ניהול סיכונים במסחר במניות
מאיר ברק מסביר כי האסטרטגיה החשובה באמת לסוחר היא איך לנהל את ההפסדים
הסיכונים של שחקן כדוררגל ורופא מנתח ניתנים למדידה ולכן גם ניתנים לביטוח. ספורטאים מבטחים את עצמם בפני פציעה ורופאים מבטחים את עצמם בגין רשלנות רפואית, אולם אף חברת ביטוח סבירה לא תסכים לבטח סוחר מניות. חברות ביטוח מעסיקות אנשי מקצוע אשר מתפקידם לחשב ולנהל סיכונים. הואיל וחברות הביטוח לא יעשו איתנו עסקים, הרי שמתפקידנו לנהל את סיכונינו בעצמנו ולשם כך עלינו ראשית להבינם.
טרם ניגש למהות העניין, נגדיר את המושג "ניהול סיכונים". לשם כך נפריד בין שני נושאים שרוב הסוחרים נוטים בטעות לכלול יחדיו: ניהול סיכונים וניהול הפסדים. ניהול נכון של הפסדים היא תורה בפני עצמה ואין לה, לדעתי, כל קשר לניהול סיכונים.
סיכון יש לנהל מתוך הנחה נכונה שחלק מפעולות המסחר שלנו יובילו אותנו להפסד. ניהול נכון של סיכונים אמור להוביל אותנו להפסד נסבל אותו יהיה עלינו לנהל בנפרד לפי חוקים שונים. בהשאלה, ניהול סיכונים היא הדרך בה על הטייס לתכנן כיצד ימנע מתאונה בעוד ניהול הפסדים היא הדרך בה עליו לנחות נחיתת חירום.
מספר סוגי סיכון ניתנים למיפוי וטיפול: סיכון הון היסוד, סיכון מנטאלי, סיכון ממונף, סיכון טכני וסיכון הנובע מחלונות זמן שונים.
כמה כסף הפקדתם בחשבון המסחר שלכם? כמה אחוז מכספי המסחר שלכם אתם מוכנים להפסיד? כמה מסכום זה אתם מוכנים להפסיד בפעולה בודדת?
טרם מסחר, אתם חייבים לענות על כל השאלות. ראשית עליכם להגדיר את הקווים האדומים שלכם. הקווים האדומים של כולנו שונים. לכולנו יש קווים שונים הואיל ואנו מגיעים מרקעים שונים, יש לנו עמידות כספית שונה והתחייבויות כספיות שונות. לעיתים, הקו האדום של אשתי עשוי להיות בעל חשיבות רבה יותר מזה שלי.
עליכם להגדיר כמה אחוז מכספי חשבון המסחר שלכם אתם מוכנים להפסיד. סכום זה צריך להיות הקו האדום הראשון שלכם. רבים מהסוחרים שאני מכיר מעולם לא הגדירו את הקו האדום שלהם. לעיתים הם מודעים לקו האדום שלהם רק כאשר הם מגיעים אליו. זוהי טעות. מוכנות מוקדמת עוזרת לכם להתנהל נכון יותר מבחינה מנטאלית ועל כך בהמשך.
הנכונות לסבול הפסד אינה נובעת רק מיכולתנו הכלכלית אלא גם ממוכנותנו המנטאלית. יכולתנו הנפשית לסבול הפסדים חשובה לא פחות מעושרנו הפיננסי. שנאת ההפסד תופסת מקום נכבד במחקרים רבים. מסקנת המחקרים היא חד משמעית: אנו שונאים להפסיד הרבה יותר מאשר אנו אוהבים להרוויח ביחס של בערך 1:2 (Kahneman & Tversky 1991).
המחקרים מלמדים שהפסד נתפס כשינוי שחל בעושר הכלכלי שלנו באופן יחסי לנקודת התייחסות ניטרלית. לכולנו נקודת התייחסות שונה הנגזרת מעושרנו
כאשר אנו רוכשים סחורה במחיר יקר מהרגיל במטרה למוכרה אין אנו נוטים לראות בעסקת הקנייה היקרה כהפסד, למרות שכך הוא. להבדיל, כאשר אנו רוכשים סחורה במחיר יקר מן הרגיל למטרת שימוש עצמי, אנו נוטים לייחס לעסקה תכונות הפסד.
