כלכלה NRG - מדע וטכנולוגיה

ראשי > כלכלה > היי טק > כתבה

ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי

מדע וטכנולוגיה

והפעם מציאות מדומה כטיפול, רפואה רובוטית והאזנות תת מימיות

דפדף בכלכלה

אלכס דורון
26/5/2005 12:48

אנשים רבים סובלים מ"פחד במה". הם נרתעים מלהתייצב מול מיקרופון ולדבר לפני קהל, להרצות, לקרוא קטע מתוך ספר, לשיר ולשחק. "אימת הקהל" גורמת להזעה בכפות הידיים, לעלייה בקצב פעימות הלב, "להתהפכות הקיבה", לכאבים, להשתנקות הקול ולגמגום. מדענים מעריכים כי תכונה זו משבשת את עבודתם של לא מעט מנהלי חברות, בעת שהם צריכים לערוך מצגות לקהל גדול, באולמות ובפני משקיעים.

מדענים בארה"ב סבורים כי מצאו פתרון טיפולי לבעיה. הם רתמו לכך את טכנולוגיית המציאות המדומה, אותה מערכת מיוחדת שמרכיבים על הראש, מייצבים מול העיניים ומייצרת הדמיות, תמונות וקולות שמפיק מחשב. הקול והתמונה מועברים לקסדה המיוחדת.

פרופ' פייג' אנדרסון, מומחית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת מדינת ג'ורג'יה באטלנטה, עמדה בראש צוות הפיתוח והודיעה השבוע כי בסוף החודש יחל ניסוי קליני ראשון של המערכת. המטרה: לקבוע עד כמה טכנולוגית המציאות המדומה אכן יעילה להפחתת חרדות ופחד במה וקהל.
הניסוי המדוקדק גם ישווה את המערכת החדשנית לסוג אחר של טיפול "תראפיית התנהגות קוגניטיבית".

איך

שלא יהיה, מדובר בציון דרך ראשון מסוגו של רתימת טכנולוגיית המציאות המדומה לטיפול הקשור לפחדים בין-אישיים שיש לבני אדם.

בדרך כלל מי שפונה לבקש עזרה בנושא בעייתי זה במטרה להתגבר מה"פוביה" שלו, עובר טיפול מסוג אחר, "תראפיית החשיפה". מטרתה להביא לכך שהמטופל אמור להתמודד פנים-אל-פנים עם פחדיו כדי לגבור עליהם. מידת החשיפה לפחד באימון כזה חייבת להיות מבוקרת. האימון ממושך, ומטרתו להעניק די זמן על מנת שהחרדות יפחתו, ייעלמו בהדרגה. מדובר באימון שחוזר על עצמו אם מתעוררת בעיה במהלך ההתקדמות.

"בסך הכל מדובר בטיפול קשה מדי, ארוך מדי, יקר מדי ולכן יש מקום לבחון שיטה אחרת. אני בוחנת אפשרות לעמת אדם עם פחדיו דרך עולם המציאות המדומה במטרה להכניע אותה אחר-כך בעולם האמיתי", הסבירה פרופ' אנדרסון.

חובה להדגיש כי מערכת המציאות המדומה והמחקר הנלווה לה הוצעה לטיפול בפוביות נוספות כמו הפחד מפני טיסה ופחד גבהים. המערכת שתיבחן בניסוי הקרוב אמורה להפעיל כמה שיותר חושים בסביבה מדומה: לראות, לשמוע ואם אפשר גם להרגיש.


