן חדש של חיישנים למיבנים חסיני-טרור, פותח בארה"ב. הם מסוגלים לעמוד ברמות בלתי-יאמנו של לחצים וחום. מערכות אלו יסייעו לבניית מיבנים שיהיו מסוגלים לעמוד ולשרוד בעתיד, פיצוצים גדולים. על החידוש החשוב הזה דיווח פרופ' ג'וליאן ג'ונס מאוניברסיטת "הריוט-וואט", מרכז מחקר פרטי יחודי, בכנס "פיסיקה 2005" שערך "מכון הפיסיקה" הבריטי בוורוויק.
החיישנים הוגדרו כדור הבא של התקני חישה וגלאים בעלי ישומי בטיחות שלא היו כמותם. עד כה פותחו שלושה טיפוסים בתחום הזה: הם עושים שימוש בסיבים אופטיים שעברו תהליך מיוחד כדי שיתנו מענה לשינוים בסביבתם. הם מסוגלים לנטר אחר גלי הלם כתוצאה מפיצוץ רב עוצמה, ניתן להתקינם במנהרות להגברת הבטיחות בהם, גם בגשרים ומיבנים – אבל יהיה להם ביקוש גם ברכיבים קריטיים למטוסים כדי להזהיר מפני כיפוף ובמאגרי נשק כדי לספק התראה מפני קלקול החומרים הכימיים הנפיצים.
החיישנים והגלאים המודרניים הם ברובם אלקטרוניים ונכנסים לפעולה עקב שינויי טמפרטורות, לחצים ועקות שמשפיעים על ההתנהגות החשמלית שלהם. מחשב מודד את השינוי ומספק את התוצאה כמיידע דיגיטלי קריא.
חיישן אלקטרוני הוא לא מעשי ולא-אמין – אף מסוכן – בעת שהוא פועל בתנאים הלא נכונים. בהתפוצצות הוא איננו בטוח ובמיכשור רפואי – הוא פגיע בעת שהוא סובל מהתממשקות עם שדה אלקטרומגנטי חזק. למשל – בתחנת כח אבל גם במערכת להדמיית תהודה מגנטית, אם-אר-איי.
סיב אופטי שעובד על אור ולא על חשמל מרכז אליו כיום עניין רב. עד היום ידענו שסיבים אופטיים נכנסים לתחום התקשורת, כבסיס למערכת החיווט של הטלפונים הקוויים וגם רשת האינטרנט. פחות היה ידוע על חלקם של הסיבים האופטיים בחיישנים.
לאחר שהוכיחו עצמם במדידה מדויקת של מתח המתרחש ברכיבים המתכתיים במטוסים - למשל בכנף - וכדי לעקוב אחר תנועות של גשרים וסכרים, הגיע הזמן, כך סבור פרופ' ג'ונס, להכניסם למערכות חישה וגלאים. אלו יבצעו ניטור של מיבנים שאפשר יהיה להגדירם בעתיד כחסיני-טרור. למשל: כל כיפוף וזיע קל שחל בבניין – יימדד בידי החיישן וזה יספק התראה. אגב, לכל סיב אופטי ולכל מטרה, יהיה צבע אחר של אור שזה יספק – כאמצעי זיהוי של מהות הבעיה שעליה הוא מתריע.
לפני שיוכנסו מערכות חיישנים והתראה אופטיות כאלה – מעדיפים בדרום-קוריאה להכניס רובוטים וחיישנים למשמר הגבול שלה המופקד על קו הגבול בן 230 הק"מ עם צפון קוריאה. הרובוטים מצוידים ברובים אוטומטיים ומערכות ציתות ומעקב, שהשליטה בהם נעשית מרחוק. הם יסיירו לאורך קו הגבול המוגדר כ"שמור ביותר בעולם". הם יהיו שם לצורכי פיטרול עד סוף השנה, ועד 2011 יצרפו למערכת הזאת גם מערכת אתראה מבוססת חיישנים עם מצלמות טלוויזיה במעגל סגור.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