איזו משמעות הנכם מייחסים להפסד הנובע ממסחר במניות? מקצוען יקבל הפסדים כחלק בלתי נפרד ממקצועו. אין זה אומר שמקצוען מסוגל להגיע ליחס מנטאלי של 1:1 אולם סביר להניח שמצבו יהיה טוב יותר ממצבו של חובבן העשוי לייחס להפסד משקל גדול יותר, למרות שהוא מפסיד את אותו הסכום בו משתמש המקצוען ולמרות שנקודת הייחוס הניטרלית של עושרם זהה. מסקנה: הקו האדום של החובבן יהיה שונה מזה של המקצוען ולמעשה גם שונה בין אדם לאדם.
את הקו האדום הפרטי שלכם, עליכם להגדיר מראש. הגדרה מוקדמת תכין אתכם טוב יותר ותשפר את סיכויי הצלחתכם. הקו האדום שלכם צריך להתבסס על סכום כסף פנוי אותו אתם מוכנים להפסיד. כסף שמיועד להחלפת המכונית או יציאה לחופשה השנתית אינו כסף שאמור לממן את חשבון המסחר שלכם. כסף מסוג זה הוא "כסף פחדן". שימוש בכסף פחדן מונע התנהלות מנטאלית נכונה, מגביר את שנאת ההפסד וכמעט תמיד מוביל להפסדים.
אם תפתחו חשבון מסחר במניות אצל ברוקר אמריקני תוכלו לבקש בעת פתיחת החשבון אפשרות לסחור ביחס מינוף של 1:4 (Margin Account). מינוף ביחס של 1:4 פירושו שאם תפקידו 10,000$ תוכלו למנף את כספכם בעת ביצוע פעולות מסחר תוך יומיות (Intraday margin) עד לסכום של 40,000$.
לעומת זאת אם תרצו "ללכת לישון" עם מניות תוכלו לקבל יחס מינוף בין-יומי של 1:2 בלבד (Over night margin). יחס בין-יומי של 1:2 יאפשר לכם ללכת לישון עם מניות בשווי כפול מהסכום שהפקדתם בחשבונכם. חוק ניירות הערך בארה"ב מונע מהברוקר אפשרות למתן יחס מינוף בין-יומי גבוה מזה בגלל הסיכון הכרוך בהודעות שוק שונות העשויות לפגוע בכם קשות כאשר אתם הולכים לישון עם מניות (פירוט מטה).
עבור השימוש ביחס המינוף הבין יומי תשלמו ריבית שנתית זניחה. עבור השימוש ביחס המינוף בתוך יום המסחר לא תחויבו בריבית. רוב הסוחרים משתמשים במינוף. אם גם בכוונתכם להשתמש במינוף, עליכם להיות מודעים לסיכון ולנהל אותו נכון.
שימוש נכון במינוף מעניק לסוחרים מצליחים תשואת החזר הון גדולה יותר ולסוחרים מתחילים – פוטנציאל הפסד גבוה יותר. גם כאן, הדרך הנכונה להתמודד עם הסיכון במינוף היא להגדיר את הקווים האדומים של מסחר ממונף. הימנעות מסטייה אל מעבר לקו האדום תמנע מכם בעתיד את אותו ההפסד הגדול (אשר אם לא תיזהרו, יגיע במוקדם או במאוחר) ויוציא אתכם מהמשחק כולו.
מכירים את שיטת ההכפלה ברולטה? השיטה פשוטה: אתם מניחים 10$ על האדום בתקווה להרוויח, אולם אם הפסדתם אתם מהמרים שוב על האדום והפעם מניחים 20$ וכך חוזר חלילה אתם ממשיכים להכפיל עד שלבסוף יחזור הצבע האדום ויחזיר לכם את כל הפסדי ההכפלה בתוספת רווח קטן.
