 |
/images/archive/gallery/305/159.jpg פורד פוקוס
 |
|
|
|
|
| הגרסה המחודשת של פורד 'פוקוס', שהיתה אחת מהמכוניות המהנות ביותר לנהיגה, פונה דווקא אל הנהג הסולידי. היא בטוחה, המרחב הפנימי שלה שני רק לזה של 'מגאן סדאן', רמת הנוחות גבוהה וכך גם רמת האבזור. הבעיה היא שחדוות הנהיגה נעלמה בדרך |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל מלמד
17/5/2005 13:39 |
|
|
|
|
|
|
|
כנגד רוב הסיכויים, היתה פורד 'פוקוס' היוצאת אחת מ-3 המכוניות החשובות ביותר בפלח שוק הקומפקטיות (המשפחתיות) בשנים האחרונות. המותג פורד, אשר עד שנחת בידי דלק מוטורס סבל מתדמית לא מדהימה בישראל, צריך היה להשתקם בפלח השוק החשוב והתחרותי ביותר עם מכונית קצת קשה לעיכול מבחינת העיצוב שלה, ונגד אופוזיציה אדירה מיפן ומאירופה.
את התכונה המשובחת ביותר של המכונית היוצאת ניתן לכנות 'חדוות נהיגה' - לא משהו שמוכר מכוניות בישראל. מנגד עמדו לחובתה סימני שאלה גדולים, בעיניים מקומיות, בנוגע לערך המכירה שלה, לאמינות, לסחירות - ויותר מכל - לאטרקטיביות שלה בעיני חברות הליסינג וציי הרכב הגדולים.
הסיכוי העיקרי של פורד בכלל, ושל פוקוס בפרט, נבע מכך שהיא משווקת בישראל בידי יבואני מאזדה, אשר ידעו לנצל את הביקוש האדיר ל'לאנטיס' ול'מאזדה3' ליצירת ביקוש גם עבורה. בשלב הסיכומים אי-אפשר לא להתרשם מן המספרים.
חובבי המחצית הריקה של הכוס יציינו אולי ש-6,086 ה'פוקוסים' שעלו על
כבישי ישראל בשנה שעברה הם פחות או יותר שליש ממספר רכבי המאזדה 3 שהעלה של הכביש אותו יבואן, באותה תקופה, לאותו קהל. אבל אם לוקחים בחשבון את עליית שער היורו ששיחקה נגד פוקוס (לאחר שבתחילת דרכה שיחק נגדה שער הדולר), את מצבם הלא קל של שאר היצרנים האירופיים ואת סימני השאלה שתוארו לעיל - אין ספק שפוקוס עברה את טבילת האש שלה בהצלחה מרובה.
לטובת מי שלא עקב, נזכיר שפוקוס היוצאת דורגה בסיכום 2004 שלישית בין המכוניות הקומפקטיות (טויוטה 'קורולה', במקום השני, מכרה 8,799 מכוניות), מיקום שהופך אותה לאחת החשובות ביותר במקומותינו. יתרה מכך, בשונה מלא מעט דגמים אחרים שזוכים לרבע שעת התהילה שלהם פה ושם, פוקוס כאן להישאר.
בשנת 2001, שבה הפגיזה פולקסווגן 'גולף' עם יותר מ-7,500 מכירות (כולל 'בורה'), דורגה פוקוס רביעית במכירות, ומשנת 2002 ואילך היא מחזיקה ביד חזקה במקום שלישי. משנת 2001 ועד סוף 2004 נמכרו בישראל כ-22,500 רכבי פורד פוקוס, וזה אומר שאי-אפשר להתעלם ממנה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בין איטליה לישראל
|
|
|
 |
|
|
|
כעת נחתה בארץ פוקוס חדשה, והמחשבה המתסכלת הראשונה שעולה בראש בזמן נהיגה בה היא, שבעצם לא ממש משנה כמה היא טובה או לא. הרי לא יהיה זה ניחוש פרוע לשער כי מה שהיה הוא שיהיה, כלומר שבכלל לא משנה אם המכונית החדשה מהנה לנהיגה או לא, אם היא יפה או מכוערת, ואם היא מאובזרת יותר או פחות מן המתחרות. מרגע שפורד ודלק מוטורס עברו את המשוכה הראשונה, והפכו את פוקוס ללגיטימית ונפוצה, רק קטסטרופה אמיתית בשערי המטבע תוכל לעצור - וגם זאת לזמן מוגבל - את ההסתערות שלה על השוק הישראלי.
