שעירים לעזאזל
נעם עינב נפרד בדמעות מהצמד השרמנטי, שקע ותקע
לא ברור כיצד המהלך הזה עבר כאן בשתיקה, אבל בהיעדר קולות רמים מספיק הקוראים להקמתה של ועדת חקירה, כל שנותר לעיתונות החוקרת הוא לשאול בעצמה את השאלות הנוקבות, ובראשן את שאלת השאלות: "למה."?
יש שיאמרו כי השניים לא ביצעו היטב את תפקידם - שיפור תדמיתה של החברה ושיפור השירות לציבור. אבל, ומבלי להעליב אף אחד, במה הם שונים בכך מכה-רבים מעובדיה של חברת החשמל, שלא נשלחים בימים אלה לביתם בבושת פנים?
גם אם חטאו ש' ות' בחטא היוהרה והנהנתנות, והציפו אותנו ביותר מדי פרטי טריוויה חסרי חשיבות על מקום עבודתם, עדיין היו לנו מספיק סיבות לחבב אותם. השניים, למשל, ניהלו יחסים למופת עם שכניהם - מזקנות ועד טף, מעולם לא שבתו, התלוננו או קירבו אצבעותיהם אל השלטר, וגם - ככל הידוע לנו - לא ביצעו חדשות לבקרים עדכונים רטרואקטיביים בשכרם.
אז למה זה באמת קרה להם? אולי פשוט לא היו להם מספיק קשרים בוועד. אולי חברת החשמל אף
ש' ות' הציגו לציבור הישראלי אחוות ברנשים-פועלים אמיתית, ארץ-ישראלית, כזו שלא נראתה כאן מאז ימי הפלמ"ח. הם היו גברים של הרבה נשים (התיירת מאילת, הזקנה מהמסדרון,( אך נשים אלו מעולם לא הצליחו לאיים על הרעות שצמחה ביניהם. הם היו שרמנטיים, נונשלנטיים ואניגמטיים, והשנים החולפות לא נתנו את אותותיהן באריג המתוח של עורם ובסיבים הסינתטיים של שיערם.
חמורים ככל שעשויים להיות המניעים למהלך התמוה הזה, אין ספק כי השניים ייצאו ממנו מחוזקים, גם אם רק האמונה בצדקת דרכם תישאר מטה לחמם. ואם בכל זאת יתגעגעו שני סלבריטאי-כותנה פופולריים אלה לאור הזרקורים, הרי שתמיד יוכלו לשמש כפרזנטורים ליוזמת "ברית הזוגיות" של אביגדור ליברמן. האהבה, בכל מקרה, תנצח.
נא להמתין לטעינת התגובות