רוב הסיכויים הם שאם תנהגו כך "תזכו" במוקדם או במאוחר לקבל 10 פעמים ואף יותר את אותו הצבע ברציפות. סביר להניח שמקרה חסר מזל בודד זה יחסום את הגולל על ערב שיכל היה להיות תחילתה של קריירה מופלאה.
נחזור למניות. לשם דוגמא נניח שאתם משתמשים בהון אישי של 25,000$. נניח שאתם מעמידים את הקו האדום להפסד על כל פעולת מסחר בודדת על לא יותר מ–2% מחשבון המסחר שלכם. כלומר: אינכם מסכנים יותר מ–500$ (2% מ – 25,000$) בכל פעולת מסחר בודדת. משמעת עצמית גבוהה היא אחד הנדבכים החשובים ביותר של הסוחר במניות ולכן יהיה עליכם לדבוק בכל מאודכם בסכום ההפסד המקסימלי שאותו הגדרתם.
שימו לב שלאחר הפסד של 500$ , נותרו בחשבונכם רק 24,500$ ולכן 2% מהיתרה הם 490$. אם תאמצו את גישת ה–2% תוכלו לחשב מראש את כמות הכסף הנותרת בחשבונכם בעקבות X פעולות מסחר מפסידות רצופות בחשבון בן 25,000$ באופן הבא: לאחר 10 הפסדים רצופים יוותרו בחשבונכם 20,486$, לאחר 100 הפסדים רצופים יוותרו בחשבונכם 3,315$.
הסבירות שתפסידו ברציפות 100 פעמים היא נמוכה, אולם בכל זאת עליכם לדעת מהם הקווים האדומים שלכם הן מההיבט של סכום ההפסד המקסימאלי וסכום ההפסד לכל פעולה בודדת.
נקודות כניסה ויציאה נכונות צריכות להיקבע בראש ובראשונה לפי ההתנהגות הטכנית של גרף המניה. בגרף להלן ניתן לראות התנהגות תוך יומית של קומולוס מדיה ( CMLS) את CMLS קנינו לפני מספר ימים בפריצה תוך יומית מעל 12.23$.
ניתן לראות שמתחת לקו הפריצה קיים אזור תמיכה תוך יומי רחב של קונים במחירים הנעים בין 12.25$ ל – 12.38$. אם מחיר המניה יצנח אל מתחת לאזור התמיכה, הרי שלא יהיה טעם להמשיך ולהחזיק בה. הפסד של כ–15 סנט הוא שווה ערך ל-1.2%. גם אם הגדרתם את קו ההפסד המכסימלי שלכם ל-2% לכל פעולת מסחר, הרי שבמקרה זה אסור היה לכם להמתין למימושו והיה עליכם לנטוש את המניה כבר לאחר ירידה של 1.2%.
שילוב של נקודת יציאה טכנית נכונה והפסד מכסימלי של 2% על הונכם, מקנה לכם אפשרות להשתמש ביחס מינוף. לדוגמא: אם בחשבון המסחר שלכם מופקדים 10,000$, תוכלו לרכוש ללא מינוף 807 מניות. הפסד של 1.2% יעלה 120$.
לעומת זאת, אם אתם נכונים להפסיד 2% הרי שתוכלו להשתמש ביחס המינוף שמעניק לכם הברוקר ולהגדיל את כמות המניות. אם תרכשו בעזרת המינוף 1,345 מניות ותפסידו, הרי שהפסד של 1.2% יגרום לכם להפסד של 2% על הונכם וכך עדיין תוכלו לשמור על מסגרת החוקים שהגדרתם.
אגב, רצוי לעגל את כמות המניות למאות. במקרה זה: 800 ו–1,300. הסיבה לעיגול נעוצה בתפקוד רשתות מסחר שונות בהם אתם נעזרים ברקע גם בלי ידיעתכם ואשר חלקן מסוגל לטפל רק בכמויות עגולות של מאות ולכן פקודת המכירה או הקניה שתזינו עשויה להתעכב ואף לא להתבצע כלל אם תורו על קנייה ומכירה של מניות בודדות. אציין ששימוש בכמות משתנה היא טכניקה המתאימה יותר לסוחרי סווינג (טווח מסחר של מספר ימים) ופחות לסוחרים יומיים (Day traders) הנוטים לסחור בכמויות קבועות.