ובכל זאת - אכזבה. כאשר נהגתי בפוקוס החדשה על כבישי איטליה, לפני כחצי שנה בהשקה העולמית לעיתונות, אפשר לומר שדי התלהבתי. המכונית הרשימה אותי בזכות מערכת מתלים משובחת והתנהגות כביש מצוינת, וזאת מעבר להרבה שיפורים אחרים שעוד יוזכרו בהמשך הדברים. נכון, היא נראתה לי די מכוערת בגרסת ההאצ'בק (5 דלתות), אבל עוד קודם לכן ראיתי את גרסת הסדאן (4 דלתות) וידעתי שיש למה לצפות. כעת, על כביש ישראלי, התחושה היא של נהיגה במכונית אחרת לחלוטין, ומדובר בפער הרבה יותר גדול מכפי שמחייב האספלט השחוק שלנו.
ההבדל הגדול ביותר, ולא בכדי, הוא תחושת כוח המנוע, או יותר נכון היעדר התחושה הזאת. בהשקה נהגתי בעיקר על גרסת מנוע ה-2.0 ליטר, ששודך לתיבת הילוכים ידנית וסיפק את הסחורה כיאה וכראוי. אלא שהמכונית שבה חושק 'מר ישראלי' היא 1,600 אוטומטית, וכאשר נדרשו מהנדסי פורד לשידוך הזה הם בחרו דווקא במנוע ה-1.6 ליטר הפחות חזק שלהם, שמספק רק 15.3 קג "מ ו-100 כוחות-סוס. אותו מנוע, בגרסה בעלת תזמון שסתומים משתנה, מייצר 15.8 קג"מ ו-115 כ"ס, אולם הוא משודך רק לתיבה ידנית.
אמנם כאשר נטלתי את מכונית המבחן נצברו על מד המרחק שלה פחות מ-300 ק"מ, כלומר המנוע עדיין לא הספיק 'להיפתח', אבל זה לא תירוץ מספק. כמה מאות קילומטרים מאוחר יותר מתחילים כל חלקי הפאזל להסתדר במקומם, והתמונה שמתגלה קצת יותר מורכבת מזו שנוצרה בשתי ההצצות הראשונות במכונית החדשה.
ראשית, גם הנתונים התיאורטיים וגם התחושה במציאות מספרים על מכונית כבדה בכ-100 ק"ג מכמה ממתחרותיה. שנית, חלק בלתי נפרד ממתקפת האיכות, שעוד ידובר בה כאן, כולל גם שיכוך מצוין של רעשי הדרך, המנוע והרוח, ואלה מחבלים מעט בתחושה הסובייקטיבית של המולת התאוצה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הגודל קובע?
|
|
|
|
|
|
|
לאחר האכזבה הראשונית התפניתי לבחון את המכלול כולו. בשונה מן הדגם היוצא, ולמען האמת, מרוב המכוניות באשר הן, גרסת הסדאן הרבה יותר יפה ושלמה מגרסת ההאצ'בק המשונה. זה אמנם לא הופך את פוקוס לאחת המכוניות היותר יפות בישראל, אבל נדמה שהיא מתאימה לנישה שצורכת הכי הרבה מכוניות מסוגה.
פוקוס סדאן נראית גדולה, מודרנית ומרשימה, וזה עוד לפני שפותחים את הדלת. כשמתיישבים מול ההגה, מתגלה המהפכה הגדולה באמת: תא הנהג המבולגן הוחלף במשהו סולידי מאוד שלקוח מ'מונדיאו', עם פלסטיקה קשיחה ומודרנית, גלגל-הגה נעים ונוח שניתן לכוונון לגובה ולמרחק, שילוב איכותי של בד ופלסטיק, ובגרסה המאובזרת יותר גם עם מערכת קול מרשימה ויזואלית (וגם קולית).
יש גם פרטים מאכזבים, במיוחד עיצוב חלקי פלסטיק שונים כמו ידיות הדלתות, אבל בסך-הכל פוקוס החדשה מתקרבת מאוד לתחושת האיכות של פולקסווגן גולף החדשה, ובכמה תחומים הן רצות כתף אל כתף.
ההישג הבא הוא תנוחת ישיבה מצוינת במושב נהג תומך מאוד ונוח מאוד. רמת האבזור גבוהה יחסית למרבית המתחרות וכוללת, למשל, בקרת שיוט ושליטה במערכת הקול מגלגל-ההגה. מצד שני, היא נופלת מזו של מתחרות אחרות, שמציעות, למשל, מערכת בקרת יציבות שעשויה להציל חיים במקרה של תאונה.
