החידה השבועית לילד
שלוש פרסומות וחזרנו: נעם עינב מרוצה מהפרסומת של בנק לאומי, מתעצבן מהמסר של הפרסומת לסוני ולא מתחרמן מיהודה לוי ואסתי גינזבורג. ביקורת פרסומות
השורה התחתונה: בין הפותרים יוגרל מתח מיני מרומז (מאוד.(
קמפיין לפוקס, זרמון-גולדמן
מטקסט מהמם לטקסט מקומם. "זה אני. העיניים מאמא, החיוך מאבא, אפילו המוזיקה מאחי הגדול. בתיכון התאהבתי כמו כולם ביפה של השכבה, כמו כולם ראיתי את 'ספרות זולה' - פעמיים, ברחתי לקצה העולם, אבל גם שם פגשתי את כולם. חזרתי עם אהבה, סיימתי את התואר, לקחתי משכנתה ובחרתי שם מקורי לילד הראשון שלי - כמו כולם," כך מדקלם גיבור הקמפיין החדש לסלולרי המהפכני של סוני אריקסון, רגע לפני שהוא מביא אותה במסקנה: "משעמם להיות כמו כולם, אה? סוני אריקסון - K610I לא כמו כולם."
לשם השעשוע האינטלקטואלי, נניח שהמדור אכן הושפע קשות מהפרסומת והחליט לערוך ברוחה טרנספורמציה בחייו: הוא יטפח באומץ את בדלנותו מהחברה, ולמרות גילו המופלג יתעקש לפתח אישיות ייחודית ודעות מוצקות משל עצמו. איך הוא יבצע את המהפך, בהנחה שאורנה דץ מסננת אותו כבר שבועיים? אולי הוא יצפה בערוץ ,2 כמו כולם, ישתכנע שסלולרי חדש זה בדיוק מה שדרוש לו, כמו כולם, וירוץ לחנויות לרכוש בדיוק את הדגם הספציפי שמככב בפרסומות, כמו כולם?
השורה התחתונה: נו, שוין.
קמפיין לסוני אריקסון, זרמון-גולדמן
"כמה רוע אפשר להכניס ב550- מילים,"? הטיחה במדור אשת יחסי הציבור והפרסום הבכירה היחידה שמקפידה לקרוא אותו על בסיס שבועי. והמדור, שנפשו שברירית ופריכה כתלתל של משה דץ, והוא אינו מסוגל לפגוע בזבוב מהסיבה הפשוטה שהוא מפחד מיצורים שיש להם יותר מדי שיער על הרגליים, החליט מיד לפרגן - ובגדול - ועוד לבנק. כן-כן, למרות שזה לא יעזור כהוא זה למינוס האישי שלו.
אז ככה: אין דרך קלה לומר זאת, אבל הקמפיין למבצע הנטיעות שיזם לאומי להפרחת השממה ביערות הצפון, שממה שנוצרה באדיבות טיליהם ארוכי הטווח של חסן (נסראללה) והחבר'ה, הוא פשוט יעיל ומקסים כאחד. ומיד נסביר למה. קודם כל המטרה, שהיא האם-אמא של הקונצנזוסים. בין אם אתם תומכים בכיבוש סוריה ותימן רבתי ובין אם אתם מעוניינים בהתכנסות לגבולות ,'28 אין סיכוי שתתנגדו לראות קצת יותר עצים מקשטים את אזור החיוג .04
גם הבחירה בכבאי כגיבור הסרטון, בטוויסט הוליוודי-ניו-יורקי א-לה 11 בספטמבר, מחזקת את התחושה הזו: כולם אוהבים כבאים - בניגוד לחיילים, שוטרים ומג"בניקים, שתדמיתם, איך לומר, שנויה מעט במחלוקת (מאז ההתנתקות, מאז הפעם האחרונה שקיבלתם דוח, ומאז שהראל מויאל גנב מהראל סקעת את הכתר, בהתאמה.( והפיינל טאץ:' הפסקול המקסים, 'שיר של יום חולין' (מילים של רחל שפירא ללחן של יאיר רוזנבלום,( ששולח כבדרך פלא את ידו הענוגה של המדור לעבר כפתור הווליום בכל עת שהכבאי של לאומי שולף את הזרנוק שלו.
אבל בעיקר כל הכבוד ליוצרי הפרסומת הזו על ההתאפקות. תודה שהתאפקתם ולא השתמשתם בגרסה הטרייה של זהבית פסי ומאור פיניה והענקתם כבוד למבצעת המקורית, אילנית, ותודה שנמנעתם מטפיחה עצמית על השכם א-לה הקמפיינים הפילנתרופיים הזחוחים של המתחרים שלכם, בהובלת יאיר לפיד ושרי אריסון. אמנם אתם לא ממש עוסקים כאן במתן בסתר, אבל אם כבר נותנים לאור היום - אז שזה יהיה ככה. שנאמר: "אם יש לי מיתרים, הם מתנגנים ברטט - אם יש בה אהבה, היא תיאמר בשקט."
השורה התחתונה: גם עציץ הריחן של המדור זקוק לתרומות שלכם.
קמפיין לנטיעות בצפון בחסות לאומי, מקאן-אריקסון