על נקודת ניהול הסיכון הטכנית לגבור על נקודת הסיכון באחוזים רק אם היא עומדת בתוך מסגרת הסיכון המקסימלית שהגדרתם מראש. אם נקודת הסיכון הטכנית, במניה מסוימת, עשויה לגרום לכם לסיכון גדול יותר מנקודת הסיכון באחוזים שהגדרתם, הרי שנגזר עליכם לוותר על מסחר במניה זו.
לשם דוגמא, נניח שהתמיכה הטכנית הנכונה ב-CMLS הייתה במחיר של 12$, כלומר אם הייתם שומרים על מסגרת החוקים הטכניים ומניחים את ה–Stop שלכם במחיר של 11.99$, יכול היה להיגרם לכם הפסד גדול מ–2%, הרי שהיה עליכם פשוט לוותר על המסחר במניה זו. אחד היתרונות הגדולים של מסחר בבורסות ארה"ב היא היכולת לוותר. תמיד יש עוד 10,000 מועמדות אחרות בהן ניתן למצוא תצורות יפות.
חלק מהסיכון במסחר במניות נובע מעצם התלות בגורמים בלתי ידועים. חדשות פוליטיות, הודעות כלכליות, הודעות שוק של החברה בה אתם מושקעים, הודעות סקטוריאליות, הודעות אנליסטים וסתם שמועות אשר עשויות להשפיע על מחיר המניה בה אתם נמצאים.
הואיל ואין לאף אחד יכולת סבירה לצפות את מועדי כל ההודעות, תוכנן ואופן השפעתן, הדרך היחידה להקטין את הסיכון היא להקטין את זמן החשיפה לשוק. ככל שתהיו חשופים פחות, כך תקטינו את הסיכון מהשפעתן של הודעות.
סוחרי יום, הואיל והם סוחרים בכמויות גדולות, יצאו מרוב עסקאותיהם במהלך יום המסחר. מבחינתם להישאר עם כמות גדולה של מניות בין שני ימי מסחר רצופים יהיה מסוכן מידי. סוחרי סווינג סוחרים בכמויות קטנות יותר ולכן מוכנים לקחת סיכון של מספר ימים. סוחרי הטווח הבינוני והארוך (שבועות, חודשים ושנים) חשופים יותר מכל השאר.
מסקנה: ככל שתקטינו את משך החשיפה, כך תוכלו להקטין את הסיכון ולהגדיל את כמות המסחר. חשיפת זמן עשויה לפעול לרעתכם גם ללא תלות בגורמים שוק בלתי ידועים. בתור כלל אמליץ לתת למניות תקציב זמן סביר ולסגור את הפוזיציה ברווח או הפסד אם תקוותכם אינן מתממשות. מניות שנראו בעת הקניה כבעלות תצורה מנצחת אולם לאחר זמן סביר (קשה להגדיר) לא ממלאות את ייעודן, הסיכוי שהן בסופו של דבר יצליחו קטן באופן ניכר בחלוף הזמן.
מניה שאמורה לפרוץ ונתקעת - נתקעת בגלל סיבה טובה. לרוב אתם לא יודעים מהי הסיבה, אולם סביר להניח שמשהו רע קורה שם. כאשר קונים נתקלים בחומה בצורה של מוכרים, הם נוטים להתייאש ומתחילים לחפש את הכוון אל הדלת הקרובה. תזכרו שאתם לא היחידים שראיתם את התצורה היפה, אתם לא היחידים שנכנסתם, אבל אתם רוצים להיות בין הראשונים שיוצאים.
מסקנה: ניהול הסיכון במניות נועד בכדי למנוע מכם לבצע את אותה הטעות הבודדת הגדולה שתחסל במחי יד את חשבון המסחר שלכם ותמנע מכם לעסוק במניות למשך שנים רבות נוספות. תחשבו על רוב האנשים שהרוויחו כסף גדול בסוף שנות התשעים. איפה הם היום? ניהול נכון של הסיכון היה חוסך מהם את החיפוש אחר מקום עבודה חדש.
נא להמתין לטעינת התגובות