בשלב הזה 'התפצלתי' לשתי נהיגות מבחן נפרדות: בראשונה נהג הנהג הסולידי, שלא מחפש ריגושים ממכוניתו אבל יודע להעריך נוחות ופינוק, ובשנייה נהגתי כפי שהייתי נוהג במכוניתי שלי. הנהג הסולידי נהנה מעבודת מתלים משובחת, בעלת מהלך מתלה ארוך למדי ויכולת ספיגת מהמורות מרשימה. המתלים מרשימים מאוד בעבודה האיכותית והשקטה שלהם, שבולעת את פגעי מע"צ ומשדרת פנימה טונים נעימים של מכונית איכותית מאוד. ההיגוי קליל, גם בחנייה וגם בנהיגה בין-עירונית, שיכוך הרעשים מצוין, תיבת ההילוכים מעבירה הילוכים בלי המולה והבלמים עובדים היטב.
המרחב הפנימי מצוין, גם בזכות בסיס גלגלים ארוך למדי וממד רוחב מרשים, ובניגוד לרוב הקומפקטיות, במושב האחורי ניתן להושיב 3 נוסעים אמיתיים-אולי לא למשך מאות קילומטרים, אבל ודאי לנסיעות מזדמנות.
הנהג הסולידי יקטר, ובצדק, על כך שפורד לא טרחה להתקין שעון זמן נורמלי (יש משהו סמלי במערכת השמע), ומצד שני ייהנה מאוד מהאפשרות להפעיל את מפשיר האדים בתפוקה מלאה בלחיצת כפתור אחת.
אחד היתרונות הגדולים של פוקוס על מרבית מתחרותיה הוא הישג חסר-תקדים במבחני הריסוק של פרויקט Euro-NCAP: לא רק ציון מרבי של 5 כוכבים, אלא גם 100% בציון הריסוק החזיתי ו-100% בריסוק הצד. בקיצור, מכונית בטוחה - למרות שבמבחן המדובר היא נבחנה עם 6 כריות-אוויר, שמופיעות רק בדגם המאובזר ולא בגרסת ציי הרכב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אין גמישות, אין שליטה
|
|
|
|
|
|
|
בשלב הבא פיניתי את הנהג הסולידי ממקומו וחזרתי לעצמי. באלימות שידלתי את המנוע, ובסופו של דבר הצלחתי לגרום לסוסים לרוץ. לצורך זה אין מנוס משמירה על יחסי ההעברה הנמוכים בתיבת ההילוכים ועל מד הסל"ד בשליש העליון. באופן מפתיע לטובה, המנוע לא זועק יותר מדי ומספק את הסחורה, אולם הוא נעדר הגמישות של כמה מנועים מקבילים לו שאני מכיר.
המתלים אכן משדרים תחושה איכותית, אבל במחיר של מעט מדי שליטה בגלגול הגוף. במצב כזה מצליחים פגעי מע"צ לטלטל את המכונית יותר מדי, והופכים אותה לפחות חדה (שלא לדבר על פחות מהנה לנהיגה) מהפוקוס היוצאת, ואפילו מן הגולף החדשה. ההיגוי קל מדי וחסר משוב, וכאשר המהירויות עולות והאספלט 'מתפתל' כראוי, המכונית מייצרת יותר מדי הפרעות בין מה שקורה על הכביש לבין מה שמשודר להגה ולגב, ובמילים פשוטות: היא לא משרה די ביטחון. אז נכון, קשה מאוד להוציא את פוקוס משלוותה, מפני שהיא נהנית מהתנהגות כביש טובה ומרמת אחיזה לא רעה בכלל, אבל הנהג חובב ההגה לא ימצא בה את ידידתו משכבר הימים.
בשורה התחתונה, פוקוס החדשה היא אחת המכוניות המעניינות ביותר בישראל עבור נהגים סולידיים: מבחינת בטיחות פסיבית (במקרה שמתנגשים בה) היא הבטוחה מכולן, כולל רנו 'מגאן', פולקסווגן גולף ואופל 'אסטרה', המרחב הפנימי שלה שני רק לזה של מגאן סדאן, רמת הנוחות גבוהה וכך גם רמת האבזור.
מי שמשתמש במכוניתו כדי להגיע ממקום למקום בנוחות ובבטחה - ימצא בה שותפה יעילה ונעימה. אבל מי שרוצה ליהנות מנהיגה לא יוכל להבין מדוע אנשי פורד לקחו מאיתנו את הצעצוע החביב שהיה כאן קודם.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