ניתוח בעתיד כנראה שלא יעשה על-ידי רופאים


	רובוט רופא


	רובוטים שונים ומשונים מתחילים להיכנס לחיי היום-יום של בני-אדם בעולם. "רובו-דוק" - אם תרצו רובוט-רופא, הופעל בימים אלה לראשונה בבית חולים גדול בלונדון. למעשה לצוות הרפואי הצטרפו שני "רובו-דוקים". הם נעים בין חדרי החולים ו"בודקים" אותם, במקום רופאים אנושיים. בשלב ראשון הם ימצאו בחדרי התאוששות לאחר ניתוחים כלליים וכן במחלקה לנפגעי תאונות, אירועי חירום וטראומות בבית החולים סט. מארי. בהמשך הניסוי הם ישמשו "מתרגלים" בתהליכי ניתוח לרופאים-מתמחים. ה"רובו-דוק", ששמו הרשמי "מערכת לנוכחות מרחוק" או RP6, היא הוא רובוט הנשלט בידי רופא מרחוק, והיתרון גלום ביכולת של אותו רופא לשגר אותו למשימות לקבל ממנו את הדיווח הנדרש, כל זאת מבלי שיקום מהכסא בחדרו. מחירו של כל רובוט-רופא הוא כ-88 אלף דולר. הוא מתופעל באמצעות מערכת תקשורת אלחוטית ואינטרנט פס רחב. הוא מצויד במערכת אינטרקציה אודיו-ויזואלית דו-כיוונית כך שהרופא המפעיל מצוי באמצעות הרובוט בקשר עין ואוזן עם המטופל אליו הגיע הרובו-דוק. ראש צוות הפיתוח, פארב סיינס, מהאימפריאל קולג', מסר כי באמצעות הרובו-דוק יכול חולה להימצא בתקשורת בזמן אמת עם רופא-מומחה כלשהו, מבלי שהרופא יהיה פיזית ליד המיטה. החולה יכול לדבר עם הרופא האמיתי שבאותו הזמן רואה אותו ובוחן את מצבו הרפואי, כל זאת ללא מגע פיזי. הרופא יכול לקבל מהמערכת את נתוני המדידה השונים הנדרשים לו לשם ההבחנה הרפואית. נתונים כמו: לחץ דם, קצב פעימות לב וטמפרטורת גוף. כמו כן, הרובו-דוק יכול להעביר ולקבל דיווח מפורט שרשמו אחיות במהלך המשמרת שלהן. תכונה נוספת היא היכולת לקיים ועידת-וידיאו בזמן אמת באמצעות הרובו-דוק, הרופא המטפל ומומחה לתחום מסוים הנמצא בקצה השני של העולם, יחליפו נתונים כולל צילומי רנטגן, המטופל עצמו יהיה נוכח בזמן התייעצות זו. הפעלת הרובו-דוק נעשית באמצעות ג'ויסטיקס – המערכת מספקת שליטה מלאה על כל תנועותיו, מניעה אותו בין החדרים, בין מיטות המאושפזים. בראש הרובו-דוק יש צג ומצלמה, כאשר הרופא הממונה רואה דרכה את החולה, ואילו המטופל רואה דרך הצג את הרופא ומדבר עמו ויכול לשאול שאלות. אף שכאמור הרובו-דוק איננו נוגע במטופל, איננו יכול לבצע לו בדיקות פיזיות – הוא מאפשר קשר פנים-אל-פנים ביניהם. אין ספק שהמערכת לא תחליף לעולם רופא בשר-ודם במשמרת, אבל מדובר במערכת לתקשורת מהירה, שתאפשר לרופא להיות בקשר עם החולה שלו גם כאשר איננו יכול להגיע ברגע מסוים למיטה שלו ולשוחח עמו. מאחורי החידוש הזה עומדת חברת InTouchHealth מקליפורניה. היא מנסה עתה עוד שלושה רובו-דוקים שלה בארה"ב ואחד בבית חולים בשטרסבורג, צרפת. הרופאים שמשתתפים בניסויי הפעלתו אומרים כי מדובר בקונספט מהפכני בתחום הטלה-רפואה ושילוב טכנולוגיות חדשניות למערכת הבריאות הציבורית. מה שמעניין במיוחד את המפתחים זו השאלה כיצד יגיבו החולים. עתידנים צופים לרובוטים עתיד מזהיר. הרובו-דוק מצטרף ל"צבא" של רובוטים שכבר מעורבים בניתוחי מוח, בניתוחים להחלפת מיפרקי ירך – כיוון שהם הרבה יותר מדויקים מהיד של כל מנתח-מומחה אנושי. ההערכה היא שעד 2020, בסך הכל בתוך 15 שנה, יהיו כבר רובוטים שיוכלו לבצע אבחון מחלות באופן ישיר תוך שימוש במערכות בינה מלאכותית. המערכת תשלב קשר ישיר עם מעבדה לכימיה, למעבדה שתבחן תרופות אם הן מתאימות לשימוש – והחולה יקבל בסיום הבדיקה "הרובוטית" את המרשם שיזדקק לו. יש סיכוי גדול שיהיו אז פחות טעויות.


	האזנה תת-ימיים סופר-רגישים


	ארה"ב איננה יודעת שובע בחיפושיה אחר מערכות יעילות יותר להגברת הביטחון הלאומי. צוות מהנדסים מאוניברסיטת בוסטון פיתח מערך חדשני של התקני-האזנה תת-ימיים סופר-רגישים לכל רחש. אותם התקני האזנה גם זולים מכל מה שמוכר כיום בתחום מערכות הציתות מהסוג הזה. למערך "האזניים התת-ימיות" יש דרישה עבור נושאי ביטחון אבל גם למחקר תת-ימי למשל במעמקי האוקיאנוסים. את הפיתוח המתקדם ומהפכני הזה הציג המהנדס ג'ייסון הולמס בשבוע שעבר בכנס מיוחד של "החברה האקוסטית האמריקנית" שנערך בואנקובר, קנדה. מערך התקני האזנה הרגישים נבנו תוך שילוב בין הנדסה מתוחכמת ושימוש בחומרה ואפילו רכיבי תוכנה "ישר מהמדף". כל "אוזן תת-מימית" מכילה ששה מיקרופונים רגישים (הידרופונים) בתוך צינור פלסטיק שאורכו כ-9 מטר, ממולא בשמן מיוחד – זאת כדי לאפשר לו ציפה מאחורי סירה שמושכת אותו. המיקרופונים הרגישים קולטים אותות ומאחסנים אותם על גבי "רשמי-קול" בעלי מיני-דיסק שנמצאים בתוך מעין-צוללת-רובוט בשם "רמוס" שפותחה במכון וודס הול האוקיאנוגרפי. "רמוס" נראה כמו טורפדו קטן שמנווט עצמו באופן עצמאי מתחת לפני המים. הוא יודע להתגבר על מכשולים כמו סלעים ושוניות אלמוגים כיוון שמצויד במערכת ניווט ואיכון לוויינית GPS, גלאים, סונר ומפות אלקטרוניות. מי מאזין ומצותת למערכת מסוג זה? בדרך כלל גורמים צבאיים ומדעני אוקיאנוסים. רוב המערכות הקיימות כיום נגררות בידי ספינות ולעתים הן ארוכות מאד, צינור כזה יכול להגיע עד לאורך של כמעט 450 מטר. לעומת זאת המערכת הנוכחית היא לא רק קצרה באופן משמעותי היא גם בעלת קוטר הרבה יותר קטן (רק כ-2.75 ס"מ). הקומפקטיות שלה מאפשרת לגרור אותה ביתר קלות, על-ידי צוות קטן, אפילו על-ידי ספינה לא-מאוישת הפועלת על מצבר. די באדם אחד או לכל היותר שניים כדי להפעילה ולעקוב אחר ביצועיה, זאת לעומת מערכות שמחייבות צוותים גדולים של מפעילים. הולמס בנה את "האוזן התת-ימית" שלו במטרה ללמוד כיצד גלי קול נעים דרך נתיבי מים צרים, או מים רדודים כאשר הקול עובר שבירה בתחתית גוף המים שבו הוא נע. עד היום רוב המחקרים בנושא זה נערכו במים עמוקים כך שלקרקעית האוקיאנוס לא הייתה השפעה. הוא הראה את המערכת שלו לגורמי הצי האמריקני ואלה גילו מיד את הפוטנציאל הביטחוני. עתה מפתח המהנדס מערכת לאיסוף מודיעין תת-ימי מסוג מתקדם יותר שתכסה שטח נרחב מאד באוקיאנוס. היא תיגרר בידי צוללת לא-מאוישת שתוכל לעבור במסעה יותר מ-4 ק"מ. למערכת תהיה גם יכולת מדידה, ומומחים שבדקו את התוכנית אמרו כי תחולל שינוי מקצה-לקצה בדרך שבה מבצעים מדידות תת-ימיות ובמעמקי האוקיאנוס.